אנו גולשים לפילוסופיה משפטית ולתורת המשפט
כן, ברצינות. מהיכן ההנחה שהפרשנות אמורה להיות לטובת הצרכן?
לכותרת חוקים / סעיפים / סעיפי משנה אין כל משמעות משפטית, הם לצורך נוחות.(בטוחני שקראת בחייך חוזה). כותרת החוק נועדה לתאר - ככל האפשר - את נושא החוק. הנושא הוא הגנת הצרכן, נכון. אבל לא בכל מחיר ובכל פרשנות אפשרית.
לא רלוונטי מה הרעיון מאחורי החוק ומה המחוקק מעוניין. אם הניסוח לא ברור מספיק - זו בעיה של המחוקק. ירצה, יתקן את הניסוח.
לא חסרות דוגמאות לכך, גם בתחום הצרכנות. שתיים למשל, א. "חוק הטכנאים" בנוגע לאיחור בהתקנה. ב. לפני אי-אילו שנים המחקק ביקש להסדיר את עניין התשלום עבור ציוד קצה ללקוחות בענף התקשורת שהפסיקו את ההתקשרות עם בית העסק, האם התשלום ייגבה בתשלום אחד או פריסת התשלומים תימשך כסדרה. הנוסח הראשוני היה לא ברור וחברות הסלולר פרשו אותו כך שהפריסה תמשיך כסדרה רק עבור עסקאות שנקשרו מרגע תחילת החוק ולא עסקאות קודמות לכך, המחוקק הבין שהניסוח לא היה מספיק ברור ותיקן את הנוסח.
חשמלאי? ההחלטה כיצד להתקין את המוצר הייתה כולה של הצרכן. רצה הצרכן, יכל לחבר את המוצר ע"י תקע לשקע שהוכן מראש (או שהוכן במיוחד) ובכך לייתר את הצורך בחשמלאי לפירוק המוצר. מדוע שנותן האחריות יישא באחריות לאופן בו חיבר הצרכן את המוצר?
נותן האחריות מכר לצרכן מוצר. הוא לא מכר לו שירות התקנה. גם אם מכר לו שירות התקנה, מי שהתקין אחראי על ההתקנה וטיבה ואינני משוכנע שגם אם המוצר נמכר יחד עם התקנה, מאוורר תקרה יחשב כ'מחובר דרך קבע'.
האם במצב בו אדם רוכש מזגן ומבצע התקנה שלא באמצעות החברה דרכה הזמין את המזגן וההתקנה מבוצעת באופן רשלני או במיקום שיגרור לנותן האחריות הוצאות ע"מ לתקן את המזגן, האם במקרה כזה על נותן האחריות לשאת בעלויות התיקון הנובעות בגלל אופן ההתקנה?
נכון, במידה חלה חובה על היצרן לספק אחריות. אבל הוא כלל לא מחויב לתקן פגמים הנובעים בגלל צורת התנהלות זו או אחרת של הצרכן אשר הביאה לקלקול בטובין למעט שימוש עפ"י הוראות היצרן.
הרעיון כלל איננו משנה. לצורך פרשנות - יש חוק הפרשנות וחוק יסודות המשפט.
חוק יסודות המשפט קובע:
" ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."
השאלה העומדת להכרעה - מהו 'מחובר דרך קבע'.
החוק לא ברור, אז פונים לדבר חקיקה, הלכה פסוקה ודירך של היקש.
חקיקה - אין פרשנות בחוק הצרכנות.
הלכה פסוקה - ייתכן וקיימת בנוגע לדיני הצרכנות, לא בדקתי.
היקש - ישנו את חוק המקרקעין והלכות פסוקות ומבחנים המופיעים בפסיקה כיצד לבחון אם דבר-מה מחובר דרך קבע או לא.
אם לעניין בעלות על מאוורר תקרה - הוא לא נחשב מחובר דרך קבע - אז גם לעניין צרכנות אין סיבה שייחשב ככזה.
מועצה לצרכנות?
לפרשנות שלה אין עדיפות על פני פרשויות אחרות.
יש למועצה את דעתה, כבודה במקומה מונח. אחת ממטרותיה היא לספק חווד דעת לגופים אלו ואחרים, הגופים כלל אינם מחוייבים לקבל את עמדה.