CoreyTaylor7
New member
צפייה עם חברים בThe Witch
שלום חברים, פוסט ראשון שלי כאן
אז לפני שבועיים צפיתי בסרט the witch שאני בטוח ששמעתם עליו המון. ראיתי אותו כמה פעמים: בפעם הראשונה לבד, בשנייה עם החברה, ובשלישית עם החברים. בעוד שהפעמים הראשונות היו מאוד קלאסיות לצפייה בסרט אימה- חדר חשוך, לילה- הפעם השלישית הייתה בל"ג בעומר הבא עלינו לטובה, אומנם בלילה אבל עם הרבה יותר מ2 אנשים. עניינה אותי מאוד התגובה של החברים שלי (חלקם חובבי אימה גדולים מאוד) לסרט הזה, בגלל שאני חושב שהוא סרט מאוד שונה בענף האימה, ולמרות שאני אהבתי מאוד, שמעתי על המון שלא אהבו אותו בכלל.
ויחד עם התוצאות של הניסוי הקטן שערכתי, כן הבנתי משהו לגבי האופי של הסרט: הוא לחלוטין אנטי כמעט כל סרט אימה מהשנים האחרונות. הוא כן היה עדיין מפחיד, וכן הצליח לרתק בשלבים מסוימים (בעיקר לקראת הסוף) כמעט כל אחד שהיה שם, ואז חבורה רועשת בטירוף נהייתה שקטה כמו דג (או יותר נכון, כמו גופה). אבל חלקים אחרים נתפסו בעיניהם כחלקים קצת יותר משעממים, ואי אפשר לומר שהשפה שבה דובר הסרט לא תרמה במעט לכך. אני מצאתי את החלקים האלו חלק מהקסם של הסרט, והאווירה הפסיכית שלו, שנשאבתי אליה מאוד מהר. יכול להיות שבצפייה המשותפת הקסם הזה נעלם.
פלוס, בפעם הראשונה שראיתי את הסרט חשבתי שהוא מבעית, אבל בצפיה השלישית כבר ידעתי מה עומד לקרות- זה לא הפך את הסרט לטלטאביז, אבל זה כן נתן לי אפשרות להבין טיפה יותר לעומק של הסרט. אני לא אכנס לספוילרים, אבל הרעיונות שקיבלתי מכמה מהחברים שלי שינו את הפרספקטיבה שלי על הסרט, ולחלוטין שינו לי סצנה אחת שאהבתי במיוחד, ובפעם הראשונה שראיתי אותה הייתי חצי מזועזע וחצי משועשע. כשסיפרו לי על זה, הייתי בשוק: זה היה כל כך חכם ומוסתר כמו שצריך, שלא חשבתי על זה אפילו. לא אספיילר לכם, אבל אני כן אגיד שהסרט כולו יכול להיראות דבר א' בצפייה ראשונה, ואחר לחלוטין בצפייה אחרת.
הסרט מאוד מאוד טוב, ומיוחד מאוד בעיניי.jeremy jhans אמר שהוא מזכיר לו את הניצוץ, ואני די חייב להסכים: משהו בהרגשת הטירוף ההדרגתית של שני הסרטים האלו דומה מאוד אחד לשני, בנוכחות התמידה של איזשהו כוח אפל בטירוף. את שניהם מאוד אהבתי, ואני מקווה שגם אתם
שלום חברים, פוסט ראשון שלי כאן
אז לפני שבועיים צפיתי בסרט the witch שאני בטוח ששמעתם עליו המון. ראיתי אותו כמה פעמים: בפעם הראשונה לבד, בשנייה עם החברה, ובשלישית עם החברים. בעוד שהפעמים הראשונות היו מאוד קלאסיות לצפייה בסרט אימה- חדר חשוך, לילה- הפעם השלישית הייתה בל"ג בעומר הבא עלינו לטובה, אומנם בלילה אבל עם הרבה יותר מ2 אנשים. עניינה אותי מאוד התגובה של החברים שלי (חלקם חובבי אימה גדולים מאוד) לסרט הזה, בגלל שאני חושב שהוא סרט מאוד שונה בענף האימה, ולמרות שאני אהבתי מאוד, שמעתי על המון שלא אהבו אותו בכלל.
ויחד עם התוצאות של הניסוי הקטן שערכתי, כן הבנתי משהו לגבי האופי של הסרט: הוא לחלוטין אנטי כמעט כל סרט אימה מהשנים האחרונות. הוא כן היה עדיין מפחיד, וכן הצליח לרתק בשלבים מסוימים (בעיקר לקראת הסוף) כמעט כל אחד שהיה שם, ואז חבורה רועשת בטירוף נהייתה שקטה כמו דג (או יותר נכון, כמו גופה). אבל חלקים אחרים נתפסו בעיניהם כחלקים קצת יותר משעממים, ואי אפשר לומר שהשפה שבה דובר הסרט לא תרמה במעט לכך. אני מצאתי את החלקים האלו חלק מהקסם של הסרט, והאווירה הפסיכית שלו, שנשאבתי אליה מאוד מהר. יכול להיות שבצפייה המשותפת הקסם הזה נעלם.
פלוס, בפעם הראשונה שראיתי את הסרט חשבתי שהוא מבעית, אבל בצפיה השלישית כבר ידעתי מה עומד לקרות- זה לא הפך את הסרט לטלטאביז, אבל זה כן נתן לי אפשרות להבין טיפה יותר לעומק של הסרט. אני לא אכנס לספוילרים, אבל הרעיונות שקיבלתי מכמה מהחברים שלי שינו את הפרספקטיבה שלי על הסרט, ולחלוטין שינו לי סצנה אחת שאהבתי במיוחד, ובפעם הראשונה שראיתי אותה הייתי חצי מזועזע וחצי משועשע. כשסיפרו לי על זה, הייתי בשוק: זה היה כל כך חכם ומוסתר כמו שצריך, שלא חשבתי על זה אפילו. לא אספיילר לכם, אבל אני כן אגיד שהסרט כולו יכול להיראות דבר א' בצפייה ראשונה, ואחר לחלוטין בצפייה אחרת.
הסרט מאוד מאוד טוב, ומיוחד מאוד בעיניי.jeremy jhans אמר שהוא מזכיר לו את הניצוץ, ואני די חייב להסכים: משהו בהרגשת הטירוף ההדרגתית של שני הסרטים האלו דומה מאוד אחד לשני, בנוכחות התמידה של איזשהו כוח אפל בטירוף. את שניהם מאוד אהבתי, ואני מקווה שגם אתם