הסרטים והסדרות של השבוע...
הסרטים והסדרות של השבוע...<img src="http://timg.co.il/f/Emo202.gif">
- פותח הנושא דני הזמיר 666
- פורסם בתאריך
השבוע שלי
GEOSTORM
גאוסטורם מרגיש כמו תסריט שנכתב בשנות התשעים המוקדמות והוצא לפועל כעת. הטקסטים מגוחכים והמשחק נורא (בעיקר צמד ג'רלד באטלר וג'ים סטרג'ס) אבל הקצב סבבה והסרט לגמרי התאים לי ככה לאמצע השבוע. למרות הפגמים נהנתי.
BRAWL IN CELL 99
ציפיות גבוהות היו לי ממהומה באגף 99 שלצערי הסרט לא עמד בהם. יש פה ניסיון מעניין לקחת שחקן שהתמקד בקומדיות ולתת לו תפקיד של באד-אס. ניסיונות כאלו בוצעו כבר בעבר והובילו לסרטים מרעננים ותצוגת משחק מופתית. זה לא המקרה עם וינס ווהן (לדפוק חתונה) בסרט הזה. התפקיד לגמרי לא מתאים לווהן והוא לא מצליח להחזיק אותו. מתהלך לו באיטיות בחלקים ניכרים מהסרט ולא יוצק מספיק אופי לדמות שלו. חוץ מעניין ווהן, ישנן שתי בעיות נוספות. הראשונה היא לסרט לוקח יותר מדי זמן להתניע. הבעיה השנייה היא חוסר טעם, שלא לומר בחירות מבחילות למדי, אלימות קיצונית ודמיונית מדי ולא הגיונית בכלל, ומיותרת. ואני ממש לא מעדיני הנפש, פשוט במקרה הזה הבחירה לא משרתת את הסיפור והיא מסתמנת סתם כהגזמה נטולת חן. כדאי שתראו בשביל שנוכל לדבר עליו �� וחוצמזה עכשיו שהנמכתי לכם ציפיות יש מצב שתצאו מרוצים.
THE BFG
ספילברג חוזר לסרטים הגדולים שלו, סרט פנטזיה נהדר לילדים בסגנון הגוניס וכו'. אני כבר לא בן 12 ועדיין אהבתי.
BRICK MANSIONS
סרט אקשן טפשי וחביב על שכונה בדטרויט שהרשויות התייאשו ממנה והופכת לאוטונומיה נטולת משטרה, בתי חולים וכו'. לא בדקתי אבל לדעתי זה רימייק אמריקאי של לוק בסון לסרט צרפתי של לוק בסון, משהו בשם מחוז 13 או משהו כזה.
והשלמות – סרטים שצפיתי בהם ולא דיווחתי:
THE DISCOVERY
דרמת מד"ב בכיכובם של ג'ייסון סיגל, רוני מארה ורוברט רדפורד. נקודת הפתיחה של הסרט היא שנמצאה הוכחה מדעית לקיום לאחר המוות. אופי וטיב הקיום לא ברור אם כי בלתי ניתן להכחשה. החצי הראשון מתאפיין בחקירה של ההשפעות החברתיות של התגלית וזהו גם החלק המוצלח יותר של הסרט. החצי השני גולש למקומות צפויים וגם פחות אינטיליגנטיים. רוני מארה נפלאה ולעומתה סיגל לא מרשים ואנמי. באופן כללי הסרט מתאפיין באווירה עגמומית ומלנכולית, מה שלא מקל על הצפייה בו. למעשה אני לא זוכר ולו חיוך אחד לאורך כל הסרט. עם זאת כאמור חלקו הראשון מעניין ויש בו סיפור נוגע ללב.
SLEIGHT.
נער יתום בשם בו מחלטר כקוסם רחוב ומנסה לקיים אותו ואת אחותו הקטנה. עלילה די גנרית בשילוב כישורי משחק ירודים של הצלע הנשית בסרט הותירו אותי לא מרוצה, סרט טלויזיה שכזה. עם זאת יש איזה גימיק מסויים שעדיף לפרט לגביו כמה שפחות, בעיני הוא די שולי, אך ייתכן שיש מי שהדבר ילהיב אותו יותר.
Buster's Mal Heart
רמי מאלק מככב בסרט המוזר והאניגמטי הזה. בציר זמן אחד אנחנו רואים את מאלק כאיש משפחה שעובד משמרות לילה במלון זניח, גר אצל החותנת שלו ופוגש אורח אקסצנטרי שמלהג על אירוע משנה-אנושות שעתיד לבוא. בציר שני הוא מבוקש ידוע המכונה "באסטר" שמתקיים מפריצה לבתי נופש ריקים ובציר שלישי הוא על סירה בים.
מאלק אמין בכל אחד מצירי הזמן אבל לא מעורר סימפטיה יתרה. ככל שהעלילה מתקדמת, יש יותר שאלות מתשובות והמימד הריאליסטי נחלש. בסופו של דבר זה מסוג הסרטים הסתומים שנתונים לפרשנות וספקולציות.
The Bad Batch
מסופר על נערה בשם ארלן (סוקי ווטרהאוס) ועלילותיה בשממה מדברית המאוכלסת בשלל טיפוסים שהחברה דחתה והקיאה מתוכה. יש לסרט בכלל ולארלן בפרט סגנון מגניב שמזכיר פה ושם את מקס הזועם, אולי קצת רוברט רודריגז, אבל העלילה הדלה נמתחת על פני יותר מדי דקות ומתאימה לכל היותר לסרט קצר. מעבר לכך פשוט לא הערכתי את הכיוון שהסרט לקח ככל שהתקדם. מלבד סוקי מופיעים ג'ייסון מומואה, ג'ים קארי, קיאנו ריבס וג'ובאני ריביסי.
BOKEH
דרמת מד"ב אינדי קטנה על זוג צעיר שיוצא לחופשה רומנטית באיסלנד וביום למחרת מגלה שכל בני האדם מלבדם נעלמו. צמד השחקנים הראשיים נפלא ומחזיק את הסרט, משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שלא הרבה מתרחש על המסך (כלומר, ממש מעט). העלילה מתמקדת באופן ההתמודדות שלהם עם האירוע וההתפתחויות הדרמטיות לאורך הסרט מעטות יחסית. לצד השחקנים המצויינים, הסרט עמוס בצילומי נוף שונים ומהפנטים של איסלנד ומשלב אותם באופן טבעי בעלילת הסרט. לי היה נחמד, עשוי לשעמם רבים.
ARQ
רנטון וחנה הם זוג שתקוע בלולאת זמן ונרדף ע"י תאגיד מרושע וקבוצת מורדים לא נחמדה בגלל טכנולוגיה שרנטון המציא ומהווה גיים-צ'יינג'ר. השחקנים בסדר גמור והקצב של הסרט טוב אך סיפור המסגרת מועבר בצורה אגבית ולא מספיק מפותחת, וחבל שכך. אפשר לראות, אפשר לוותר.
GEOSTORM
גאוסטורם מרגיש כמו תסריט שנכתב בשנות התשעים המוקדמות והוצא לפועל כעת. הטקסטים מגוחכים והמשחק נורא (בעיקר צמד ג'רלד באטלר וג'ים סטרג'ס) אבל הקצב סבבה והסרט לגמרי התאים לי ככה לאמצע השבוע. למרות הפגמים נהנתי.
BRAWL IN CELL 99
ציפיות גבוהות היו לי ממהומה באגף 99 שלצערי הסרט לא עמד בהם. יש פה ניסיון מעניין לקחת שחקן שהתמקד בקומדיות ולתת לו תפקיד של באד-אס. ניסיונות כאלו בוצעו כבר בעבר והובילו לסרטים מרעננים ותצוגת משחק מופתית. זה לא המקרה עם וינס ווהן (לדפוק חתונה) בסרט הזה. התפקיד לגמרי לא מתאים לווהן והוא לא מצליח להחזיק אותו. מתהלך לו באיטיות בחלקים ניכרים מהסרט ולא יוצק מספיק אופי לדמות שלו. חוץ מעניין ווהן, ישנן שתי בעיות נוספות. הראשונה היא לסרט לוקח יותר מדי זמן להתניע. הבעיה השנייה היא חוסר טעם, שלא לומר בחירות מבחילות למדי, אלימות קיצונית ודמיונית מדי ולא הגיונית בכלל, ומיותרת. ואני ממש לא מעדיני הנפש, פשוט במקרה הזה הבחירה לא משרתת את הסיפור והיא מסתמנת סתם כהגזמה נטולת חן. כדאי שתראו בשביל שנוכל לדבר עליו �� וחוצמזה עכשיו שהנמכתי לכם ציפיות יש מצב שתצאו מרוצים.
THE BFG
ספילברג חוזר לסרטים הגדולים שלו, סרט פנטזיה נהדר לילדים בסגנון הגוניס וכו'. אני כבר לא בן 12 ועדיין אהבתי.
BRICK MANSIONS
סרט אקשן טפשי וחביב על שכונה בדטרויט שהרשויות התייאשו ממנה והופכת לאוטונומיה נטולת משטרה, בתי חולים וכו'. לא בדקתי אבל לדעתי זה רימייק אמריקאי של לוק בסון לסרט צרפתי של לוק בסון, משהו בשם מחוז 13 או משהו כזה.
והשלמות – סרטים שצפיתי בהם ולא דיווחתי:
THE DISCOVERY
דרמת מד"ב בכיכובם של ג'ייסון סיגל, רוני מארה ורוברט רדפורד. נקודת הפתיחה של הסרט היא שנמצאה הוכחה מדעית לקיום לאחר המוות. אופי וטיב הקיום לא ברור אם כי בלתי ניתן להכחשה. החצי הראשון מתאפיין בחקירה של ההשפעות החברתיות של התגלית וזהו גם החלק המוצלח יותר של הסרט. החצי השני גולש למקומות צפויים וגם פחות אינטיליגנטיים. רוני מארה נפלאה ולעומתה סיגל לא מרשים ואנמי. באופן כללי הסרט מתאפיין באווירה עגמומית ומלנכולית, מה שלא מקל על הצפייה בו. למעשה אני לא זוכר ולו חיוך אחד לאורך כל הסרט. עם זאת כאמור חלקו הראשון מעניין ויש בו סיפור נוגע ללב.
SLEIGHT.
נער יתום בשם בו מחלטר כקוסם רחוב ומנסה לקיים אותו ואת אחותו הקטנה. עלילה די גנרית בשילוב כישורי משחק ירודים של הצלע הנשית בסרט הותירו אותי לא מרוצה, סרט טלויזיה שכזה. עם זאת יש איזה גימיק מסויים שעדיף לפרט לגביו כמה שפחות, בעיני הוא די שולי, אך ייתכן שיש מי שהדבר ילהיב אותו יותר.
Buster's Mal Heart
רמי מאלק מככב בסרט המוזר והאניגמטי הזה. בציר זמן אחד אנחנו רואים את מאלק כאיש משפחה שעובד משמרות לילה במלון זניח, גר אצל החותנת שלו ופוגש אורח אקסצנטרי שמלהג על אירוע משנה-אנושות שעתיד לבוא. בציר שני הוא מבוקש ידוע המכונה "באסטר" שמתקיים מפריצה לבתי נופש ריקים ובציר שלישי הוא על סירה בים.
מאלק אמין בכל אחד מצירי הזמן אבל לא מעורר סימפטיה יתרה. ככל שהעלילה מתקדמת, יש יותר שאלות מתשובות והמימד הריאליסטי נחלש. בסופו של דבר זה מסוג הסרטים הסתומים שנתונים לפרשנות וספקולציות.
The Bad Batch
מסופר על נערה בשם ארלן (סוקי ווטרהאוס) ועלילותיה בשממה מדברית המאוכלסת בשלל טיפוסים שהחברה דחתה והקיאה מתוכה. יש לסרט בכלל ולארלן בפרט סגנון מגניב שמזכיר פה ושם את מקס הזועם, אולי קצת רוברט רודריגז, אבל העלילה הדלה נמתחת על פני יותר מדי דקות ומתאימה לכל היותר לסרט קצר. מעבר לכך פשוט לא הערכתי את הכיוון שהסרט לקח ככל שהתקדם. מלבד סוקי מופיעים ג'ייסון מומואה, ג'ים קארי, קיאנו ריבס וג'ובאני ריביסי.
BOKEH
דרמת מד"ב אינדי קטנה על זוג צעיר שיוצא לחופשה רומנטית באיסלנד וביום למחרת מגלה שכל בני האדם מלבדם נעלמו. צמד השחקנים הראשיים נפלא ומחזיק את הסרט, משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שלא הרבה מתרחש על המסך (כלומר, ממש מעט). העלילה מתמקדת באופן ההתמודדות שלהם עם האירוע וההתפתחויות הדרמטיות לאורך הסרט מעטות יחסית. לצד השחקנים המצויינים, הסרט עמוס בצילומי נוף שונים ומהפנטים של איסלנד ומשלב אותם באופן טבעי בעלילת הסרט. לי היה נחמד, עשוי לשעמם רבים.
ARQ
רנטון וחנה הם זוג שתקוע בלולאת זמן ונרדף ע"י תאגיד מרושע וקבוצת מורדים לא נחמדה בגלל טכנולוגיה שרנטון המציא ומהווה גיים-צ'יינג'ר. השחקנים בסדר גמור והקצב של הסרט טוב אך סיפור המסגרת מועבר בצורה אגבית ולא מספיק מפותחת, וחבל שכך. אפשר לראות, אפשר לוותר.
רוב הזמן נח
Well-known member
Beyond Skyline
שממשיך בערך מהנקודה שהמטוס מפציץ בגרעין את הספינה של החייזרים.
זאת אומרת שההתרחשות היא ממש במקביל. רק שהסוף של הסרט הזה יותר טוב..
רוב הזמן נח
Well-known member
כשחיפשתי סרט מדע בדיוני מכל רשימות הסרטים ופעם אחת נתקלתי בו וצפיתי.
ולדעתי זה היה אחד מסרטי פלישת החייזרים הנוראיים ביותר. ממש בלי שום סיכוי לנצח, למעט איזה תיקווה קטנטנה בסוף הסרט.
ומבחינת הסרט עצמו האפקטים שלו היו נראים לי הטובים ביותר שראיתי אי פעם מבחינת מפלצות ענקיות שהורסות דברים. הכי מציאותי שיכול להראות ושאף סרט לא התקרב לרמה הזאת.
אף אחד לא המליץ לי עליו (לפי מה שזכור לי) ולא היו לי צפיות מסויימות. כי קראתי בביקורות עליו שלא אהבו אותו. לפעמים אנשים הולכים לסרט ובלי סיבה מפתחים כל מיני צפיות על איך הוא אמור להיות, במקום לא לחשוב ופשוט לצפות בסרט.
ואז קראתי את הביקורת שכאן:
https://multiversesite.com/2017/08/21/beyond-skyline-trailer/
והיה רשום בין ייתר הדברים:
"האחים שטראוס הם אחראים על האפקטים המיוחדים בלא מעט שוברי קופות שראינו לאחרונה, בהם "אקס-מן אפוקליפסה", "סאן אנדראס" ואפילו "מחברת מוות" אותה נראה בקרוב בנטפליקס."
וזה כנראה מסביר את האיכות הטובה של האפקטים למרות שהסרט יחסית היה דל תקציב לפי מה שנרשם שם.
ליגת הצדק, death note
ליגת הצדק.
אמנם לא קראתי את הביקורות אך קשה היה שלא להחשף לגל הביקורות השליליות בעת יציאתו לאקרנים של ליגת הצדק. משצפיתי בו אני יכול לומר שלטעמי הסרט אמנם אינו גרוע אבל שוקע בבינוניות וחוסר השראה. לליגת הצדק יש את את המגרעה של כל סרטי גיבורי על הבינוניים: נבל חד מימדי – נטול אישיות, סיפור רקע או טקסטים משמעותיים. בליגת הצדק זה אלמנט שלקחו אותו ממש לקיצון, כאשר וולפן-משהו (לא זוכר את שמו) ממש לא אומר דבר מלבד מלמול כלשהו לגבי UNITY. בהרבה מובנים ליגת הצדק הוא העתק-הדבק של אקס-מן: אפוקליפסה. גם בסרט ההוא מופיע נבל-אל היסטורי שאין לו שומדבר מעניין לומר מלבד לזרוע חורבן ולהשתלט על העולם.
מעבר לנבל, האנשים מאחורי ליגת הצדק לוקחים סיפור שניתן לעשות ממנו מטעמים – מותו של סופרמן – ומצליחים להפוך אותו לסתמי לחלוטין. זהו כמובן דבר ששווה להעמיק בו, ההשפעה של לכתו של סופרמן על העולם ועל הקרובים לו. בליגת הצדק נראה שעשו את המינימום ההכרחי, כאילו כדי לצאת ידי חובה.
נקודה שלילית נוספת היא העדר סיפור מעניין לחברי קבוצת ליגת הצדק, למעט אולי ויקטור סטון. כל שאר חברי הקבוצה נמצאים בסרט אך כמעט ואין להם שום חלק בסיפור למעט קטעי לחימה – ואלו אגב אינם כה רבים כפי שניתן היה לצפות.
נקודת האור של הסרט היא ההופעה של גל גדות. אני לא נמנה על עדת מעריציה אבל לצד אפלק החלש ועזרא מילר המעצבן היא מביאה את ה-SHOW.
לדעתי וורנר היו צריכים לתת את הסרט לבמאי צעיר, מוכשר ובעל חזון, כפי שלמשל עשו עם קונג. לקחת את סרט האסמבל הראשון עם סיפור כמו מותו של סופרמן ולהפיק משהו כ"כ רגיל וחסר השראה, זה לא לעניין.
DEATH NOTE
עיבוד אמריקאי לסרט יפני שצפיתי בו לפני שנים רבות. מסופר על נער שנופל לידיו מחברת אשר באמצעותה ניתן להרוג אנשים ע"י כתיבת שמם. הסרט עוסק בנושאים של מוסר ושימוש בכח, ודי חיבבתי אותו בגירסתו המעודכנת. השחקנית הראשית הזכירה לי מאוד במראה שלה את איילת שקד (בגירסא צעירה יותר), מה שלא הצלחתי להוציא מהראש לאורך כל הצפייה.
ליגת הצדק.
אמנם לא קראתי את הביקורות אך קשה היה שלא להחשף לגל הביקורות השליליות בעת יציאתו לאקרנים של ליגת הצדק. משצפיתי בו אני יכול לומר שלטעמי הסרט אמנם אינו גרוע אבל שוקע בבינוניות וחוסר השראה. לליגת הצדק יש את את המגרעה של כל סרטי גיבורי על הבינוניים: נבל חד מימדי – נטול אישיות, סיפור רקע או טקסטים משמעותיים. בליגת הצדק זה אלמנט שלקחו אותו ממש לקיצון, כאשר וולפן-משהו (לא זוכר את שמו) ממש לא אומר דבר מלבד מלמול כלשהו לגבי UNITY. בהרבה מובנים ליגת הצדק הוא העתק-הדבק של אקס-מן: אפוקליפסה. גם בסרט ההוא מופיע נבל-אל היסטורי שאין לו שומדבר מעניין לומר מלבד לזרוע חורבן ולהשתלט על העולם.
מעבר לנבל, האנשים מאחורי ליגת הצדק לוקחים סיפור שניתן לעשות ממנו מטעמים – מותו של סופרמן – ומצליחים להפוך אותו לסתמי לחלוטין. זהו כמובן דבר ששווה להעמיק בו, ההשפעה של לכתו של סופרמן על העולם ועל הקרובים לו. בליגת הצדק נראה שעשו את המינימום ההכרחי, כאילו כדי לצאת ידי חובה.
נקודה שלילית נוספת היא העדר סיפור מעניין לחברי קבוצת ליגת הצדק, למעט אולי ויקטור סטון. כל שאר חברי הקבוצה נמצאים בסרט אך כמעט ואין להם שום חלק בסיפור למעט קטעי לחימה – ואלו אגב אינם כה רבים כפי שניתן היה לצפות.
נקודת האור של הסרט היא ההופעה של גל גדות. אני לא נמנה על עדת מעריציה אבל לצד אפלק החלש ועזרא מילר המעצבן היא מביאה את ה-SHOW.
לדעתי וורנר היו צריכים לתת את הסרט לבמאי צעיר, מוכשר ובעל חזון, כפי שלמשל עשו עם קונג. לקחת את סרט האסמבל הראשון עם סיפור כמו מותו של סופרמן ולהפיק משהו כ"כ רגיל וחסר השראה, זה לא לעניין.
DEATH NOTE
עיבוד אמריקאי לסרט יפני שצפיתי בו לפני שנים רבות. מסופר על נער שנופל לידיו מחברת אשר באמצעותה ניתן להרוג אנשים ע"י כתיבת שמם. הסרט עוסק בנושאים של מוסר ושימוש בכח, ודי חיבבתי אותו בגירסתו המעודכנת. השחקנית הראשית הזכירה לי מאוד במראה שלה את איילת שקד (בגירסא צעירה יותר), מה שלא הצלחתי להוציא מהראש לאורך כל הצפייה.
רוב הזמן נח
Well-known member
הם ניסו לחקות את האוונג'רס
לדעתי למארוול מלכתחילה מבחינת הזכויות, היו גיבורי על פחות מוכרים ויחסית יותר חלשים.
לדוגמה, קפטן אמריקה ותור לעומת סופרמן ובטמן, סופרמן ובטמן הרבה יותר מוכרים ומפורסמים. אני כילד כמעט לא הכרתי את תור ואת קפטן אמריקה. אולי רק שמעתי עליהם פה ושם. אבל את סופרמן ובטמן מי לא הכיר ומי לא ראה את הסדרות והסרטים שלהם? כולם ראו.
ובגלל זה מארוול השקיעו בעלילה ובעשיה טובה של הסרטים עם הגיבורים היחסית פחות מוכרים. ולכן בתוצאה הסופית הסרטים שלהם והאיחוד של הדמויות יצאו הרבה יותר טוב.
לדעתי למארוול מלכתחילה מבחינת הזכויות, היו גיבורי על פחות מוכרים ויחסית יותר חלשים.
לדוגמה, קפטן אמריקה ותור לעומת סופרמן ובטמן, סופרמן ובטמן הרבה יותר מוכרים ומפורסמים. אני כילד כמעט לא הכרתי את תור ואת קפטן אמריקה. אולי רק שמעתי עליהם פה ושם. אבל את סופרמן ובטמן מי לא הכיר ומי לא ראה את הסדרות והסרטים שלהם? כולם ראו.
ובגלל זה מארוול השקיעו בעלילה ובעשיה טובה של הסרטים עם הגיבורים היחסית פחות מוכרים. ולכן בתוצאה הסופית הסרטים שלהם והאיחוד של הדמויות יצאו הרבה יותר טוב.
רוב הזמן נח
Well-known member
בעבר היו סרטים גרועים של קפטן אמריקה
היה סרט ב-1990 ממש גרוע עם משחק
רע ואפקטים פח.
 
והיה סרט ב- 1979גם גרוע.
 
מה שמארוול עשו בסרט החדש שינה הכול. בעיקרון בזמנו שהסרט הראשון יצא, לא חשבתי שאפשר לעשות דבר כזה. הם שינו לחלוטין את המצב והראו שסרט שהוכח כבר בעבר שהוא עלילה ומשחק פח, אפשר להפוך ליצירת מופת אם מכינים אותו כמו שצריך.
 
היה סרט ב-1990 ממש גרוע עם משחק
רע ואפקטים פח.
 
והיה סרט ב- 1979גם גרוע.
 
מה שמארוול עשו בסרט החדש שינה הכול. בעיקרון בזמנו שהסרט הראשון יצא, לא חשבתי שאפשר לעשות דבר כזה. הם שינו לחלוטין את המצב והראו שסרט שהוכח כבר בעבר שהוא עלילה ומשחק פח, אפשר להפוך ליצירת מופת אם מכינים אותו כמו שצריך.
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.