והנה סיפור שהיה לאשתי עם חב' תקשורת אחרת.
בעבר, הייתה חברת תקשורת אחת, שהייתה מספקת בנמל התעופה מכשיר נייד
מיוחד, שרק באמצעותו ניתן היה לנהל שיחות מחו"ל לארץ, כי המכשיר הישראלי
לא יכל לבצע את הפעולה. הנוסע היה מקבל מכשיר, ומחזיר אותו עם שובו לארץ.
החיוב עבור השיחות מחו"ל היה נפרד, ולא נגבה באמצעות הוראת הקבע הקבועה.
נסענו קבוצתית, ולא נטלנו מכשיר שכזה. ויתרנו.
מספר חודשים לאחר אותו טיול, קיבלה אשתי מכתב רשום מחברת התקשורת, בו
התבשרה כי עליה לסלק חוב של X שקלים בעבור שימוש במכשיר חו"ל, שאם לא
כן, יינקטו נגדה צעדים משפטיים.
אשתי, כאדם שבחייו לא נתקל בעו"ד (מלבד לשיחות חולין ו/או רישום בית בטבו),
נלחצה מאד. אני התקשרתי בכעס לנציג שירות הלקוחות בחברה, והתנפלתי עליו
בצעקות. המסכנ(ה) יצרה קשר עם נציג חו"ל בחברה, ובצעה שיחת וועידה בינינו.
הנציגה טענה, שאשתי לקחה טלפון חו"ל בנמל התעופה, ואני קטעתי את דבריה,
וטענתי, שלא היה רגע בו נפרדתי מאשתי בשטח הנמל, למעט ברגעים שסרה
לשירותים. אז במידה שבשירותי הנשים קיימת עמדה בה מחלקים מכשירי חו"ל,
יתכן שלא ראיתי שלקחה כזה. אבל בכל שאר הזמן בו לא בילתה שם, היינו יחד,
ולא ראיתי שביקרה בעמדת החלוקה שלהם. הנציגה התעקשה, שאשתי לקחה
מכשיר, ולא סתם לקחה. היא לקחה ומסרה אותו לגברת כלשהי שאת שמה
הזכירה.
אני שאלתי בתדהמה, "ממתי נשמע, שתימניה תיקח דבר מה עבור מרוקאית?!"
הנציגה הבטיחה לי שתחזור אלי תוך 48 שעות עם תשובה ברורה יותר.
לאחר יום וחצי, הנציגה שבה אלי, והתנצלה. היא סיפרה לי, שלגברת שאשתי לקחה
כביכול מכשיר עבורה, יש מספר זהה לזה של אשתי, למעט 2 ספרות מסוכלות. לכן,
היא תבטל את רישום החוב ותפצה אותנו בשעת "זמן אוויר" בחינם (אז זה היה די
הרבה כסף). אבל בזה זה לא נגמר... בחודש שלאחר מכן, אשתי קיבלה דרישה
נוספת לפריעת החוב... שוב התקשרתי. שוב צעקתי עוד יותר, והפעם נעניתי,
שמישהו "פספס" והחוב לא נמחק, למרות שקיים רישום שיש להסירו. שוב הציעו לי
שעת "זמן אוויר", אבל הדבר לא קרה, כי ממש באמצעו של החודש השני, הוחלף ספק הטלפונים שבו בחרה החברה ואני לא הספקתי לנצל את ה"הטבה"....