תלוי איזה חלק...
בגדול החלקים הזקוקים לשימון באופן שוטף הם השרשרת וגלגלי השיניים. מיסבים (צירי גלגלים, פדלים, כידון, ציר מרכזי) ו״בושינגים״ (המפרקים הנעים במתלה האחורי באופני שיכוך מלא) זקוקים לגירוז תקופתי.
שאר החלקים אינם זקוקים לשימון. המעביר האחורי והקדמי מקבלים לרוב מספיק שמן מהשרשרת, ואם אתה ממש רוצה אתה יכול לתת נגיעה עם השמן של השרשרת בנקודות המגע בין חלקים נעים. במקרה של פדלים ״קליפלז״ שמתחברים לנעל - אפשר לתת מדי פעם נגיעה של שמן גם בהם.
חשוב מאד לא להגזים בשמן ולהשתמש בשמן ״יבש״, דהינו שמן שמתנדף ומשאיר שכבה של טפלון, סיליקון או שעווה שאינה סופחת אבק. בתנאי ארצנו - שמן ״רטוב״ יספח אבק שיהפוך מאר מאד לזפת דביקה שרק תפריע לתנועת מערכות ההינע.
שמן יבש אפשר להשיג בחנויות אופניים או בחנויות ציוד אופניים מקוונות. צריך לנער אותו היטב לפני השימוש כדי לערבב את השעווה בממס הנדיף, לשים שמן בנדיבות על השרשרת תוך סיבוב של הפדלים אחורה עד שהיא ״מוצפת״. לצאת לסיבוב קצר ברכיבה ובמהלכו להעביר את השרשרת על כל שילובי ההילוכים האפשריים כך שהשמן יעבור מהשרשרת לכל השיניים של כל גלגלי השיניים. אחר כך לתת לאופניים לעמוד קצת זמן. החומר הממס הנדיף חודר לרווחים בשרשרת ומוציא משם שאריות לכלוך. אחרי כמה דקות מנגבים את השרשרת באמצעות סיבוב של הפדלים ״אחורה״ כאשר אתה עוטף את השרשרת במטלית שאתה מחזיק ביד. לנגב טוב עד שהשרשרת מבריקה ויבשה לגמרי. עכשיו עושים עוד סיבוב של שמן יבש, משאירים כמה דקות, מנגבים שוב ואתה מוכן לדרך.
שמן ״רטוב״ ודביק שימושי בעיקר לימים הספורים בשנה בהם אתה רוכב בגשם שוטף או כאשר אתה מתכנן רכיבה ״רטובה״ בנחלים שכוללים הרבה חציות ״על רטוב״ של מעברי מים (בעיקר נחלי הצפון).
