השבוע שלי
GEOSTORM
גאוסטורם מרגיש כמו תסריט שנכתב בשנות התשעים המוקדמות והוצא לפועל כעת. הטקסטים מגוחכים והמשחק נורא (בעיקר צמד ג'רלד באטלר וג'ים סטרג'ס) אבל הקצב סבבה והסרט לגמרי התאים לי ככה לאמצע השבוע. למרות הפגמים נהנתי.
BRAWL IN CELL 99
ציפיות גבוהות היו לי ממהומה באגף 99 שלצערי הסרט לא עמד בהם. יש פה ניסיון מעניין לקחת שחקן שהתמקד בקומדיות ולתת לו תפקיד של באד-אס. ניסיונות כאלו בוצעו כבר בעבר והובילו לסרטים מרעננים ותצוגת משחק מופתית. זה לא המקרה עם וינס ווהן (לדפוק חתונה) בסרט הזה. התפקיד לגמרי לא מתאים לווהן והוא לא מצליח להחזיק אותו. מתהלך לו באיטיות בחלקים ניכרים מהסרט ולא יוצק מספיק אופי לדמות שלו. חוץ מעניין ווהן, ישנן שתי בעיות נוספות. הראשונה היא לסרט לוקח יותר מדי זמן להתניע. הבעיה השנייה היא חוסר טעם, שלא לומר בחירות מבחילות למדי, אלימות קיצונית ודמיונית מדי ולא הגיונית בכלל, ומיותרת. ואני ממש לא מעדיני הנפש, פשוט במקרה הזה הבחירה לא משרתת את הסיפור והיא מסתמנת סתם כהגזמה נטולת חן. כדאי שתראו בשביל שנוכל לדבר עליו �� וחוצמזה עכשיו שהנמכתי לכם ציפיות יש מצב שתצאו מרוצים.
THE BFG
ספילברג חוזר לסרטים הגדולים שלו, סרט פנטזיה נהדר לילדים בסגנון הגוניס וכו'. אני כבר לא בן 12 ועדיין אהבתי.
BRICK MANSIONS
סרט אקשן טפשי וחביב על שכונה בדטרויט שהרשויות התייאשו ממנה והופכת לאוטונומיה נטולת משטרה, בתי חולים וכו'. לא בדקתי אבל לדעתי זה רימייק אמריקאי של לוק בסון לסרט צרפתי של לוק בסון, משהו בשם מחוז 13 או משהו כזה.
והשלמות – סרטים שצפיתי בהם ולא דיווחתי:
THE DISCOVERY
דרמת מד"ב בכיכובם של ג'ייסון סיגל, רוני מארה ורוברט רדפורד. נקודת הפתיחה של הסרט היא שנמצאה הוכחה מדעית לקיום לאחר המוות. אופי וטיב הקיום לא ברור אם כי בלתי ניתן להכחשה. החצי הראשון מתאפיין בחקירה של ההשפעות החברתיות של התגלית וזהו גם החלק המוצלח יותר של הסרט. החצי השני גולש למקומות צפויים וגם פחות אינטיליגנטיים. רוני מארה נפלאה ולעומתה סיגל לא מרשים ואנמי. באופן כללי הסרט מתאפיין באווירה עגמומית ומלנכולית, מה שלא מקל על הצפייה בו. למעשה אני לא זוכר ולו חיוך אחד לאורך כל הסרט. עם זאת כאמור חלקו הראשון מעניין ויש בו סיפור נוגע ללב.
SLEIGHT.
נער יתום בשם בו מחלטר כקוסם רחוב ומנסה לקיים אותו ואת אחותו הקטנה. עלילה די גנרית בשילוב כישורי משחק ירודים של הצלע הנשית בסרט הותירו אותי לא מרוצה, סרט טלויזיה שכזה. עם זאת יש איזה גימיק מסויים שעדיף לפרט לגביו כמה שפחות, בעיני הוא די שולי, אך ייתכן שיש מי שהדבר ילהיב אותו יותר.
Buster's Mal Heart
רמי מאלק מככב בסרט המוזר והאניגמטי הזה. בציר זמן אחד אנחנו רואים את מאלק כאיש משפחה שעובד משמרות לילה במלון זניח, גר אצל החותנת שלו ופוגש אורח אקסצנטרי שמלהג על אירוע משנה-אנושות שעתיד לבוא. בציר שני הוא מבוקש ידוע המכונה "באסטר" שמתקיים מפריצה לבתי נופש ריקים ובציר שלישי הוא על סירה בים.
מאלק אמין בכל אחד מצירי הזמן אבל לא מעורר סימפטיה יתרה. ככל שהעלילה מתקדמת, יש יותר שאלות מתשובות והמימד הריאליסטי נחלש. בסופו של דבר זה מסוג הסרטים הסתומים שנתונים לפרשנות וספקולציות.
The Bad Batch
מסופר על נערה בשם ארלן (סוקי ווטרהאוס) ועלילותיה בשממה מדברית המאוכלסת בשלל טיפוסים שהחברה דחתה והקיאה מתוכה. יש לסרט בכלל ולארלן בפרט סגנון מגניב שמזכיר פה ושם את מקס הזועם, אולי קצת רוברט רודריגז, אבל העלילה הדלה נמתחת על פני יותר מדי דקות ומתאימה לכל היותר לסרט קצר. מעבר לכך פשוט לא הערכתי את הכיוון שהסרט לקח ככל שהתקדם. מלבד סוקי מופיעים ג'ייסון מומואה, ג'ים קארי, קיאנו ריבס וג'ובאני ריביסי.
BOKEH
דרמת מד"ב אינדי קטנה על זוג צעיר שיוצא לחופשה רומנטית באיסלנד וביום למחרת מגלה שכל בני האדם מלבדם נעלמו. צמד השחקנים הראשיים נפלא ומחזיק את הסרט, משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שלא הרבה מתרחש על המסך (כלומר, ממש מעט). העלילה מתמקדת באופן ההתמודדות שלהם עם האירוע וההתפתחויות הדרמטיות לאורך הסרט מעטות יחסית. לצד השחקנים המצויינים, הסרט עמוס בצילומי נוף שונים ומהפנטים של איסלנד ומשלב אותם באופן טבעי בעלילת הסרט. לי היה נחמד, עשוי לשעמם רבים.
ARQ
רנטון וחנה הם זוג שתקוע בלולאת זמן ונרדף ע"י תאגיד מרושע וקבוצת מורדים לא נחמדה בגלל טכנולוגיה שרנטון המציא ומהווה גיים-צ'יינג'ר. השחקנים בסדר גמור והקצב של הסרט טוב אך סיפור המסגרת מועבר בצורה אגבית ולא מספיק מפותחת, וחבל שכך. אפשר לראות, אפשר לוותר.