מישהו יכול להסביר לי איך זה?

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
מישהו יכול להסביר לי איך זה?
מדי פעם, אני מבצע חקר שוק, ובמהלכו, אני מגלה אתר שמוכר את המוצר המבוקש
במחיר "הכי טוב". אני מבצע רכישה, המוצר מגיע, ואז, אני מגלה, שבכרטיס האשראי
נרשם חיוב לחברה שונה מזו של היבואן.
נכון. אין בעיה. החיוב נכון. כל מה שסוכם בוצע. אבל למה ע"ש יבואן או חברה אחרת?
את זה לא הצלחתי להבין. ומכיוון שדברים כאלה קרו לי לא פעם ולאו דווקא באמצעות
אתר א' או ב', איני מוצא צורך לפרט מה והיכן.
 

puptits

New member
זה נקרא הסכם מפיצים
שיטה מוכרת, ותיקה וידועה עוד מתקופת השוברים הידניים.
כיום שמים מכשיר סליקה של היבואן עצמו בבית העסק
וכך העסקאות נסלקות ישירות אליו ולא לחנות המוכרת את מוצרי היבואן.
&nbsp
זה קיים בענף מוצרי החשמל, תראה בחנות לפחות 4 מכשירי סליקה
לכל יבואן גדול מכשיר שלו
זה קיים גם בענף הצמיגים, המצברים.
&nbsp
הרעיון מאחורי זה הוא ניהול סיכון המלאי שבחנות
כך היבואן שם את מוצריו והחנות מוכרת עבורו, והתשלום מתקבל מיידית אצל היבואן
אל דאגה, החנות תקבל את העמלה שלה.
&nbsp
ליבואנים זה מצב יותר נח ופחות מסוכן
 

SicTransit

Active member
לא הבנתי
מה זה "ניהול סיכון המלאי". אני מכיר ניהול מלאי, ואני מכיר ניהול סיכונים אבל לא את הצירוף.
&nbsp
ומה שאתה מתאר הוא הסכם קונסיגנציה בין היבואן למוכר.
 

puptits

New member
הסבר
לדוגמא, חנות חשמל שמוכרת את מוצריה המיובאים ע"י
מיניליין/ברימאג/תדיראן/ ח.י אלק'.

הוא מחזיק מלאי של המוצרים השונים, הוא צריך למכור אותם ולשלם ליבואן
קורה שהמלאי נמכר ואין לחנות איך לשלם...בעיה ליבואן, שמקבל את הכסף עבור המלאי בשוטף+ כמה חודשים (יש פתרו גם לזה - זה נקרא בונדד, הסבר בהמשך)
אבל למוצרים שכן נמצאים אצלו וטרם שולמו ליבואן, הסיכון גדול למלאי שיימכר ולא ישולם

אז מה עשו היבואנים?
אמרו לבית העסק, אתה מפיץ, התשלום עבור המוצר הינו ישירות אלי (ליבואן)
נח לכל הצדדים.

וכיום גם המלאים, רובם אינם בחנות עצמה אלא בבונדד של היבואנים (מחסנים באזור הנמלים, בעיקר עבור "מוצרים לבנים")
וכך כשאתה קונה מקרר בחנות חשמל, הכרטיס נסלק ישירות ליבואן הרלוונטי (לפי המותג)
ונוצרת אצלו הזמנה המסופקת ישירות ללקוח.

אם יש עוד שאלות, בשמחה
 

puptits

New member
ותוספת
לגבי הקונסיגנציה, זה דומה אך שונה.

ראשית בהסכם קונסיגנציה, הסחורה בבעלות היבואן (משפטית, אין חשבונית, אין מכר ולכן אין עדיין חוב) אבל הסחורה נמצאת *פיסית* אצל החנות (לדוגמא מותג נעליים מסויים)
החנות מוכרת כל החודש את הנעליים ומוציאה דו"ח מכר ליבואן
זה מוציא חשבונית לתשלום עבור הסחורה שנמכרה בפועל.

בקונ' הסיכון הרבה יותר גבוה מאשר בהסכם הפצה, שכן בהסכם הפצה החנות אכן רוכשת בפועל את המלאי ומחזיקה אצלה (לא אלה שמוחזקים בבונדד, אלא כל מוצרי עולם הבידור לדוגמא והיתר) אבל משלמת ופורעת את החוב ליבואן ע"י סליקה ישירה של כרטיסי האשראי אליו והחוב מתקזז כל הזמן.
 
דנו כאן בעבר דיונים מעמיקים בנושא.....
הנקודה השלילית שאני מצאתי בכך, והיו לי לא מעט עימותים בנושא עם העסקים שנוהגים כך בגלל אי מתן הנחות.
במקרה שלי, הייתה לי הנחת קניה ברשת טרקלין, לא פעם רכשתי שם בגלל ההנחה.
בפועל התברר שאת החיוב ביצע היבואן. ברור מכך שלא קיבלת את ההנחה.
למרות שבכל רכישה את מוודא שהחיוב יהיה על טרקלין, בפועל הרמת גבה שלהם חזרה לא פעם, מה לא חייבו אותך נכון ?
זה לא עזר להם, הם נאלצו להוציא המחאות לתשלום ההנחה.
רק מה, זה מטרטר אותך.
&nbsp
היום למדתי, עומד ליד המוכרן ובודק אתו משלל אפשרויות החיוב שעולות מולו בהעברת הכרטיס, שהוא מחייב נכון.
&nbsp
אז שימו לב כל מקבלי ההנחות, שמחייבים את הגורם שנותן את ההנחה.
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
מקצה שיפורים
לא תמיד כדאי לעמוד ליד המוכרן ולבדוק אותו.
ומדובר בהנחות במעמד החיוב
דוגמא - כרטיס אשראי הוט נותן הנחה בבתי עסק רבים, המוכרן רואה שהכרטיס מקבל הנחה אז הוא פחות גמיש בהתמקחות.
פתרון - מתקשרים למועדון הוט ואומרים שרוצים להשתמש בכרטיס גם בחו"ל ולא רוצים להזדהות במקומות מסוימים כישראלים ולכן מבקשים כרטיס בלי כיתוב בעברית המוכרן לא מודע להנחה הנוספת שהעסק נותן והוא גמיש יותר.
סיכון - באיטרציה ראשונה לא תקבל כפי שציינת את הנחת המועדון
במקרה כזה יש פתרון נוח יותר מאשר לגשת לחנות ולבקש את ההנחה - מתקשרים למועדון הלקוחות והם מטפלים בעניין ומכניסים את שורת הזיכוי - והם מטפלים מול החנות
 
הבהרה
אני נוהג לבצע סקר שוק, ובמעמד הזה מודיע לספק שיש לי כרטיס שמעניק הנחה בעסק שלו ממועדון צרכנות כל שהוא. ומבקש לדעת את המחיר הסופי שאשלם, לפני ההנחה שאותה אקבל ממועדון הצרכנות.
אם המחיר מתאים, צריך רק לוודא שהחיוב יעשה על בית העסק שלו, ולא דרך היבואן. כי אז מועדון הצרכנות לא יזהה את הקניה.
&nbsp
ואם הזכרתי סקר שוק, לא פעם אתה מוצא עסקאות טובות גם ללא הנחות של מועדונים למינהם.
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
נתפשר על "זבן" ?
בערך ב 1954 התקיים דיון בכנסת על הוצאת הדקדוק מבחינות הבגרות, בעקבות זה נערכה הצבעה בכיתתי והוחל ברוב של 2 נגד 1 עם 27 נמנעים להפסיק את לימוד המקצוע - ולכן אני קצת חלש בדקדוק.
אך - למיטב ידיעתי מוכרן הוא שם תקני בעברית, מה עוד שלא תמיד המוכר יושב בקופה אלא סתם קופאי
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זבן קצת מיושן ומתקשר בעיקר לחנויות כלבו, אבל למה לא
"מוכרן" אינו שם תקני בעברית... הוא מילה מומצאת שלא ברור מדוע ולמה החליפה את המילה הפשוטה והמוכרת "מוכר". התצורה תקינה עקרונית, אך מיותרת. היא הגיונית בערך כמו להפוך "סופר" ל"סופרן", "רופא" ל"רופאן" ו"שוטר" ל"שוטרן". מי שאינו מוכר אלא רק קופַּאי (kupay) הוא אכן קופאי ולא מוכר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
צבע, כמו סבל, זמר, צייר, נגר, זבן, דוור, ספר ועוד ועוד
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
לא שאני בעד ה"מוכרן"... אבל במקרים רבים, העברית המדוברת תפסה
את המקום המנצח, למרות הכללים וההסברים שנתת.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מדוברת? מעולם לא שמעתי מישהו מדבר כך. קראתי רק כאן בפורום...
במציאות שאני חיה בה אנשים נכנסים לחנות ויש בה "מוכר" ולא "מוכרן".
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
בשנת 1971 היית תכנת (הת הראשונה וה נ בפתח ושאר האותיות בשווא
מאוחר יותר הפכתי למתכנת (מ ו נ בציירה)
ואחר כך לתוכניתן
בלי ששיניתי את עיסוקי
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תלוי באיזה מילון... מילוג מכניס כל מילה שיש בגוגל בערך
 
למעלה