שבוע קשה...
Ten Inch Hero (סקס ואהבה לקינוח 2007)
כשקראתי קצת על הסרט הזה דיברו עליו כממשיכו של "מועדון ארוחת הבוקר". כל ההכתרה הזאת נראתה לי תמוהה, ואולי גם בגלל זה ציפיתי לסרט שיזכיר את מועדון ארוחת הבוקר. אבל כנראה שהכוונה הייתה לסרט שמתרחש בעיקר סביב מקום אחד, סביב כמה אנשים שונים מאוד שהמקום הזה מאחד, וסביב ההתרחשויות בחיים שלהם ואיך שזה משפיע על היחסים שלהם.
בהתחלה אני וחברה שלי מאוד צחקנו על הסרט ועל הדמויות וה"קיטשיות" שנוטפת ממנו כמו גלידה. (שזה לאו דווקא רע סרטים שאתה נהנה לראות כי הם מגוחכים). לאט לאט הסרט פיתח קצת קרום ברגליים ונעמד עליהם טיפה. היו כמה רגעים לא צפויים בסרט (לעומת רוב הקטעים המאוד צפויים) ועד עכשיו לא החלטתי אם אני אוהב את כל ה"ישראליות" שיש לפעמים בסרט (כמו דמות שקוראים לה "זוה" שזה קיצור ל"זוהרת" ודמות שמתביישת שהשם שלה הוא "בועז").
בגדול, יש מה לקחת מהסרט והוא חמוד. בטח לא קאלט, בטח לא משהו להעביר לדור הבא. אבל אם אתם מחפשים משהו יחסית פשוט ושמתאים למגוון של קהל, הוא יכול להיות ממתק.
5/10
Reality Bites (מציאות נושכת 1994)
מן פיסת קולנוע שכנראה נשכחה שם בשנות ה90 אותם היא הקפיאה והפשירה לנו על המסך במצב כמעט כמו טרי.
רק רשימת השחקנים עושה בסרט מטעמים, החל מוינונה ריידר, איתן הוק עם מראה צעיר וסטלני מתמיד, בן סטילר שנראה כאילו נולד שלשום ועוד כמה פרצופים מאוד מוכרים.
הסרט מספר את הסיפור של כמה חבר'ה בוגרי קולג' באמצע שנות ה90 ואת החיים שלהם ביחד ולחוד, כשאחת מהם (וינונה) מצלמת תוך כדי את ההתרחשויות כדי ליצור את הסרט הדוקומנטרי שהיא תמיד רצתה לעשות.
היא מתארת את הסרט שלה בתור "התמקדות בכמה צעירים שמנסים למצוא את זהותם בתקופה ההיא בלי איזשהו מודל לחיקוי או מקום מוגדר לשאוף אליו".
הסרט הוא לא שיא הפאר. הוא לא משאיר אותך דבוק למסך כמו בסרטים בהם ההתרחשות לא מפסיקה לרגע. הוא מאוד זורם, אבל ברגוע.
בגדול, כל מי שאוהב את התקופה, זה סרט יותר ממומלץ. הוא מהנה מאוד.
8/10
A Serious Man (יהודי טוב)
סרט מאוד מדובר של האחים כהן. וכשנכנסתי אליו לא ציפיתי למזג אוויר כל כך קודר.
הסרט מאוד לא קל, ואני לא בטוח שתכלס נהנתי ממנו.
אפשר להגיד הרבה, שזה לא מנסה להאכיל את הצופים בכפית, שזה גורם לך לחשוב, שיש פה "סגנון האחים כהן". אבל חוץ מתמונת מצב מאוד מטרידה אבל מעניינת על קהילה יהודית אמריקאית בשנות ה70, אני לא מצאתי בסרט תובנות חדשות והוא השאיר לי קצת את הטעם החמוץ-מתוק של התחכום בפה.
אני יכול להבין איך מישהו יאהב את הסרט. אבל לדעתי קולנוע טוב לא חייב להיות קולנוע קשה. ומצד שני, קולנוע קשה לא חייב להיות קולנוע טוב.
מה שכן, צריך לתת נקודות על ה'הוואי' שהסרט יוצר.
6/10
Wicker Park (שלוש בפארק 2004)
סרט שמבוסס על סרט שמבוסס על סרט של היצ'קוק (גם אני התבלבלתי) ובאופן ברור גם רומז לאורכו על העלילה של "חלום ליל קיץ" של שייקספיר ועושה את זה בצורה נפלאה. השחקנים מהנים, הלוקיישנים יפיפיים, העלילה, כיאה לחיבור בין היצ'קוק לשייקספיר, מותחת ומרתקת. הייתי נותן לסרט הזה להכנס לסרטי ה"חובה לראות" שלי לולא כמה פאשלות והבלחות הולווידיות צולעות פה ושם. במיוחד סצנת הסיום שפשוט השאירה לי טעם מגעיל בפה עם סצנת בכי/נשיקות/חיבוקים בסלואו מושיין של איזה 2 דקות ושיר של קולדפליי ברקע. ציפיתי ליותר מזה.
אבל אין לשפוט סרט על פי סצנת סיום הולווידיות מדי אחת.
8/10