ביקורת מאולתרת על שלושה שלטים
לא דרמה שגרתית.
סרט לא משעמם עם עלילה מפתיעה, מציאותית מעט, עם דמות ראשית לא פשוטה בעלת קונפליקט לא קל.
הסרט מכיל רשימה מרשימה של שחקנים.
העלילה לא מכילה נקמה בנאלית או רגעים של דמעות בשביל ערב האוסקרים המיותר. הסרט מתמודד עם נושא לא פשוט, התמקדות באמא, במהות האימהות, צרות מול הלא נודע והצורך לסגור מעגל, כי הרעש הסוחף סביב הרצון לדעת מי... האמא המפתיעה הזו עושה הכל, בשבילה כל האמצעים כשרים, וזה מעורר התפעלות לפעמים, וזה לא משהו שרואים בכל סרט המסווג את עצמו כנקמה, כי אין נקמה כאן, אין כאן טרוליות... יש כאן משהו אחר. עם משחק מרשים, אמין ומצחיק לפעמים מאוד כיף להתחבר לעלילה, ונכון שזו לא העבודה הכי טובה של פרנסיס הזו, אבל בהחלט דחפו אותה לשם. עבודת הצילום, העריכה והבימוי מאוד מרשימים... בהחלט סרט שאצפה בו שוב, אבל כן אקח הפסקה ארוכה, כי אחרי הכל מדובר בנושא שלא קל להתעסק בו, אונס ורצח, אמא מתאבלת על הבת שלה, עיירה קטנה בעלת אמצעים דלים לפתירת המקרה...
לצערי, במציאות שלנו, ברחבי העולם, יש אינספור מקרים לא פתורים. ואינספור בני אדם שמקבלים את העונש הדל, מול הכל.
הסרט יצליח לעורר משהו אצל אנשים? אין לי ספק בכך.
לא יצליח? אז הסגנון הזה אינו מתאים לכם.
זה לא הסרט הכי טוב שנעשה אי פעם, הוא לא ידגדג אפילו את הרשימה הזו, אבל הסרט הזה משתדל, ובימינו ומאז ומעולם, זה מה שחשוב. לפחות בשבילי.