תגובה במקומה
אוטובוס עמוס באנשים יוצא מכיוון בני ברק אל ירושלים, כשברגע האחרון, לפני שהדלתות נסגרות, עולה בחורה בלבוש מינימלי ביותר ומתיישבת ליד אברך צעיר.
האברך פותח את תיק העור שלו, מוציא תפוח ומגיש אותו לבחורה.
הבחורה המבולבלת שואלת אותו: "למה אתה מגיש לי תפוח?"
האברך עונה: "כמו פרי הדעת, עד שחווה נגסה בו היא לא ידעה שאינה לובשת דבר..."
למחרת עולה שוב הבחורה לאותו האוטובוס, ומתיישבת ליד אותו האברך. הבחורה מוציאה כיכר לחם מהתיק שלה ומגישה לו.
האברך מופתע ושואל: "למה הלחם?"
הבחורה לא מתבלבלת ועונה: "בזיעת אפיך תאכל לחם, כשאדם הבין את זה הוא התחיל לעבוד בשביל האוכל שלו...
אוטובוס עמוס באנשים יוצא מכיוון בני ברק אל ירושלים, כשברגע האחרון, לפני שהדלתות נסגרות, עולה בחורה בלבוש מינימלי ביותר ומתיישבת ליד אברך צעיר.
האברך פותח את תיק העור שלו, מוציא תפוח ומגיש אותו לבחורה.
הבחורה המבולבלת שואלת אותו: "למה אתה מגיש לי תפוח?"
האברך עונה: "כמו פרי הדעת, עד שחווה נגסה בו היא לא ידעה שאינה לובשת דבר..."
למחרת עולה שוב הבחורה לאותו האוטובוס, ומתיישבת ליד אותו האברך. הבחורה מוציאה כיכר לחם מהתיק שלה ומגישה לו.
האברך מופתע ושואל: "למה הלחם?"
הבחורה לא מתבלבלת ועונה: "בזיעת אפיך תאכל לחם, כשאדם הבין את זה הוא התחיל לעבוד בשביל האוכל שלו...