עיצה להחלפת הקרנקשפט על מנת שיהיה נוח לעמוד בעליות ארוכות

עיצה להחלפת הקרנקשפט על מנת שיהיה נוח לעמוד בעליות ארוכות

מעוניין לנצל משקל הגוף ברכיבה באופני זנב קשיח , עת אני נועל הבולם הקדמי, בעליות ארוכות מאד על ידי עמידה ורכיבה בעמידה.
האם למטרה הזאת רצוי להחליף הקרנק שפט כדי שיהיה לי יותר מומנט לדווש עקב משקל הגוף?
שילדה L גלגל 29. אופני גי'אנט קסנט'ם 0

אני מדבר על עליות בכביש.
הרכיבה שלי ארוכה יחסית כ1.5 שע' ליום וחלקה בשטח. בשטח אי אפשר לעמוד כי אז אני מאבד אחיזה באחורי אבל בכביש יש גם כן עלייה מכובדת ולזה אני מכוון.

2. שאלה לגבי שימון השרשרת. האם אתם משמנים בחלק הפנימי או החיצוני? אחרי איזה מרחק רכיבה צריך לשמן? והאם אחרי עליות צריך יותר לשמן?
 

זכיר

New member
מקובל שאורך קראנק נקבע לפי אנתרופומטריה

כלומר אורך רגליים. קרנאק ארוך מדי יגרום לכיפוף ברך מוגזם ברגל העליונה בזמן ישיבה, וליכולת מופחתת לייצר כוח.
&nbsp
אני משמן כל 200-300 באופני כביש או לאחר רכיבה בגשם. כל פעם שהשרשרת נראית לי מג'ויפת\בוצית או לאחר שנרטבה באופני שטח. חשוב שהשימון יגיע לבפנוכו של הגלילים שמחברים בין החוליות ורצוי שכל אזור אחר בשרשרת ישאר יבש. כלומר לאחר השימון לנגב כמה שאפשר כל עודף שימון נגיש, מבחוץ, מפנימה, מלמעלה, מלמטה.
 

steiff

New member
נכון, ועוד משהו

רכיבה בעמידה אמנם נותנת מומנט אבל היא נכונה בעיקר למטרה של האצה בקדנצה (סל׳ד פדלים) נמוכה. בעליה עדיף להביא ליחס העברה שיאפשר לשמור על קדנצה גבוהה (80-100) ויאפשר ניצול של השרירים גם בדחיפה וגם במשיכה של הפדל כלפי מעלה. בשביל זה במקום להחליף קראנק לארוך יותר (ואת הסיבות למה לא לעשות כך כבר הסבירו) - עדיף להתקין פדלים ונעליים עם קליטים ובעליות ״להתחבר״. מילא - בשטח יש מי שמעדיף לא להתחבר, אבל בעליות בכביש - זה המקום בו תרגיש בהבדל הכי משמעותי.

באשר לשימון - חשוב גם להקשיב לשרשרת. כשהיא צריכה שמן היא אומרת את זה בצורה די ברורה. תדירות השימון תלויה בסוג השמן (״יבש״ או ״רטוב״), בשטח (מאובק מאד, רטוב, כביש, בוץ) וכמובן בקילומטראז׳. 200-300 ק׳מ באופני כביש זה מספר סביר לגמרי. בשטח זה על פי רוב מתקצר לפחות מ-100 ק׳מ. ברכיבה בוצית או גשומה או רטובה (מעברי מים) כדאי לקחת בקבוקון שמן בכיס, ומטלית לניגוב העודפים.
 
למעלה