סרטי השבוע

Murdock18

New member
"משחקי הרעב", פעם שנייה.

הייתי בטוח שאני אהנה בו הרבה פחות אם בכלל, בפועל נהניתי מאוד כמו בצפייה הראשונה. סרט ממש טוב, שיכול היה להיות הרבה יותר ממה שהוא. ובכל זאת, הוא עדיין מספק את הסחורה ומעולה למדי. 8/10!

"בקתה ביער" עפ"י תסריט של ג'וס ווידון. הייתי חייב לתת לסרט צ'אנס, כי ווידון כתב את "סרניטי" המדהים! חוץ מזה שגם הטריילר היה סבבה לגמרי. אז נכחתי בהקרנת הטרום בכורה המיוחדת של עין הדג (ותודה לדג על הכרטיסים) והסרט היה ממש לא מה שציפיתי ממנו שיהיה. ברובו הוא די טוב וממש מהנה, אבל הסרט המשיך לקראת הסוף בקו שלא כ"כ אהבתי. בכל זאת, עדיין סרט נהדר ומקורי למדי, למרות כל הקריצות והעקיצות לקלישאות הז'אנר. ממש לא מתאים לכל אחד, בגלל הייחודיות שלו. 8/10!

בינתיים, שנה נהדרת מבחינה קולנועית. אני מרוצה.
 

ערן1987

New member
אני לא זוכר מה כתבת על "משחקי הרעב"

כשצפית בו בפעם הראשונה ועשית לי חשק לחפש את ההודעה הזו שלך אבל אני מתעצל אז.. אשמח לתקציר חחח
 

Knotted String

New member
שלושה סרטים של במאים איטלקיים.


החיים יפים - רוברטו בניני (1995)
כל שנה אני אומרת שאני לא אראה סרטים ביום השואה, ובאמת עמדתי בזה כמה שנים אחרי שראיתי הפסנתרן והוא דיכא אותי מאד. אבל השנה היה החיים יפים בטלוויזיה, ישבתי "רק לחמש דקות" ונשארתי עד הסוף, כולל הבכי המסורתי בסצנות האחרונות, כמו ילדה קטנה.
אני אוהבת את הסרט הזה מאד, הוא מצחיק, עצוב, כואב ומרגש. אני אישית, כדי להתחבר לסרט שואה ולהרגיש עצב וכאב לא צריכה מראות גרפיים קשים, או דיכאון תהומי. הפסנתרן, למשל, עמוס ברגעים כאלה ואותי אישית זה קצת מנתק. דווקא סרט כמו החיים יפים גורם לי הרבה יותר להתחבר ולשאול את עצמי כל מיני שאלות.

8 וחצי - פדריקו פליני. (1963)
אני אתחיל בלהגיד שאני דווקא די אוהבת את פליני. לילות קביריה סרט פנטסטי, ואני אוהבת את la dolce vitta. ועכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו-
יש אנשים שחושבים ש8 וחצי הוא יצירת מופת, ביניהם המרצה שלי לתולדות הקולנוע שהקרין את הסרט, על כל השעתיים וחצי הארוכות שלו, בשיעור. אני מניחה שאני יכולה להבין למה הם חושבים את זה. אני, לעומת זאת, ממש לא. סבלתי, אפילו מאד. אין לי בעיה עם אוונגארד או סוריאליזם, אבל הסרט הזה פשוט מרט את עצביי. לא היה סינכרון בין השפתיים של השחקנים למילים שהם אמרו, אבל כן בין האפקטים לתמונה, כל הדמויות היו מוזרות ולא בצורה טובה. זה היה נורא, ואני ממש מקווה שאני לא אצטרך לראות את הסרט הזה שוב, בחיים.

Blow Up - מיכאלנג'לו אנטוניוני (נראה לי שהתרגום של השם הוא "יצרים"?)(1966)
סרט על צלם אופנה לונדוני שחי בעולם של אופנה, מוזיקה, סמים וסקס. עד שיום אחד הוא מוצא משהו מוזר באחת התמונות שהוא צילם, של בחורה יפה בפארק.
מאד נהניתי מהסרט הזה. הוא מותח, יש לו אמירה חברתית שעניינה אותי, ודיוויד המינג צעיר ומוזר וכיף להסתכל עליו.
יותר מזה אין לי מה להגיד.
 

מיכאל1411

New member
ראיתי את 'יצרים' של אנטוניוני בגיל 17

ולא הבנתי אותו כ''כ

בחלוף השנים, קראתי לא מעט מאמרים עליו, מרתק מה שהוא רצה להגיד!

ראית את 'לה סטרדה' של פליני? אחד האהובים עליי בכל הזמנים.
את '8 וחצי' ו'לה דולצ'ה ויטה' לא ראיתי עדיין. גם 'זכרונות' מ1974 מומלץ בחום.

'החיים יפים' היה מואשם לא פעם ברומניטזציה סנסציונית של השואה וחבל.
אני מאוד אהבתי והתרגשתי, הוא הביא נקודת מבט וגישה מיוחדת לנושא,
מבלי לזנוח את המהות האמיתית של הזוועות והדרך להתמודד איתן.
 

** רוזבד

New member
את Blow Out של בריאן דה פלמה ראית?

פרט לשם הזהה, דה פלמה עושה שם מחווה לאנטוניוני
 

CallMeCavanaugh

New member
שמונה וחצי

גם אני אהבתי את מה שראיתי של פליני (לילות כביריה, אינטרויסטה - הסרט האהוב עלי בכל הזמנים), אבל את שמונה וחצי פשוט לא סבלתי. וגם יש איזו נקודה שנדמה שהוא נגמר ואז הוא ממשיך עוד שעה!
 

Knotted String

New member
בחיים לא שמחתי יותר,

לשמוע שעוד אנשים שנאו סרט שאני שנאתי!


אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר, וזה קרה גם ב"נס ממילאנו". אתה חושב שהסרט נגמר. אתה שמח שהסיוט סוף סוף תם.
אבל לא.

הרגשתי קצת מנודה כי הרבה אנשים טענו שהם נהנו בסרט. אני טוענת שהם שקרנים.
 

GK_FF

New member
אני ממש שנאתי כל מה שראיתי מפליני....

שזה בעקרון סאטיריקון ואמרקורד..... כל כךךךךךךךך משעממים, ממש תואמים לתיאורים שלכם.. אין לי עניין כמעט לראות את שמונה וחצי, מאוד הגיוני לי שאסבול גם..
 
למעלה