The Eagle has landed

[steiff]

The Eagle has landed

הנשר נחת.
מי שעוד לא שמע או קרא - SRAM הרימו את הרף של מערכות 11 הילוכים והשיקו לפני כמה חודשים את סדרת ה״נשר״ Eagle בת 12 הילוכים.
לב המערכת החדשה היא הקסטה בעלת 12 גלגלי שיניים שהקטן שבהם בן 10 שיניים והגדול - 50 שיניים. יחס העברה של 500% מהקטן לגדול.
המערכת מגיעה בגרסת XX1 בגווני שחור וזהב, ובגרסת X01 בגווני שחור ואדום. ההבדלים במשקל מזעריים ובמחיר קצת פחות מזערים. המערכות תואמות זו לזו באופן מלא.

 

[steiff]

הקראנק והפלטה

פרט חדש נוסף במערכת הוא גלגל השיניים המניע, הפלטה, שהוא בעל עיצוב שיניים מיוחד, פטנט של SRAM, שלטענתם מגדיל את מספר השיניים שמבצעות בפועל את משיכת השרשרת מ-3 ל-5 ובכך מקטין את שחיקת השיניים והשרשרת ומאריך את חיי המערכת בין החלפות שרשרת.
גלגלי השיניים הללו מגיעים אך ורק בגרסת Direct Mount לקראנקים של SRAM כך שבעלי קראנקים של יצרנים אחרים לא יכולים ליהנות מהיתרונות שבגלגלי השיניים הללו. אבל אל דאגה - פלטות Narrow-Wide של מרבית היצרנים פועלות היטב עם המערכת. השרשרת של מערכת זו מעט צרה לעומת שרשרות ה-11 המוכרות בשוק, אבל הרוחב הפנימי שלה לא השתנה. רכבתי עם המערכת על פלטה של Race-Face ללא בעיה וללא רעשים. עוד בהמשך.
הקראנק של המערכת החדשה אינו שונה מהותית מהקראנקים הקודמים של SRAM. הוא מגיע בגרסאות BB30 ו-GXP בהתאם לסוג ה-Bottom-Bracket המותקן באופניכם, אלא שכאמור הוא מגיע רק בגרסאות Direct Mount לכן הוא מתאים רק לפלטות המקוריות של SRAM. עם הקראנק מגיעה מובנית פלטה של 32 שיניים, אבל ניתן להרכיב פלטות חלופיות בגדלים 30-34-36 ואפילו יותר. קראנק קארבון, כמובן, כיאה למערכת עילית. גרסת X01 כבדה בכמה גרמים מגרסת XX1 ואמורה להיות חזקה יותר ומיועדת לשימושים אגרסיביים יותר.
הפלטות מגיעות בשתי גרסאות: הגרסה הרגילה, בעלת הסט של 6 מ׳מ מיועדת לצירים אחוריים ברוחב 142 מ׳מ. הגרסה שנקראת Boost, בעלת היסט של 3 מ׳מ, מיועדת לצירים אחוריים ברוחב 148 מ׳מ. הנתון זה משפיע על מיקום הפלטה יחסית למרכז הקסטה - ומתברר שיש לו דווקא חשיבות לא מעטה - עוד בהמשך.

 

[steiff]

המעביר וידית ההילוכים

המעביר וידית ההילוכים - מלבד גלגל פולי תחתון מוגדל ובעל שיניים בעיצוב דומה לאלו של הפלטה, אין במערכות אלו חידוש מיוחד. בגלל יחס ההעברה הגדול והצורך של המעביר להתמודד עם פער של 40 שיניים בין הגלג׳שים הגדול והקטן - זרוע המעביר ארוכה למדי. התקנתי את המערכת על גלגלי-29 ובמצבה הפתוח ביותר הפולי מתקרב לקרקע... לא ממליץ לנסות להתקין את המערכת על גלגלי-26.
הידית מופעלת על ידי האגודל בלבד, גם העלאה וגם הורדת הילוך. אפשר לכוון את המרחק בין הידיות באמצעות בורג אלן על הידית. ידית ההילוכים ניתנת להתקנה בפני עצמה או במשולב עם מערכות ה-Match-Maker של SRAM (שימושי אם יש לכן גם מעצורים של SRAM או AVID ו/או מוט אוכף מתכוונן של RockShox).

על המעביר הקדמי אין מה לכתוב כמובן, משום שמדובר במערכת 1x12 ללא מעביר קדמי בכלל. בעוד במערכות 11 ההילוכים של שימאנו קיימת האפשרות להתקין מעביר קדמי ומספר פלטות, במערכת זו עם יחס ההעברה של 500% אין כל צורך במעביר קדמי.

 

[steiff]

התקנת המערכת

התכנת המערכת פשוטה למדי.
הקסטה מצריכה נאבה אחורית עם דרייבר XD כמו מערכות 11 ההילוכים של SRAM. הצורך בדרייבר המיוחד נובע מקוטר גלגל השיניים הקטן: 10 שיניים. גלגלי שיניים של 11 שיניים ניתן כבר להתקין על דרייבר רגיל.
מרבית הנאבות הקיימות בשוק ניתנות להסבה ל-XD ואם מדובר בהזמנת גלגל חדש - פשוט מזמינים אותו עם דרייבר מתאים.
הפירוק וההרכבה של הקסטה נעשים בצורה הרגילה ומצריכים ״שוט״ מתאים כדי להפעיל כוח ״קונטרה״ בעת הפתיחה והסגירה. הסגירה מבוצעת בכוח של 40 ניוטון כבכל קסטה רגילה ומומלץ להשתמש לשם כך במפתח טורק מתאים.

הרכבת המעביר והשחלת הכבל ברורים אפילו בלי המדריך למשתמש. כיוון הגבלות התנועה מבוצע כרגיל, וכך גם ה-B-Tension. מומלץ להצטייד בקאטר ייעודי כדי לוודא חיתוך נקי של הצינור והכבל. הכיוון פשוט ונוח ולאחר התקנה ראשונית כל מה שנותר הוא רק לבצע כיוון עדין של מתח הכבל כדי להבטיח העלאה והורדת הילוכים ללא עיכובים וגמגומים.

השרשרת מגיעה עם חוליית חיבור מהירה. במקרה שלי קיצרתי את המערכת בשש חוליות (ובהמשך בשתיים נוספות).

הפעולה שקטה. העברה חלקה גם תחת מאמץ, אבל יש לשים לב ל-Chain-Line. עוד על כך בהמשך.

 

[steiff]

התקנת הפלטה והקראנק

בהתקנה הראשונית חשבתי לחסוך מעצמי את רכישת הקראנק של SRAM ולהשתמש בקראנק הנוכחי שלי. שימאנו 785 דאבל. התקנתי על הקראנק פלטה Narrow-Wide של 34 שיניים של Race-Face והמערכת פעלה בסך הכל בסדר. העברה קלה ומהירה של השרשרת על כל ההילוכים ללא מאמץ. הבעיה היתה בהעלאת השרשרת לגלג׳ש הגדול תחת מאמץ. המהלך הזה היה מלווה לעיתים בהחלקה של השרשרת ורק לאחר שניים-שלושה ״קרעכצענים״ היא עלתה. הסיבה, להערכתי - קו שרשרת מפותל מדי.

כמה מילים על ה-Chain-Line. מאחר ומדובר בכל מקרה בפלטה בודדת מול 12 גלגלי שינים, ברור שכאשר השרשרת נמצאת על הגלגלים הגדולים ביותר או הקטנים ביותר היא נמצא בפיתול די חזק. מהנדסי SRAM כנראה פיתחו ברשרשת יכולת לעמוד בפיתול שכזה, אבל... בדיעבד הבנתי את עניין גרסת ה-Boost והגרסה הרגילה.
כאשר השתמשתי בקראנק הדאבל של שימנו - הרכבתי את הפלטה על ארבעת הברגים החיצוניים BCD104. התוצאה היא שהפלטה נמצאת כמה מ׳מ מימין לקו האמצע של הקסטה (שנמצא בדיוק באמצע בין הפלטה שהתקנתי לבין ה״אין-פלטה״ הקטנה). אותם כמה מ׳מ הם כנראה שגרמו לקושי של השרשת לטפס על הגלג׳ש הגדול בקסטה - הפיתול היה גדול מדי.
החלפה של הקראנק לזה המקורי של SRAM עם פלטה ״רגילה״ באופסט של 6 מ׳מ מיקם את השרשת בדיוק במקום וההעברה לגלג׳ש הקטן נעשית עכשיו חלק גם תחת מאמץ. מאחר והקראנק מגיע במקור עם פלטה 32, קיצרתי בשרשרת עוד שתי חוליות.

אם הקראנק שמותקן באופניים שלכם מאפשר התקנה של הפלטה בדיוק בקו האמצע - תוכלו להשתמש בפלטה צד שלישי ולא תצטרכו לרכוש את הקראנק המקורי של SRAM.

 

[steiff]

למה לעשות את זה? והאם זה בכלל נחוץ? כדאי?

לפני בערך שנה שדרגתי את מערכת ה-2x10 שלי ל-1x11 של שימנו עם קסטה 11-42 ופלטה 30.
יחסי ההעברה שימשו אותי ברוב המכריע של המקרים. לגלג׳ש הגדול ביותר הגעתי רק בעליות ממש תלולות ביחס העברה של 0.71, והגלג׳ש הקטן איפשר לי להגיע למהירות 30 קמ׳ש בקדנצה 80 לפי יחס העברה של 2.73.
המערכת החדשה נותנת לי עוד קצת בשני הכיוונים: יחס העברה של 0.64 בגלג׳ש הגדול ויחס העברה של 3.2 בגל׳ש הקטן. למעשה גם אם הייתי בוחר בפלטה של 34 שיניים הייתי מקבל עדיין יחס העברה טוב יותר בשני הצדדים: 0.68 בגל׳ש הגדול ו-3.4 בגלג׳ש הקטן. זו אכן היתה הבחירה המקורית שלי, אבל מרגע שהגעתי למסקנה שאזדקק לקראנק המקורי של SRAM - החלטתי לחסוך מעצמי, לפחות לעת עתה, את שינוי הפלטה שמגיעה איתו במקור מ-32 ל-34.
כמו כן התחושה שלי היתה, כאשר השמשתי עדיין בפלטה של 34, שהגלג׳ש האחד לפני האחרון נותן יחס העברה קצת פחות נוח בעליות הפחות תלולות מאשר הייתי מקבל בשימנו על הגלג׳ש האחד לפני אחרון - ומצאתי את עצמי מגיע ל-Granny מהר מדי. כך שהסידור הנוכחי של פלטה 32 מול קסטה 10-50 נראה לי תואם את אופי הרכיבה שלי.

האם זה נחוץ? כדאי? זו שאלה שאין עליה מענה רציונלי. האופניים החלופיים שלי מצויידים במערכות 2x10 ואני מסתדר איתם יופי. המערכת של SRAM עולה הרבה כסף. היא חוסכת קצת משקל אבל כל גרם עולה הרבה מאד שקלים. השדרוג הזה, מבחינה כלכלית טהורה, הוא מהלך לא הגיוני. מבחינת תפעול - הוא נותן עוד גמישות ומרחיב קצת את המעטפת. בשוליים.
אבל הנה - אפילו אם זה רק בשביל ״לרוץ לספר לחבר׳ה״ - מי שלוקה בשדרגת יאהב את השדרוג הזה עד מאד. גם רוכבים תחרותיים שסופרים כל גרם יאהבו אותו. אבל להם יש ספונסור...

 

[oren_hershco]

תודה על הסקירה

השיפור התפעולי דווקא עוזר מאוד לרוכבים מתחילים, אבל סדרות העילית כמובן לא מיועדות להם.
סדרת ה- GX של SRAM, עם 1X11, הולכת לכיוון הזה.
שימנו עדיין מסתובבים עם פרצוף חמוץ, ולא מוכנים להודות שסטנדרט הקסטה שלהם, שמאפשר גלג"ש 11 בקסטה ולא קטן יותר - דופק אותם לגמרי.
כל פתרונות ה"שיפרנו את העברת ההילוכים מקדימה/ חישמלנו/ מיחשבנו/ אחר: __________" לא משתווים בפשטות התפעול והאמינות למערכת 1X11 עם קסטה 10-42, או 9-44 (הקסטה של E*Thirteen)

 

[steiff]

יש פה קאץ׳ כפול. מלכוד-22

לכאורה אפשר היה להגיע לאותם יחסי העברה של 500% גם עם קסטה של 11-55 רק שמתקבל גלג׳ש גדול מאד ומשמעותו גם משקל גבוה וגם סבירות לעיוותים כתוצאה מהכוחות שמופעלים על גלגלי השיניים.
ראה את הגלג׳ש הגדול בקסטה XT בגודל 42 שיניים (או בדגם החדש בן 46 שיניים) מדובר בגלגל מלא כמעט לגמרי בעוד הגלג׳ש 50 של SRAM בנוי בצורת רשת. מכאן גם הבדל של כמעט 200 גרם במשקל...

בכל אופן הפרוייקט הבא יהיה להתקין את מערכת ה-1/11 שימנו שירדה מהאופניים שלי על אלה של זוגתי ולהסיר את המעביר הקדמי.