עדכון מצב: האם בעקבות חוק הגנת הצרכן אני אמור לשלם התקנה ?
- פותח הנושא shagy2dup
- פורסם בתאריך
SicTransit
Active member
סלקטיביות בונה
כל מה שרציתי הוא להדגיש את העובדה שהמשפט שכתבת ואותו ציטטתי הוא באופן ברור לא הגיוני.
 
אין לי שום כוונה להכנס לדיון ארוך בנקודה הזאת, נראה לי שאתה וtrilliane לא צריכים עזרה מאף אחד כדי להמשיך להתדיין עד בואו של משיח צדקנו. בילוי נעים.
כל מה שרציתי הוא להדגיש את העובדה שהמשפט שכתבת ואותו ציטטתי הוא באופן ברור לא הגיוני.
 
אין לי שום כוונה להכנס לדיון ארוך בנקודה הזאת, נראה לי שאתה וtrilliane לא צריכים עזרה מאף אחד כדי להמשיך להתדיין עד בואו של משיח צדקנו. בילוי נעים.
וייתכן שהסעיף הזה רלוונטי גם להן.
"חוק הגנת הצרכן אכן בא להגן על הצרכן (מפיע, ככה קוראים לו ), אבל מדוע ההנחה שפרשנותו אמורה תמיד להיות לטובת הצרכן" – ברצינות?
מדוע חוק שנועד לעגן את זכויות החלש מפורש לטובת החלש שהוא נועד להגן עליו?
הרעיון מאחורי החוק הוא להגן על הצרכן. המחוקק מעוניין שהצרכן לא ייפגע מתקלה במכשיר שאינה באשמתו וייאלץ לשלם על פירוק/הרכבה מחדש / הובלה וכו' כשזו אינה אחריותו. לכן במקרים שנדרשים הנ"ל הוא קובע שהאחריות תהיה על היצרן ולא על הצרכן.
אם חל קלקול במוצר שבמסגרת החוק והצרכן יכול פשוט לנתק אותו מהחשמל ולקחת איתו (כי הוא לא מחובר דרך קבע ואין בעיה מבחינת גודל/משקל) הוא אמור לעשות זאת, הגיוני. אם זה לא המצב, למשל, כדי להוביל מאוורר תקרה ליצרן הצרכן צריך להזמין חשמלאי ולשלם שוב על פירוק והתקנה, שנדרשים בשל תקלה במוצר, שאינה באשמתו אלא באחריות היצרן, זה לא הוגן. זה בדיוק המקום שבו המחוקק מתערב ומגן על הצרכן.
זה הרעיון כאן, כי זה חוק הגנת הצרכן, ומכאן נובעת פרשנות המגנה על הצרכן. לכן חוקים אחרים שיש להם מטרות אחרות נשפטים ומפורשים אחרת ואינם רלוונטיים בהכרח לענייננו.
"חוק הגנת הצרכן אכן בא להגן על הצרכן (מפיע, ככה קוראים לו ), אבל מדוע ההנחה שפרשנותו אמורה תמיד להיות לטובת הצרכן" – ברצינות?
מדוע חוק שנועד לעגן את זכויות החלש מפורש לטובת החלש שהוא נועד להגן עליו?
הרעיון מאחורי החוק הוא להגן על הצרכן. המחוקק מעוניין שהצרכן לא ייפגע מתקלה במכשיר שאינה באשמתו וייאלץ לשלם על פירוק/הרכבה מחדש / הובלה וכו' כשזו אינה אחריותו. לכן במקרים שנדרשים הנ"ל הוא קובע שהאחריות תהיה על היצרן ולא על הצרכן.
אם חל קלקול במוצר שבמסגרת החוק והצרכן יכול פשוט לנתק אותו מהחשמל ולקחת איתו (כי הוא לא מחובר דרך קבע ואין בעיה מבחינת גודל/משקל) הוא אמור לעשות זאת, הגיוני. אם זה לא המצב, למשל, כדי להוביל מאוורר תקרה ליצרן הצרכן צריך להזמין חשמלאי ולשלם שוב על פירוק והתקנה, שנדרשים בשל תקלה במוצר, שאינה באשמתו אלא באחריות היצרן, זה לא הוגן. זה בדיוק המקום שבו המחוקק מתערב ומגן על הצרכן.
זה הרעיון כאן, כי זה חוק הגנת הצרכן, ומכאן נובעת פרשנות המגנה על הצרכן. לכן חוקים אחרים שיש להם מטרות אחרות נשפטים ומפורשים אחרת ואינם רלוונטיים בהכרח לענייננו.
"וייתכן"? כן או לא? בנוגע למאוורר תקרה את מאוד החלטית
מה השוני במאוורר תקרה ביחס לדוגמאות האלו?
שאלתי קודם, אשאל שוב - מה הופך את מאוורר התקרה ל"מחובר דרך קבע"? מהדברים שכתבת עכשיו, עולה שהעניין של החשמלאי הוא שהופך את מאוורר התקרה למחובר דרך קבע. האמנם?
 
יתר התגובה שלך, אגיב אליה בהמשך.
מה השוני במאוורר תקרה ביחס לדוגמאות האלו?
שאלתי קודם, אשאל שוב - מה הופך את מאוורר התקרה ל"מחובר דרך קבע"? מהדברים שכתבת עכשיו, עולה שהעניין של החשמלאי הוא שהופך את מאוורר התקרה למחובר דרך קבע. האמנם?
 
יתר התגובה שלך, אגיב אליה בהמשך.
את מתלוננת על התחמקויות ומסרת בתוקף לענות על שאלה פשוטה
מה הופך את המאוורר למחובר דרך קבע?
יש סיבה והיגיון מאחורי השאלה, לא הייתי שואל "לחינם".
מצד אחד את טוענת "זה דיון פומבי" ודיונים פומביים, מה לעשות, יכולים לגלוש. הדיון העלה את אותו מקרה של מאוורר תקרה - שכלל אינו חלק ממערכת הרכב נשוא הדיון המקורי - ובכל זאת המשכת את הדיון. כעת את פתאום מפסיקה אותו. בהתחמקות.
 
בנוגע ליתר הטענות שהעלת, יש לי תגובה קו מחשבה מאוד ברור בנוגע אליהן, אני פשוט מנסה קודם להבין מדוע - לטענתך - מאוורר תקרה מוגדר במחובר דרך קבע.
מה הופך את המאוורר למחובר דרך קבע?
יש סיבה והיגיון מאחורי השאלה, לא הייתי שואל "לחינם".
מצד אחד את טוענת "זה דיון פומבי" ודיונים פומביים, מה לעשות, יכולים לגלוש. הדיון העלה את אותו מקרה של מאוורר תקרה - שכלל אינו חלק ממערכת הרכב נשוא הדיון המקורי - ובכל זאת המשכת את הדיון. כעת את פתאום מפסיקה אותו. בהתחמקות.
 
בנוגע ליתר הטענות שהעלת, יש לי תגובה קו מחשבה מאוד ברור בנוגע אליהן, אני פשוט מנסה קודם להבין מדוע - לטענתך - מאוורר תקרה מוגדר במחובר דרך קבע.
אני מתלוננת על התחמקויות בסוגיה העקרונית
שאותה כתב לך גם Sic Transit: אם כל מוצר אפשר לפרק (ואפשר, הרי הוא לא "נולד" עם הדירה, הוא הובל לשם והורכב, ובמידת הצורך גם יפורק ממנה) הרי שהסעיף הזה חסר תוכן, כלומר המחוקק סתם כתב סעיף לא רלוונטי בחוק "ליופי". זה לא הגיוני.
כבר הסברתי (לא פעם ולא פעמיים) מה הופך מכשיר למחובר דרך קבע: היכולת של הצרכן לנתק אותו מהשקע ולקחת אותו ליצרן לתיקון.
המאוורר ניתן כדוגמה (שלא אני הצעתי) והתייחסתי אליה כי זו דוגמה שאני מכירה מקרוב ויכולה להתייחס. אין לי היכרות אישית עם כל מכשיר חשמלי באשר הוא וזה לא רלוונטי, כי זה כבר מעבר לעיקרון וללוגיקה שהם העניין כאן, ואותם הסברתי ונימקתי.
זה העיקרון הצרכני שאני מזהה פה, וגם המועצה לצרכנות תמכה בו, והחברה נותנת השירות נתנה את השירות כפי שהייתה אמורה. אין לי מה להוסיף מעבר לכך, אתה מוזמן להמשיך את הדיון עם גולשים אחרים.
שאותה כתב לך גם Sic Transit: אם כל מוצר אפשר לפרק (ואפשר, הרי הוא לא "נולד" עם הדירה, הוא הובל לשם והורכב, ובמידת הצורך גם יפורק ממנה) הרי שהסעיף הזה חסר תוכן, כלומר המחוקק סתם כתב סעיף לא רלוונטי בחוק "ליופי". זה לא הגיוני.
כבר הסברתי (לא פעם ולא פעמיים) מה הופך מכשיר למחובר דרך קבע: היכולת של הצרכן לנתק אותו מהשקע ולקחת אותו ליצרן לתיקון.
המאוורר ניתן כדוגמה (שלא אני הצעתי) והתייחסתי אליה כי זו דוגמה שאני מכירה מקרוב ויכולה להתייחס. אין לי היכרות אישית עם כל מכשיר חשמלי באשר הוא וזה לא רלוונטי, כי זה כבר מעבר לעיקרון וללוגיקה שהם העניין כאן, ואותם הסברתי ונימקתי.
זה העיקרון הצרכני שאני מזהה פה, וגם המועצה לצרכנות תמכה בו, והחברה נותנת השירות נתנה את השירות כפי שהייתה אמורה. אין לי מה להוסיף מעבר לכך, אתה מוזמן להמשיך את הדיון עם גולשים אחרים.
אנו גולשים לפילוסופיה משפטית ולתורת המשפט
כן, ברצינות. מהיכן ההנחה שהפרשנות אמורה להיות לטובת הצרכן?
לכותרת חוקים / סעיפים / סעיפי משנה אין כל משמעות משפטית, הם לצורך נוחות.(בטוחני שקראת בחייך חוזה). כותרת החוק נועדה לתאר - ככל האפשר - את נושא החוק. הנושא הוא הגנת הצרכן, נכון. אבל לא בכל מחיר ובכל פרשנות אפשרית.
לא רלוונטי מה הרעיון מאחורי החוק ומה המחוקק מעוניין. אם הניסוח לא ברור מספיק - זו בעיה של המחוקק. ירצה, יתקן את הניסוח.
לא חסרות דוגמאות לכך, גם בתחום הצרכנות. שתיים למשל, א. "חוק הטכנאים" בנוגע לאיחור בהתקנה. ב. לפני אי-אילו שנים המחקק ביקש להסדיר את עניין התשלום עבור ציוד קצה ללקוחות בענף התקשורת שהפסיקו את ההתקשרות עם בית העסק, האם התשלום ייגבה בתשלום אחד או פריסת התשלומים תימשך כסדרה. הנוסח הראשוני היה לא ברור וחברות הסלולר פרשו אותו כך שהפריסה תמשיך כסדרה רק עבור עסקאות שנקשרו מרגע תחילת החוק ולא עסקאות קודמות לכך, המחוקק הבין שהניסוח לא היה מספיק ברור ותיקן את הנוסח.
חשמלאי? ההחלטה כיצד להתקין את המוצר הייתה כולה של הצרכן. רצה הצרכן, יכל לחבר את המוצר ע"י תקע לשקע שהוכן מראש (או שהוכן במיוחד) ובכך לייתר את הצורך בחשמלאי לפירוק המוצר. מדוע שנותן האחריות יישא באחריות לאופן בו חיבר הצרכן את המוצר?
נותן האחריות מכר לצרכן מוצר. הוא לא מכר לו שירות התקנה. גם אם מכר לו שירות התקנה, מי שהתקין אחראי על ההתקנה וטיבה ואינני משוכנע שגם אם המוצר נמכר יחד עם התקנה, מאוורר תקרה יחשב כ'מחובר דרך קבע'.
האם במצב בו אדם רוכש מזגן ומבצע התקנה שלא באמצעות החברה דרכה הזמין את המזגן וההתקנה מבוצעת באופן רשלני או במיקום שיגרור לנותן האחריות הוצאות ע"מ לתקן את המזגן, האם במקרה כזה על נותן האחריות לשאת בעלויות התיקון הנובעות בגלל אופן ההתקנה?
נכון, במידה חלה חובה על היצרן לספק אחריות. אבל הוא כלל לא מחויב לתקן פגמים הנובעים בגלל צורת התנהלות זו או אחרת של הצרכן אשר הביאה לקלקול בטובין למעט שימוש עפ"י הוראות היצרן.
הרעיון כלל איננו משנה. לצורך פרשנות - יש חוק הפרשנות וחוק יסודות המשפט.
חוק יסודות המשפט קובע:
" ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."
השאלה העומדת להכרעה - מהו 'מחובר דרך קבע'.
החוק לא ברור, אז פונים לדבר חקיקה, הלכה פסוקה ודירך של היקש.
חקיקה - אין פרשנות בחוק הצרכנות.
הלכה פסוקה - ייתכן וקיימת בנוגע לדיני הצרכנות, לא בדקתי.
היקש - ישנו את חוק המקרקעין והלכות פסוקות ומבחנים המופיעים בפסיקה כיצד לבחון אם דבר-מה מחובר דרך קבע או לא.
אם לעניין בעלות על מאוורר תקרה - הוא לא נחשב מחובר דרך קבע - אז גם לעניין צרכנות אין סיבה שייחשב ככזה.
מועצה לצרכנות?
לפרשנות שלה אין עדיפות על פני פרשויות אחרות.
יש למועצה את דעתה, כבודה במקומה מונח. אחת ממטרותיה היא לספק חווד דעת לגופים אלו ואחרים, הגופים כלל אינם מחוייבים לקבל את עמדה.
כן, ברצינות. מהיכן ההנחה שהפרשנות אמורה להיות לטובת הצרכן?
לכותרת חוקים / סעיפים / סעיפי משנה אין כל משמעות משפטית, הם לצורך נוחות.(בטוחני שקראת בחייך חוזה). כותרת החוק נועדה לתאר - ככל האפשר - את נושא החוק. הנושא הוא הגנת הצרכן, נכון. אבל לא בכל מחיר ובכל פרשנות אפשרית.
לא רלוונטי מה הרעיון מאחורי החוק ומה המחוקק מעוניין. אם הניסוח לא ברור מספיק - זו בעיה של המחוקק. ירצה, יתקן את הניסוח.
לא חסרות דוגמאות לכך, גם בתחום הצרכנות. שתיים למשל, א. "חוק הטכנאים" בנוגע לאיחור בהתקנה. ב. לפני אי-אילו שנים המחקק ביקש להסדיר את עניין התשלום עבור ציוד קצה ללקוחות בענף התקשורת שהפסיקו את ההתקשרות עם בית העסק, האם התשלום ייגבה בתשלום אחד או פריסת התשלומים תימשך כסדרה. הנוסח הראשוני היה לא ברור וחברות הסלולר פרשו אותו כך שהפריסה תמשיך כסדרה רק עבור עסקאות שנקשרו מרגע תחילת החוק ולא עסקאות קודמות לכך, המחוקק הבין שהניסוח לא היה מספיק ברור ותיקן את הנוסח.
חשמלאי? ההחלטה כיצד להתקין את המוצר הייתה כולה של הצרכן. רצה הצרכן, יכל לחבר את המוצר ע"י תקע לשקע שהוכן מראש (או שהוכן במיוחד) ובכך לייתר את הצורך בחשמלאי לפירוק המוצר. מדוע שנותן האחריות יישא באחריות לאופן בו חיבר הצרכן את המוצר?
נותן האחריות מכר לצרכן מוצר. הוא לא מכר לו שירות התקנה. גם אם מכר לו שירות התקנה, מי שהתקין אחראי על ההתקנה וטיבה ואינני משוכנע שגם אם המוצר נמכר יחד עם התקנה, מאוורר תקרה יחשב כ'מחובר דרך קבע'.
האם במצב בו אדם רוכש מזגן ומבצע התקנה שלא באמצעות החברה דרכה הזמין את המזגן וההתקנה מבוצעת באופן רשלני או במיקום שיגרור לנותן האחריות הוצאות ע"מ לתקן את המזגן, האם במקרה כזה על נותן האחריות לשאת בעלויות התיקון הנובעות בגלל אופן ההתקנה?
נכון, במידה חלה חובה על היצרן לספק אחריות. אבל הוא כלל לא מחויב לתקן פגמים הנובעים בגלל צורת התנהלות זו או אחרת של הצרכן אשר הביאה לקלקול בטובין למעט שימוש עפ"י הוראות היצרן.
הרעיון כלל איננו משנה. לצורך פרשנות - יש חוק הפרשנות וחוק יסודות המשפט.
חוק יסודות המשפט קובע:
" ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."
השאלה העומדת להכרעה - מהו 'מחובר דרך קבע'.
החוק לא ברור, אז פונים לדבר חקיקה, הלכה פסוקה ודירך של היקש.
חקיקה - אין פרשנות בחוק הצרכנות.
הלכה פסוקה - ייתכן וקיימת בנוגע לדיני הצרכנות, לא בדקתי.
היקש - ישנו את חוק המקרקעין והלכות פסוקות ומבחנים המופיעים בפסיקה כיצד לבחון אם דבר-מה מחובר דרך קבע או לא.
אם לעניין בעלות על מאוורר תקרה - הוא לא נחשב מחובר דרך קבע - אז גם לעניין צרכנות אין סיבה שייחשב ככזה.
מועצה לצרכנות?
לפרשנות שלה אין עדיפות על פני פרשויות אחרות.
יש למועצה את דעתה, כבודה במקומה מונח. אחת ממטרותיה היא לספק חווד דעת לגופים אלו ואחרים, הגופים כלל אינם מחוייבים לקבל את עמדה.
לא, לא ולא. בקצרה:
לא מסכים? נישאר באי הסכמה. לא רואה טעם להמשיך ולטחון מים, בפרט שאין בינינו הסכמה על הנחות המוצא ולכן הדיון נדון לכישלון.
- כשחוק נועד להגן על הצרכן וזו מטרתו (ולא לחינם היא מצוינת מפורשות בשמו) זה ה"מנין". יש לכך משמעות משפטית.
- לכוונת המחוקק יש משמעות משפטית. כשבית המשפט מפרש חוקים שנוסחם לא ברור הוא בהחלט בודק את כוונת המחוקק. "כבסיס לפרשנות החוק משמשת בראש ובראשונה לשון החוק, ואליה מצטרפת ההיסטוריה החקיקתית שלו: דברי ההסבר הצעת החוק, דברים שנאמרו במהלך הדיון בכנסת וכדומה." "פרשנות דווקנית היא פרשנות הנצמדת בקפדנות ללשון החוק. פרשנות תכליתית, לעומתה, מנסה לרדת לשורש כוונתו של המחוקק, ולהגשים את תכלית החקיקה, ולאו דווקא את האופן שבו נוסחה."
https://he.wikipedia.org/wiki/פרשנו...99_.D7.94.D7.A4.D7.A8.D7.A9.D7.A0.D7.95.D7.AA
- ההחלטה איך להתקין את המוצר אינה של הצרכן, הוא קונה מוצר שנועד להתקנה בצורה מסוימת. כשמאוורר מגיע ללא תקע ונועד לחיבור ישיר לקיר, זה לא כי הצרכן בחר לוותר על התקע. כך המוצר נמכר ולהתקנה כזאת הוא נועד. המחוקק מודע לקיומם של מוצרים כאלה ולכן כלל סעיף כזה בחוק (אחרת לשם מה הוא שם? איש מהמתנגדים לא הצליח לספק תשובה מניחה את הדעת).
- לא מדובר כאן על בעיה בהתקנה אלא על קלקול במוצר עצמו. אם הבעיה בהתקנה האחריות על המתקין ולא על היצרן, כמובן.
- אין כאן קשר בין בעלות לבין צרכנות. כשלחוק יש מטרה שונה ההגדרות יכולות להיות שונות וגם הפרשנות לחוק תהיה שונה בד"כ.
- המועצה לצרכנות היא גוף מומחה לצרכנות. לחוות הדעת המשפטית שלה יש עדיפות, בפרט באין חוות דעת אחרת.
לא מסכים? נישאר באי הסכמה. לא רואה טעם להמשיך ולטחון מים, בפרט שאין בינינו הסכמה על הנחות המוצא ולכן הדיון נדון לכישלון.
שאלת אותי שאלה, הגבתי והסברתי. כשהתעקשת שוב, נימקתי שוב
ממתי גולשי הפורום חשופים לדעתי בלבד? מי מונע ממך לשטוח כאן את דעתך? אני פשוט מבהירה מדוע איני רואה טעם בדיון נוסף (באותה נקודה בדיוק) בינך וביני, אלא אם יש לך משהו חדש להוסיף.
לתשומת לבך, אתה העלית את נושא מאוורר התקרה, לא אני. אתה פנית אליי ושאלה אותי ישירות, לא אני אליך.
לא זכרתי את הדיון הקודם ולא זכרתי שגם אז אתה התווכחת איתי באותה נקודה בדיוק. אבל אחרי תגובתך השנייה היה לי פתאום דז'ה-וו; נברתי קצת בארכיון ומצאתי את הדיון המקורי (נדרש קצת זמן, לא זכרתי שהוא כ"כ ישן). מאחר שהוא מקושר כאן, גולשי הפורום יכולים לעיין בו ולהית חשופים לדעות של כולם – שלך, שלי ושל אחרים. שנינו שטחנו בו את דברינו בפירוט, איני רואה טעם לחזור על אותם דברים שוב, אלא אם יש משהו חדש להוסיף.
בקצרה, בדיון ההוא רוב גולשי הפורום ריפו את ידיו של הגולש המתייעץ וטענו שהחוק והצדק אינם לצדו. הוא לא התייאש, פנה למועצה לצרכנות, הם צידדו בו (ופירשו את החוק כפי שגם אני מבינה אותו) וזה גרם לחברה להתקפל ולפצות אותו. כלומר גם החברה, כנראה, הבינה שאין טעם להמשיך להכחיש את החוק.
במילים אחרות, התוצאות בשטח תומכות בפרשנותי לחוק. הבנתי עולה בקנה אחד עם זו של המועצה לצרכנות. יש לך סימוכין נוספים להביא שתומכים בעמדתך? מצוין, אשמח לראות. נימוקים נוספים ענייניים? (כי סתרתי את הנימוקים של כולכם, ולא הצלחתם להציג שום מכשיר חשמלי נוסף "מחובר" לפי הגדרת החוק שלא כלול ברשימה, מה שלכאורה מייתר את ההגדרה בחוק, וזה לא הגיוני). אם אין מה להוסיף, אני מסתפקת בדיון ההוא ובמעט שכתבנו עד כה. לא רואה טעם לשחזר אותו. אתה מוזמן להמשיך את הדיון עם גולש אחר, אני מיציתי.
ממתי גולשי הפורום חשופים לדעתי בלבד? מי מונע ממך לשטוח כאן את דעתך? אני פשוט מבהירה מדוע איני רואה טעם בדיון נוסף (באותה נקודה בדיוק) בינך וביני, אלא אם יש לך משהו חדש להוסיף.
לתשומת לבך, אתה העלית את נושא מאוורר התקרה, לא אני. אתה פנית אליי ושאלה אותי ישירות, לא אני אליך.
לא זכרתי את הדיון הקודם ולא זכרתי שגם אז אתה התווכחת איתי באותה נקודה בדיוק. אבל אחרי תגובתך השנייה היה לי פתאום דז'ה-וו; נברתי קצת בארכיון ומצאתי את הדיון המקורי (נדרש קצת זמן, לא זכרתי שהוא כ"כ ישן). מאחר שהוא מקושר כאן, גולשי הפורום יכולים לעיין בו ולהית חשופים לדעות של כולם – שלך, שלי ושל אחרים. שנינו שטחנו בו את דברינו בפירוט, איני רואה טעם לחזור על אותם דברים שוב, אלא אם יש משהו חדש להוסיף.
בקצרה, בדיון ההוא רוב גולשי הפורום ריפו את ידיו של הגולש המתייעץ וטענו שהחוק והצדק אינם לצדו. הוא לא התייאש, פנה למועצה לצרכנות, הם צידדו בו (ופירשו את החוק כפי שגם אני מבינה אותו) וזה גרם לחברה להתקפל ולפצות אותו. כלומר גם החברה, כנראה, הבינה שאין טעם להמשיך להכחיש את החוק.
במילים אחרות, התוצאות בשטח תומכות בפרשנותי לחוק. הבנתי עולה בקנה אחד עם זו של המועצה לצרכנות. יש לך סימוכין נוספים להביא שתומכים בעמדתך? מצוין, אשמח לראות. נימוקים נוספים ענייניים? (כי סתרתי את הנימוקים של כולכם, ולא הצלחתם להציג שום מכשיר חשמלי נוסף "מחובר" לפי הגדרת החוק שלא כלול ברשימה, מה שלכאורה מייתר את ההגדרה בחוק, וזה לא הגיוני). אם אין מה להוסיף, אני מסתפקת בדיון ההוא ובמעט שכתבנו עד כה. לא רואה טעם לשחזר אותו. אתה מוזמן להמשיך את הדיון עם גולש אחר, אני מיציתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.