ההבדל נעוץ באופי הרכיבה
הכבישון, מתכופף, מחביא את הראש בין הידיים, מצמצם את שטח החתך למינימום, משקיע מבטו בגלגל הקדמי ואינו מסתכל קדימה (רק מדי פעם). לכן אינו רואה את התנועה לפניו ומצמצם את הסיכון ע"י הקטנת המהירות היחסית בינו לבין הדורס הפוטנציאלי, דהיינו רוכב בצד ימין ומטיל את האחריות על הנהג. השטיחון, רוכב מבור לשלולית דרך סלע ודרופ, מסתכל תמיד קדימה, וכל פרט שאינו גלוי גורם לפאניקה. אי לכך, מגביר השטיחון את תחושת הבטחון ע"י רכיבה בצד שמאל ותצפית רצופה על האויב (הנהג). בעקרון, זה לא משנה, במפגשים בין מכוניות לרוכבי אופניים, הרוכבים נפגעים. ובד"כ, בגלל הנהגים. לדעתי, גם אם השטיחון רואה רכב ממול מתנהג לא צפוי, הוא אינו יכול לשנות דבר. גם עקב זמן התגובה וגם עקב חוסר הידיעה מה הולך לקרות עם הנהג הבלתי צפוי שממול. כשעולים עם אופניים על כביש, עדיף שיהיו רתומים למנשא.