הַבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי לֹא צוֹחֵק
כמעט כל אזרח ותיק במדינת ישראל מכיר את כאב הראש שמגיע בעקבות מפגש עם המוסד לביטוח לאומי!
הַבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי לֹא צוֹחֵק
מאת דוד אשל
הוֹדִיעוּ לִי מִבִּטּוּחַ לְאוּמִי
שֶׁאֲנִי גּוֹרֵם לָהֶם נֶזֶק יוֹמְיוֹמִי,
וּבִטְּלוּ לִי אֶת הַהַקְצָבָה כַּחֹק
עַד שֶׁאַפְסִיק, לְהַצְחִיק וְלִצְחֹק.
גַּם הֵם מוֹדִים וְאוֹמְרִים
שֶׁמּוֹכִיחוֹת תּוֹצְאוֹת כָּל הַמֶּחְקָרִים,
שֶׁאֶת הַצְּחוֹק גַּם אֱלֹקִים מַעֲרִיךְ
וּמִי שֶׁצּוֹחֵק... אֶת חַיָּיו הוּא מַאֲרִיךְ,
וּזְקֵנִים הַצּוֹחֲקִים, לָהֶם הוּא מְוַתֵּר
וְלָכֵן הֵם חַיִּים, הַרְבֵּה יוֹתֵר.
לָכֵן יֵדַע כָּל מַצְחִיק עֲמָמִי
שֶׁהַנֶּזֶק בַּהַצְחָקָה, הוּא נֶזֶק לְאוּמִי,
וְהוּא גּוֹרֵם לָהֶם הֲמוֹן הֶפְסֵדִים
וְהֵם מַעֲדִיפִים יוֹתֵר אֶת הַהֶסְפֵּדִים.
יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהֵם יְבַטְּלוּ אֶת הַהַקְצָבָה
לֹא רַק לַמַּצְחִיקָן אֶלָּא גַּם לַהַקְשָׁבָה,
וְהֵם שׁוֹקְלִים לַהֲפֹךְ זֹאת לְחֹק
שֶׁאָסוּר לְהַצְחִיק וְאָסוּר גַּם לִצְחוֹק,
וְדַוְקָא מִפָּנִים עֲצוּבוֹת
לַבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי יֵשׁ אֵינְסוֹף תִּקְווֹת.
עַכְשָׁו לֹא אֵדַע אִם לִצְחֹק אוֹ לִבְכּוֹת
הָעֲדִיפוֹת הַבְּדִיחוֹת, אוֹ אוּלַי הַמַּכּוֹת.
אֲבָל צָץ בִּי רַעְיוֹן
שֶׁיּוֹרִיד אֶת זְמָמָם לְטִמְיוֹן.
אִם אֲנִי אֶהְיֶה עָצוּב
וּזְמַנִּי יִהְיֶה מְאֹד קָצוּב,
בַּבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי יַרְבּוּ לִצְחֹק
וְיַעַבְרוּ הֵם עַל הַחֹק,
וְאָז יָבִינוּ שֶׁהֶחְטִיאוּ
בַּחֹק שֶׁהֵם עַצְמָם הִמְצִיאוּ.
שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הֵם לְהַמְצִיא חֻקִּים
וְנַמְשִׁיךְ אֲנַחְנוּ עִם הַצְּחוֹקִים
לְחַיִּים בְּרִיאִים וַאֲרוּכִּים.
כמעט כל אזרח ותיק במדינת ישראל מכיר את כאב הראש שמגיע בעקבות מפגש עם המוסד לביטוח לאומי!
הַבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי לֹא צוֹחֵק
מאת דוד אשל
הוֹדִיעוּ לִי מִבִּטּוּחַ לְאוּמִי
שֶׁאֲנִי גּוֹרֵם לָהֶם נֶזֶק יוֹמְיוֹמִי,
וּבִטְּלוּ לִי אֶת הַהַקְצָבָה כַּחֹק
עַד שֶׁאַפְסִיק, לְהַצְחִיק וְלִצְחֹק.
גַּם הֵם מוֹדִים וְאוֹמְרִים
שֶׁמּוֹכִיחוֹת תּוֹצְאוֹת כָּל הַמֶּחְקָרִים,
שֶׁאֶת הַצְּחוֹק גַּם אֱלֹקִים מַעֲרִיךְ
וּמִי שֶׁצּוֹחֵק... אֶת חַיָּיו הוּא מַאֲרִיךְ,
וּזְקֵנִים הַצּוֹחֲקִים, לָהֶם הוּא מְוַתֵּר
וְלָכֵן הֵם חַיִּים, הַרְבֵּה יוֹתֵר.
לָכֵן יֵדַע כָּל מַצְחִיק עֲמָמִי
שֶׁהַנֶּזֶק בַּהַצְחָקָה, הוּא נֶזֶק לְאוּמִי,
וְהוּא גּוֹרֵם לָהֶם הֲמוֹן הֶפְסֵדִים
וְהֵם מַעֲדִיפִים יוֹתֵר אֶת הַהֶסְפֵּדִים.
יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהֵם יְבַטְּלוּ אֶת הַהַקְצָבָה
לֹא רַק לַמַּצְחִיקָן אֶלָּא גַּם לַהַקְשָׁבָה,
וְהֵם שׁוֹקְלִים לַהֲפֹךְ זֹאת לְחֹק
שֶׁאָסוּר לְהַצְחִיק וְאָסוּר גַּם לִצְחוֹק,
וְדַוְקָא מִפָּנִים עֲצוּבוֹת
לַבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי יֵשׁ אֵינְסוֹף תִּקְווֹת.
עַכְשָׁו לֹא אֵדַע אִם לִצְחֹק אוֹ לִבְכּוֹת
הָעֲדִיפוֹת הַבְּדִיחוֹת, אוֹ אוּלַי הַמַּכּוֹת.
אֲבָל צָץ בִּי רַעְיוֹן
שֶׁיּוֹרִיד אֶת זְמָמָם לְטִמְיוֹן.
אִם אֲנִי אֶהְיֶה עָצוּב
וּזְמַנִּי יִהְיֶה מְאֹד קָצוּב,
בַּבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי יַרְבּוּ לִצְחֹק
וְיַעַבְרוּ הֵם עַל הַחֹק,
וְאָז יָבִינוּ שֶׁהֶחְטִיאוּ
בַּחֹק שֶׁהֵם עַצְמָם הִמְצִיאוּ.
שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הֵם לְהַמְצִיא חֻקִּים
וְנַמְשִׁיךְ אֲנַחְנוּ עִם הַצְּחוֹקִים
לְחַיִּים בְּרִיאִים וַאֲרוּכִּים.