בנות יקרות, אני כרגע לאחר down רציני הרביעי א

kaktus14

New member
בנות יקרות, אני כרגע לאחר down רציני הרביעי א

או החמישי במספר.
תופעה מאוד מוזרה שחוזרת על עצמה בחודשים האחרונים
זה מתחיל בעייפות ותשישות
הולך ומתגבר
והינה תוך יום יומיים אני במיטה ולא מצליחה לפתוח עיניים מרוב עייפות
רק שהעולם יעזוב אותי בשקט ויתו לישון
ההרגשה הכללית היא שיש לי חום גהוהה וכל הגוף כואב, סמרטוט, כאילו הצטננות כזה
בקושי יש כוח לאכול, וזה גם שמישהו יכין
כמובן שאין צורך לדבר על הפסד ימי עבודה וימי חיים.
האם מישהי מכירה?
אולי אפשר לרכך את התופעה?
מה זה בכלל?
 

ריפנזל

New member
אנחנו קוראות לזה "נפילה"


וזה מגיע לכולנו, צערינו.

ככה אני רואה את זה מניסיוני:

מה מזרז נפילות? מאמצים וריצות - במקום מנוחה מספקת והקשבה לקצב החדש שהגוף מכתיב, מתח נפשי גדול, מזג אוויר ממש מחורבן (אההממ....) ובעיקר - לא להצליח לעצור בזמן ולהבין שחייבים לקצת להוריד עוד יותר את הקצב כדי שהגוף יוכל להירגע ולא לקרוס.

ככל שתופסים את זה בזמן ומרשים לעצמינו לנוח טוב טוב ככה הנפילה קטנה ומתקצרת ואפשר להכיל אותה גם בתוך יום-יומיים. במצב קשה ואם אי אפשר לנוח נפילה יכולה גם להימשך שבועות וחודשים...
 

kaktus14

New member
מה שבועות? אני אין לי זמן כאילו לשבועות

ואם ויויאן לא ענתה לי אז נראה לי שאולי גם היא ב"נפילה"
אני שולחת לה בכל מקרה הרבה

בכל מקרה תופעה לא מובנת
זה כאילו הגוף לא מספיק את הרכבת.
יש מצב תוספת ברזל תעזור?
 
לא ידוע לנו היום אם יש "משהו" שעוזר במצב כזה

אבל לפי מה שאת אומרת באמת נשמע שאת חיה במרוץ (אין לי זמן לזה) ואולי זה באמת מה שגורם לכל הנפילות בזמן האחרון.

נסי לפעול לפי עצתה (המלומדת והחכמה) של ריפנזל ותראי ישועות!
 
התגברות על נפילות

הבעיה בפיברומיאלגיה היא שלאורך הזמן אנחנו מפתחים חוסר אונים נרכש שמשבית אותנו ומחמיר את התסמינים הגופניים והנפשיים!

הדרך הטובה והמהירה ביותר שאני מכירה להתגברות ולחידוש כוחות היא דרך המוח, זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש כמה כוח יש למוח שלנו לגרום לנו להרגיש אחרת גם במצב של תשישות, כאבים, דיכאון וכו'. אם לא להעלים לגמרי אז לפחות לשפר את המצב. העניין הוא שנסחפנו למערבולת של מחשבות ורגשות שליליים שהפכו עם השנים לבני בית אצלנו ולחלק מהדימוי העצמי שלנו ואפשר בתהליך מסויים להתחיל להשים לב איפה המיקוד שלנו רוב היום. בכאבים, בתסכולים, בקשיים והתמודדויות, לא פלא שמשם הדרך קצרה לדיכאון ולמצב רוח רע. ידוע שכשחשים עצבות ופסימיות עוצמות הכאב הולכות וגוברות וכך אנו חיים במעגל אכזרי שהיציאה ממנו קשה מאוד. ועל כן, אחרי שנים של עבודה עצמית וחיפוש פתרונות, הגעתי להבנה שהתרופה העיקרית שלנו תגיע בעיקר מהראש!!! ולכן אנחנו חייבים להשים לב מה אנחנו חושבים רוב הזמן ולעבוד על מחשבות אופטימיות יותר.
דרך פרקטית שאני יכולה להציע לך היא להשים לב כשאת קמה בבוקר איזה מחשבות ראשוניות קופצות לך לראש ולהחליף אותן. את יכולה לשבת ולכתוב באופן ספונטני את כל התחושות והמחשבות שלך וכשתרגישי שהתרוקנת מכל השלילי, הקיפי את כל מה שרשמת ותני לזה כותרת בשם : מחשבות ורגשות. עכשיו תנסי לבודד עצמך מכל אלה ותשאלי את עצמך איזה אדם שפוי יכול לתפקד באופן נורמטיבי כשכל היום מחשבות כאלה עוברות לו בראש (מעבר לתסמינים הגופניים), המחשבות האלה מסרסות אותנו!!! את חייבת להבין שיש לך אפשרויות נוספות ויש עוד המון מקום בדפים אחרים שעליהם תהיה הכותרת: פתרונות! שם את יכולה לבחור להיות מורת הדרך של עצמך להתחבר לאני האופטימי שלך ולתת לו להוביל, לגבי כל בעיה או אמירה שעלתה לתת מענה ממקום חיובי ומחוזק.
אני מבטיחה לך שאם תתמידי בכך מספיק זמן אופן החשיבה שלך יתחיל להשתנות ויהיו לכך גם השלכות גופניות.
 

kaktus14

New member
אכן כולן צודקות ואני באמת מקשרת את התנודות של

שלי למזג האוויר הנוראי שהיה אבל בזה בזה אי אפשר לשלוט ועוד פחות
לשלוט בבת שלי בת ה17 שלא מפספסת חס וחלילה שום שלב מגיל ההתבגרות שלה.
וכל משבר כזה כמובן נותן את אותותיו.

אכן , מהירות מרוץ החיים היא רבה בעידנינו אך יש בי פחד גדול להרפות
שמה החיים ימשיכו ואני אשאר במיטה.
ובכתבי דברים אלו , אני מבינה שהפחד הוא ולא האופטימיות מקימים אותי מהנפילה כל פעם מחדש.

לגבי האופטימיות אני חושבת שאני האדם הכי אופטימי שאני מכירה בסביבה
וכל בוקר אני קמה עם מחשבה אחת ויחידה - שהיום יום חדש.
מסכימה איתך בהחלט - אופטימית22-שהאופטימיות במקרה שלנו היא כמקבילה לתרופה כרונית
וזה משום שמעורב פן נפשי בהתמודדות עם סבל רב ומתמשך.
תודה לכולם על התמיכה.
 
אכתוב יותר בהרחבה בהמשך על ה"נפילה" שלי עכשיו

אבל ברזל לא לקחת אם אין חוסר בדם. עודף ברזל הוא יותר מסוכן מחוסר.

ומניסיוני ברזל לא עוזר לעניין הזה. אבל אם יש חוסר אז בלי שום קשר כדאי לקחת.

בחזרה.
 
אכתוב בקצרה. כי עוד מעט ארבע בבוקר

ואנסה לכתוב יותר בהמשך.

לגבי השאלה האחרונה, מה זה? זה החלק ששיך לתת"כ. דמוי שפעת עם חום וסמפטומים של הצטננות וכאבים בגוף כמו של שפעת, הם אחד הסמפטומים של תת"כ.

אני חיה עם זה כבר שנתיים, אם זה מנחם אותך.
או לפחות עוזר לך להבין מה זה.

להשתמע, ושתרגישי יותר טוב
 
למעלה