18-19 אינטש הוא אורך צינור האוכף
בין הציר המרכזי לקצה הצינור (המקום בו נמצא החבק שמהדק את מוט האוכף לשלדה).
אורך שאר הצינורות נגזר מאורך הצינור הזה על מנת לשמור על הגיאומטריה והזוויות.
הפדל אמור להיות בהמשך הצינור הזה. זו למעשה הנקודה הרחוקה ביותר של הפדל מהאוכף (לא כשהוא ניצב לקרקע) ולכן זו הנקודה בה הרגל פרושה הכי הרבה. במצב הזה הרגל צריכה להיות כמעט ישרה, אבל לא להגיע למצב של נעילת הברך. מאחר ויש גם תנועה של כף הרגל סביב הקרסול - המדידה הזו משאירה לך, הרוכב, מעט משחק. החישוב מבוסס על מצב בו כף הרגל מקבילה לקרקע.
אחרי שתביא את האוכף לגובה כפי שמתואר פה, תוכל לנסות להגביה אותו או להנמיך בכמה מ׳מ בכל פעם עד שתגיע למיקום הנוח מבחינתך. אתה תיווכח שהגבהת האוכף נותנת לך יותר כוח בעליות ובהאצות בגלל המנוף הארוך יותר והיכולת לנצל את כל טווח הכיווץ של השרירים. מצד שני אוכף גבוה מדי עשוי לתת תחושה של היעדר שליטה באופניים ואף לגרום לכאבים במפשעה. זו אחת הסיבות בגינן רוכבים בוחרים להצטייד במוט אוכף מתכוונן שמאפשר להגביה את המוט למקסימום בעליות כדי לקבל מומנט מירבי משרירי הרגל, ולהנמיך קצת את האוכף בירידות כדי להנמיך את מרכז הכובד, להקל על העברת הגוף לאחור ולהגדיל את השליטה באופניים.