עדכון מצב: האם בעקבות חוק הגנת הצרכן אני אמור לשלם התקנה ?

[shagy2dup]

עדכון מצב: האם בעקבות חוק הגנת הצרכן אני אמור לשלם התקנה ?

בהמשך לקרב שלי מול הסוכנות של הרכב בשיחה שאני יזמתי מולם היום נאמר לי שהחליטו לזכות אותי על כלות המערכת המלאה (תזכורת קצרה: קרב פינגפונג מול הסוכנותבגלל מערכת תקולה שהוחלפה במערכת חדשה לא שוות ערך, כתוצאה מכך הסוכנות הייתה מוכנה להחזיר רק 50% פיצוי כספי והחזרת המערכת).

על מנת לקבל את הזיכוי המלא עלי להחזיר את המערכת הישנה שתפורק מהרכב, ובמקומה תורכב המערכת המקורית .... וזה כמובן בעלות של דמי התקנה 350 שקל...
אז נכון שעדיף "להפסיד" 350 שקל לעומת 2000 פלוס שקלים...

אבל אם נעשתה טעות מהצד של הסוכנות שהיא לא הייתה מוכנה להודות בה...
האם במקרה של החזר המערכת והחזר כספי עלי לשלם על הרכבה פעם נוספת !?!?
זאת הרכבה שהמחיר שלה הוכנס בזמן הקניה ....(לפחות ככה זכור לי) ...
או שפשוט ללכת איתו לבית משפט לתביעות קטנות אחרי זה ולבקש החזר של הדמי התקנה?

כמובן שהם מתעמים מכל הריצות והטירטורים שלי למתקינים שלהם (הייתי אצל 2 מתיקנים שונים).....פשוט תוהה אם זה נכון או שזה רק אני.

תודה לכם על כל העצות בעבר...הן ממש עזרו לי !
תודה ...

נ.ב מהכרות שלי עם הגורמים הם ישנו את הדעה שלהם עוד מט והסכום ישתנה ...אבל בשביל זה צריך לחכות ולראות...

 

[shagy2dup]

לינק לשירשור המקורי שהתחיל את כל המרדף הזה

&nbsp
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/66/182075475/אנשים_וחברה/צרכנות
&nbsp

 

[z1george]

חכם או צודק

תשובה לא משפטית אלא מהבטן
במצב הקיים אתה צריך לבחור
בין 1650 שח ביד (אתה מקבל החזר מיידי של 1650 מתוך 2000 שכבר זרקת)
לבין 2000 שח "על העץ" כי אתה ממשיך להתדיין איתם
במצב השני קיים סיכון שימאס להם ויגידו לך "תבע אותנו, בהצלחה"

אז אני הייתי בוחר בהחזר 1650 שח. לאחר מכן אם זה עדיין בוער בך העיקרון, הפרינציפ- אז תתבע אותם אז . אבל אז תלחם על 350 ולא על 2000. הדיון יתקיים עוד חצי שנה במקרה הטוב.
התשובה די ברורה

 

[shagy2dup]

מדובר בסכום גדול בהרה מ 2000 שקל ובסופו של דבר עוד "תשלום"

למה עוד תשלום ?
כי ההתקנה כבר שולמה במעמד הקנייה..
על זה אני צריך לשלם עכשיו כדי שיחזירו את המצב לקדמותו..
ותהיה התקנה נוספת של מערכת אחרת (ממישהו אחר) , יוצא אם כן שרק על ההתקנות אני משלם קרוב ל 1100 שקל :|...
&nbsp
מבחינת החזר הכספים ...
עד לפני מספר ימים (במשך חודשים פלוס) דיברו להחזיר חצי מהעלות ולהחזיר את המערכת התקולה - הדבר שווה ערך ל 2000 שקל...
אתמול דיברו שהחליטו להחזיר את מלוא הסכום שהינו 4200 בקיזוז עויות התקנה... :|
&nbsp
באף אחד מהמקרים לא היו התייחסויות לביזבוז הזמן שלי שכלל נסיעה למתקין אחד (שקרוב יחסית לבית) , נסיעה 2-3 פעמים למתקין אחר (שרחוק יחסית מהבית), נסיעה להחזיר את המערכת התקולה לסוכנות (כי זה מה שהסוכנות אמרה למתקין שיחזיר לי את המערכת שהוא הוציא ואני אחזיר לסוכנות), טלפונים ועצבים...
&nbsp
בלי קשר- זה שאמרו שיתקשרו ויחזירו זה רק חוק מהמציאות מההיכרות שלי איתם הם כבר הבטיחו בעבר החזר כספי ואז התחילו המשחקים...

 

[נירשלום1]

האחריות של היבואן על הפאשלה של הסוכנות שלו....! הם מנסים ל

למזער את הנזק שלהם ולכן מנסים לחייב אותך בדמי ההתקנה. אל תשלם. זו בעיה שלהם שהתקינו מערכת תקולה. לך מגיע התקנה מושלמת.

 

[shagy2dup]

הם מורידים את עלות ההתקנה מההחזר :|

 

[ספוקי]

אני מחזק את מה ש-z1george כתב

תהיה חכם ולא צודק.
חוצמזה, בהרבה מוצרים מצויין בתעודת האחריות כי פירוק, משלוח והתקנה מחדש של המוצר אינם כלולים באחריות.כלומר אם יש לך מוצר חשמלי שהתקלקל אתה זה שצריך לדאוג להביא אותו ליבואן לתיקון. גם אם פירוק והתקנה שלו מחדש לאחר מכן יעלו לך כסף, או שאתה צריך לדאוג להובלה מיוחדת עבור המוצר.

 

[trilliane]

להבנתי מדובר בקלקול בשנה הראשונה, כלומר במסגרת אחריות יצרן

לפי חוק (ועוד לא אחריות מורחבת) ואמנם אין התייחסות מפורשת למערכת רכב ב"חוק הגנת הצרכן" (אחריות ושירות לאחר מכירה), אבל מרוח החוק אני לא משוכנעת שזה נכון. למיטב הבנתי באחריות נותן האחריות להשיב את המצב לקדמותו.

 

[ספוקי]

לא בטוח בכלל...

למשל מאוורר תקרה - אף אחד לא יגיע אליך הביתה בשביל לפרק אותו וחובה (לפחות לפי החוק) שהפירוק יעשה ע"י חשמלאי מוסמך.

צריך לבדוק גם לגבי מוצרים גדולים אחרים, כמו ריהוט וכד' האם בתקופת האחריות יש הובלה אל/מ הלקוח ללא עלות. אני בעבודה כרגע אז לא יכול לראות מה רשום בתעודת האחריות של המיטה והספה שלי, אבל אני לא אתפלא בכלל אם מצויין שם שעלות ההובלה היא על הלקוח.

 

[trilliane]

אם לא ניתן לפרק התיקון הוא בבית הלקוח או שההובלה ע"י היצרן

כך לפי החוק, והוא גובר על כל תעודת אחריות (בשנה הראשונה, אז הוא חל).

ראה סעיף 7ב:
"טובין שאינם מפורטים בתוספת השניה יובאו לתחנות השירות, לשם תיקונם; לא ניתן להוביל באופן סביר את הטובין לתחנות השירות, מפאת גודלם, משקלם או נפחם או מחמת היותם מחוברים דרך קבע, יתקנם היצרן במענו של הצרכן ואם נדרשה מעבדה לשם ביצוע התיקון, יעביר היצרן את הטובין למעבדה ויחזירם למענו של הצרכן, בלא תמורה."
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/999_591.htm#Seif7

 

[dani666]

ומאוורר תקרה הוא "מחובר דרך קבע" ? ממש לא

 

[trilliane]

אם הוא מחובר ישירות לחשמל (ע"י חשמלאי) כן בהחלט

זה לא שונה ממוצרי חשמל אחרים שמותקנים קבע לתשתיות (מים/חשמל וכו'), הרי גם אותם ניתן לפרק.

 

[dani666]

מזגן, מקרר ושאר גדולים מכוסים ספציפית בתקנה. "מחובר ...

... דרך קבע" מתיחס לאחרים. ההגדרה היחידה (וגם היא לא ממש הגדרה) לכך היא בחוקי מקרקעין ואני בספק אם שם מאורר תיקרה נחשב מחובר דרך קבע.

 

[trilliane]

כי אלה מכשירים נפוצים יותר, אבל המחוקק לא הסתפק ברשימה סגורה

ולכן יש גם הגדרה שמכסה מכשירים נוספים שלא מצוינים מפורשות.

מאוורר רצפתי שאפשר פשוט לנייד מחדר לחדר ע"י ניתוק מהשקע אכן לא מחובר דרך קבע. מאוורר תקרה שחובר ע"י חשמלאי מחובר דרך קבע. אחרת מה נשאר? אתה בעצם מרוקן את ההגדרה מתוכן ומייתר אותה, ובכל זאת היא שם, לא לחינם.

 

[trilliane]

אגב, אין לי כוונה לשחזר איתך דיון מ-2011, גם אז התווכחת

איתי על כך שמאוורר תקרה לא נחשב למכשיר המחובר דרך קבע:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/66/152589547
לעומתך המועצה לצרכנות צידדה בפרשנות הזאת של החוק, הצרכן לא ויתר, הום סנטר התקפלה:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/66/153790170

אני יודעת שהפרשנות של המועצה לצרכנות תמיד לטובת הצרכן, ועדיין, היא עולה בקנה אחד עם הכתוב בחוק, והיא עדיפה בהיעדר פרשנות אחרת (אלא אם יש לך פרשנות משפטית להציג לנו). אם לא, אין לי רצון למחזר את אותו דיון מחדש, אמרתי בו את כל מה שהיה לי לומר, וברמה הלוגית לא סתרתם אותי כלל... אתה ואחרים נתתים דוגמאות שלא רלוונטיות למכשירי חשמל והתעלמתם מכך שהלוגיקה שלכם מייתרת סעיף בחוק ולא עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק.

 

[G Gabi]

לא ידוע לי שיש בפסיקה התייחסות להגדרה מדויקת של "דרך קבע"

בגדול, מהזכור לי הגישה בפסיקה ל"דרך קבע" היא 'כל מקרה לגופו'. יש מספר מבחנים שיש לשקול המופיעים בערעור כלשהו שנידון בעליון (העיקרי שבהם - האם הפירוק גורם נזק לפריט המפורק או לנכס אליו הוא מחובר). מצד שני, מרבית הפסיקה בנוגע ל"דרך קבע" נוגעת לחוק המקרקעין ולא לדיני צרכנות (תמיד יהיה מישהו שיטען שלא נכון להקביל...)
&nbsp
השאלה של דרך קבע יכולה להיות מאוד רחבה.
למשל, זרוע המחוברת לקיר המיועדת להחזקת מסך - האם היא מחוברת דרך קבע?
ברז שלצורך התקנתו בוצעה קדיחה בקיר / אריחים - האם הוא מותקן דרך קבע?
צלחת לוויין (בעל מנגון חשמלי) - האם מדובר בפריט המחובר דרך קבע? האם זה משנה אם הצלחת מחוברת על גג נגיש, גג לא נגיש או על כותלי המבנה? (בכוונה בחרתי בצלחת לוויין שתלוי איך היא מחוברת לרשת החשמל האם יש חובה חוקית בבעל רישיון לניתוק הצלחת)
&nbsp
המיוחד במאוורר - יש חובה חוקית שאיש מקצוע בעל רישיון יהיה מעורב בהתקנתו / פירוקו. האם על נותן השירות לשאת בעלות זו או על הצרכן?
גם אם יוכרע באופן חד משמעי שמדובר בטובין המחוברים דרך קבע, יגיע טכנאי למאוורר, יראה את הבעיה, יגיד - נכון, במסגרת האחריות אבל אני לא חשמלאי ואינני יכול לתקן כל עוד חשמלאי לא ניתן את המאוורר מרשת החשמל.
האם בגלל שהוא מחובר לתקרה ולא לאחד הקירות הופך אותו ליותר "דרך קבע" על פני זרוע המיועדת להחזקת מסך?
&nbsp
לקבוע חד משמעית שמאוור הוא פריט המחובר דרך קבע? בלתי אפשרי.

 

[trilliane]

כאמור, מדובר כאן בחוק צרכני בנושא אחריות למכשירי חשמל

ולא לאינסטלציה ולדוגמאות נוספות (כמו כיורים, ברזים, ארונות, מדפים וזרועות לטלוויזיה) שקל ונוח להביא אותן (כך גם בדיוק הקודם) אך אינן רלוונטיות לחוק הנ"ל.

צלחת לוויין גם היא מחוברת דרך קבע, כך שהסעיף הזה רלוונטי לגביה (בהנחה שהיא נחשבת למוצר חשמל/אלקטרוניקה; אני מניחה שכן).

חוק הגנת הצרכן בא להגן על הצרכן, לא למצוא פתרונות לוגיסטיים לנותן השירות. המחוקק כתב בצורה ברורה: "יתקנם היצרן במענו של הצרכן ואם נדרשה מעבדה לשם ביצוע התיקון, יעביר היצרן את הטובין למעבדה ויחזירם למענו של הצרכן, בלא תמורה".

איך הוא אמור לעשות זאת בפועל? זבש"ו. אם מגיע טכנאי מטעם נותן האחריות ומגלה שצריך להוביל את המוצר למעבדה, הוא צריך לדאוג לפירוק ולהובלה ולא הלקוח. הניסוח ברור מאוד.

 

[G Gabi]

ומאוורר קיר? תאורת גינה? משאבה למזרקה? לא חסרות דוגמאות

לא ברור לי כיצד את מגדירה משפטית "דרך קבע" בעוד שבפסיקה לא קיימת הגדרה חד משמעית.
חוק הגנת הצרכן אכן בא להגן על הצרכן (מפיע, ככה קוראים לו

), אבל מדוע ההנחה שפרשנותו אמורה תמיד להיות לטובת הצרכן?
החוק נועד להסדיר את הקשר בין הצרכן ובין הישויות האחרות איתן הוא נקשר.

הציטוט שהבאת מותנה בכך שמדובר במוצר המחובר דרך קבע (או הרשימה האחרת. נפח, משקל וכד'). ההנחה שמדובר במוצר המותקן דרך קבע - אנו חלוקים עליה.

ציטוט של סעיף 12 מחוק המקרקעין:
"הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר.""
האם ניתן לפרק את המאוורר? כן! משמע, על-פי לשון החוק, הוא אינה מחובר דרך קבע.
אפשר גם לבחון את העניין בצורה אחרת. אדם השוכר / משכיר דירה, השוכר התקין בדירה מאוורר תקרה, מי הבעלים של המאוורר?
בעת חלוקת רכוש במקרה של גירושין, האם מאוורר התקרה נחשב כחלק מהנכס או לא? (אמנם עלותו שולית עד מאוד ביחס לשוויו של הנכס, אבל הדברים מצטברים. מערכות מיזוג, גופי תאורה וכד').

מצד שני, השימוש במילה "זולת" יכול ללמד על כך שאמנם יש דברים הניתנים לפירוק, אך אולי ברמה העקרונית הם נחשבים כ"דרך קבע" אבל יש החרגה שלהם מכיוון שהם ניתנים להפרדה.

שורה תחתונה, מבין את הטענה שלך, אבל אני לא מסוגל להסכים שמאוורר תקרה הוא טובין המחוברים דרך קבע באופן חד משמעי כפי שאת מנסה להציג זאת.

 

[SicTransit]

רוצה להיות חבר של קבע

הקריטריון שלך לפיו "האם ניתן לפרק את המאוורר? כן! משמע, על-פי לשון החוק, הוא אינה מחובר דרך קבע" לא הגיוני. כמעט כל דבר ניתן לפרק במאמץ מספיק, ואם לדעתך "חיבור קבע" מתייחס רק מה שאינו ניתן לפירוק כלל (למשל הדבקה או בטון) אזי איך "יעביר היצרן את הטובין למעבדה ויחזירם למענו של הצרכן, בלא תמורה"?(ציטוט מהחוק, אם להאמין ל trilliane - לא בדקתי).

 

[G Gabi]

קריאה סלקטיבית, לא דבר חדש.

עדיין ממתין לתגובה שלך לגופו של עניין (ולא לגופו של גולש, כפי שהיטבת לעשות):
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/66/181567449
&nbsp
יש כאן קריאה סלקטיבית כי מתגובתי הקודמת ברור שאריחים מוכללים ב"דרך קבע".
&nbsp
יודע מה, היית שואל על מעלית. זהו פריט הניתן לפירוק מבלי לפגוע בנכס עצמו.
למה מעלית רלוונטית? למשל, גובה המס אותו יש לשלם בעת רכישת נכס. האם מעלית נחשבת כחלק מהנכס או כמטלטלין.
קיימת פסיקה. קיימים מבחנים. מעלית נחשבת ל"דרך קבע".
&nbsp
אריחים? לא ניתן להסיר אותם ללא פגיעה בהם או בנכס. (אחד המבחנים, לא המבחן היחיד).