עם מי ולאן
התשובה שלי מתחלקת לשני חלקים, לאן טסים ועם מי. לאן: לטעמי, המדינה או האיזור שאליו טסים הם משתנים מאוד משמעותיים בהחלטה אם לטוס לבד או לא, יש מדינות שבהן האינטרקציה בין המטיילים היא יומיומית אם תרצה או לא תרצה ויש מדינות שבהן אתה יכול לא להחליף מילה עם תרמילאי אחר כמה ימים. בניו זילנד למשל, ולפי מה שהבנתי גם באירופה ובאוס', אופציית הלינה הזולה היא באכסניות שבהן הכל משותף, החדרים משותפים, המטבח משותף, חדר האוכל וכ"ו, אם רוצים וגם אם לא תמיד פוגשים עוד ועוד אנשים, לפעמים זה מציק אבל לפעמים זה יוצר פגישות מעניינות, חברויות ומציל משעמום מייגע. כל אלה מתעצמים בטרקים שבהם יש לינה בבקתות, הניתוק והחוסר בחשמל מקרבים את כולם עוד יותר אחד לשני. במדינה כמו ניו זילנד שבה יש מין "אחוות תרמילאים" כזאת, ממש חבל לטייל עם חברים שהם לא חברים באמת טובים או עם קבוצה גדולה, אומנם יהיו ימים שבהם לא פוגשים אף אחד(וגם זה טוב) אבל יהיו המון פעמים שעצם העובדה שאתה לבד מכריחה אותך להיפתח אל הסביבה וליצור קשרים מעבר לשלום שלום הרגיל. במדינות אחרות, זולות יותר, אין בעיה לישון בחדר לבד או בזוג, לאכול במסעדות וכ"ו, יש פחות אינטרקציה בין המטיילים פחות שיתוף ובדר"כ הקבוצות הן סגורות ופחות פתוחות לחברים מהצד, לכן רוב הסיכויים שמי שקם בבוקר לבד ילך לישון לבד. בנוסף יש כמובן את העובדה אם המדינה מטויילת או לא, נניח בהודו אם רוצים או לא יש כל כך הרבה ישראלים שבמקומות מסויימים זה מגעיל ומרגיז לעומת זאת במדינות אחרות במידה וטסים לבד רוב הסיכויים שלא תפגוש אף אחד גם אם מאוד תרצה. עם מי: * עד כמה שנהנתי לטייל לבד, אין ספק שלטייל עם חבר טוב באמת שסגנון הטיול שלו מתאים לשלך הוא חוויה עדיפה, אולי לא לאורך זמן ממושך מאוד, כי בסופו של דבר כל אחד יעלה לי על העצבים (אבל זה אני). חבר טוב שחושב אותו הדבר הוא שותף יקר בטיול, תמיד יש על מה לדבר, תמיד יש שותף לרעיונות משוגעים ולנקודות מחשבה, לבדיחות ולהעביר את הזמן כשקשה או משעמם. * עם חברים טובים בראש קצת אחר הדברים משתנים, יכולים להיות חברים שבארץ הם חברים מאוד טובים אבל השוני באופי בא לידי ביטוי מאוד מהר בטיול והעצבים שיכולים להתלוות לעניין יכולים לפגוע בחברות וחבל, צריך לחשוב טוב עם החבר רואה איתך עין בעין את צורת וסגנון הטיול, גם אם הוא מוכן להתפשר זאת אופציה לא מומלצת, בסופו של דבר יש גבול עד כמה אפשר להבליג וחבל שמישהו יצטרך להתפשר בטיול. * שותפים מלמטייל(או מכל מקום אחר) הם לא לטעמי בכלל, ניסיתי את זה ואחר כך שאלתי את עצמי בשביל מה, אני רואה בזה כ"משחק" עם הגורל, גם אם אני טס למקום שבו אני מעדיף לא לטייל לבד הרי בטוח שאני אפגוש שותף במטוס(הרי בכל מקרה נהיה על אותה הטיסה), אני מעדיף לא לקבוע דברים מראש עם אנשים שאני לא מכיר, אני לא רואה סיבה להתחייבות כלשהי(גם אם היא לא ממש מחייבת) שיכולה לגרום לאחד הצדדים אי נוחות. אם אני ארצה ליצור קשר אני אצור ואם לא אז לא, באותה מהירות שהכרנו ככה גם ניפרד אם נרצה, בלי כל מיני דיבורים מראש והכרות שיכולה לגרום לאחר מכן לבעיה כשרוצים להגיד יפה שלום. * משפחה, לא תמיד זאת אופציה רלוונטית אבל בשנה שעברה עשינו טיול משפחתי לסין, בעבר היו לנו המון טיולים כשאני ואחותי היינו קטנים ואי אפשר להשוות אפילו קצת את הטיולים ההם לטיולים שבהם כולם בוגרים ומתעניינים ונהנים מאותם הדברים. חוויה מעולה ומקרבת, אני מאוד מאוד ממליץ. שורה תחתונה, לטייל לבד זאת חוויה אדירה, אם פוגשים אנשים ואם לא, יש משהו מאוד מעשיר בהתמודדות עם הטיול לבד, ללמוד להנות עם ומעצמך, להתמודד עם הקשיים ועם החוויות ובנוסף להכיר אנשים חדשים שבטיול עם חבר לא היה הרבה סיכוי שהייתי מכיר. אבל, לטייל עם חבר טוב(שמטייל בסגנון דומה לשלך)(או עם משפחה) זאת חויה טובה יותר. ההחלטה אם לטוס לבד או לא משתנה בהתאם ליעדים ולשותפים, וכל אחד צריך לעשות את ההחלטה שנכונה בשבילו, בכל מקרה לא הייתי מבטל טיול בגלל שאין לי עם מי לטוס