שובו של גוי ואבוי
Well-known member
על קו התפר ירושלים-בגדאד
http://www.haokets.org/2016/02/16/על-קו-התפר-ירושלים-בגדאד/
ספרים בעברית מתורגמים לערבית בעיראק, חוקרים עיראקים שבים לחקור את גורלם של יהודי ארצם, אתרי חדשות בערבית מפרסמים מאמרים של כותבים ישראלים. האם ייתכן שאנחנו על סיפו של שינוי ביחסי ירושלים-בגדאד, דווקא כשנדמה שאלימות וניתוק פושים בכל?
לינדה מנוחין
סוף סוף שמעתי עדויות שתומכות במה שקורה בזירה הוירטואלית בין ישראל ועיראק. לא שהייתי לא משוכנעת' מאז צאת הסרט הדוקומנטרי "צל בבגדאד" (בימוי: דוקי דרור), שמלווה את מסע החיפוש שלי אחרי גורלו של אבי שנעלם בעיראק, המפגש עם עיראקים ברחבי העולם מרגיע את סערת נפשי. אולי סוף סוף סגרתי מעגל, אחרי שהגליתי את זהותי העיראקית והטלתי חרם על שפת אמי.
במפגש עם חוקרים ישראלים מן השורה, שהתקיים לאחרונה במוזיאון מורשת יהדות בבל תחת הכותרת ״בין עיראק לכאן: על אפשרות לדיאלוג ישראלי-עיראקי״, נפעמתי לשמוע על חוקרים עיראקים המבקשים לשתף פעולה עם עמיתיהם הישראלים. הפאנל נערך בעקבות פרסומו בערבית בבגדאד של הספר ״עיראק בין הכיבושים״, בעריכת אמציה ברעם, רונן זיידל ואכים רודה.
ד"ר רונן זיידל מאוניברסיטת ת"א סיפר שסוף סוף נעשה מאמץ לתרגם שלושה רומנים של סופרים עיראקים לעברית. בנוסף, צרור של ספרים בעברית מתורגמים לערבית בעיראק, בנוסף למחקרים עצמאיים על יהודים ממוצא עיראקי ועל נסיבות הגירתם.
במהלך השנתיים האחרונות נקרו בדרכי מפגשים עם אנשים פרטיים ונושאי תפקידים עיראקים בחו"ל. לפני שנתיים ניצלתי את נוכחותי באו"ם לצורך מתן עדות אישית על גורלו של אבי על מנת להיפגש עם המשלחת העיראקית באו"ם. בעזרת חברים הצלחתי להסתנן למליאה בשעה שהתקיים דיון על מצב הפלסטינים. ניגשתי לחבר המשלחת העיראקית באו"ם והצגתי את עצמי כיהודיה-עיראקית שמחפשת את אביה. מיד אמר לי הדיפלומט שיש לעיראקים זכרונות טובים מהחיים לצד היהודים ועל כך הוא שמע גם מאביו. הוא קיבל בשמחה את המכתב ששתלתי בידו והבטיח למסור לראש המשלחת.
הופתעתי מהיחס הרציני בו התקבלה הבקשה, שנופלת בתחום סמכותה של השגרירות העיראקית בוושינגטון. לימים ניהלתי שיחה עם אחד הדיפלומטים בשגרירות ובחביבות רבה התלוצצתי ושאלתי האם יש טעם בכלל להמשיך במסלול. אחרי בירור עם משרד החוץ העיראקי, הוא הציע שאעבור בדיקת די-אן-איי שתישלח לעיראק כדי לנסות ולאתר את עקבות אבי. בסופו של דבר החלטתי לוותר.
באירוע אחר העניק מרכז תרבות עיראק בלונדון חסות להקרנת "צל בבגדאד".
בארצות הברית התקיים ערב מחווה לאחים אל-כוויתי, שוב בחסות מרכז תרבות עיראקי – הפעם בדטרויט, בנוכחות שלמה אל-כוויתי. גם ספרים על יהודים שיצאו בחסות משרד התרבות העיראקי מרמזים לנו על שינוי בכיוון, גם אם בשקט. בשטח ההפקר הפרטי והציבורי נפגשים רצונותיהם של יהודים, נוצרים ומוסלמים – עיראקים, שרב המשותף על המפריד ביניהם.
כולם מוכים, משני צידי המתרס. כאן בארץ מרביתם השתקמו וכעת מבקשת לגעת בשורשים ובתרבות, להשלים את החלק החסר בזהות המדוכאת. לאחרונה נוסף למדפים תרגום לערבית של ספרו של אלמוג בהר, ״צ'חלה וחזקל״ (עוד על כך באתרנו בערבית), המנכיח את דילמת הזהות והשפה שנפרדו אחרי המפץ וכעת מנסות להשלים זו עם זו. על פי אלמוג, שנכח בפאנל המדובר, ספרות מזרחית וערבית-יהודית מעוררת עניין רב במצרים בעשור האחרון. מנחה הערב סיפר לנו שגם ספרו של אלמוג עצמו זוכה לעניין רב בקהיר ונמכר שם לאחרונה כחלק מיריד הספרים הבינלאומי.
לאדם מן השורה, ההתעניינות העיראקית בנושא היהודי מאז 2003 ודאי נדמית מנותקת מהמציאות, בתקופה בה דאעש ממשיך לאיים על שלמותה של עיראק ומאות אנשים ממשיכים למות בצורה זו או אחרת בכל חודש. ישנו פתגם בערבית עיראקית שאומר: אם רע לך – זכור את ימי החתונה שלך! נכון שיש כאן מידה של נוסטלגיה לימים מפוארים בהם תרמו יהודי עיראק לבניית מולדתם במשך מעל אלפיים וחמש מאות שנה והניעו את הכלכלה והרווחה, אך זה לא כל הסיפור.
הפסיפס העיראקי, המורכב ממיעוטים רבים שצובעים את המרקם האנושי, הלך והתערער בעקבות הטיהור האתני של היהודים, אותו טיהור בניצוח מפלגת הבעת' בשנות השישים והשבעים, הן בהעלאת יהודים לגרדום והן בחטיפתם ובחיסולם של עשרות יהודים, כפי שקרה עם אבי.
לאדם מן השורה, ההתעניינות העיראקית בנושא היהודי ודאי נדמית מנותקת מהמציאות בתקופה בה דאעש ממשיך לאיים על שלמותה של עיראק ומאות אנשים ממשיכים למות. ישנו פתגם בערבית עיראקית שאומר: אם רע לך – זכור את ימי החתונה שלך! נכון שיש כאן מידה של נוסטלגיה לימים מפוארים בהם תרמו יהודי עיראק לבניית מולדתם במשך מעל אלפיים וחמש מאות שנה והניעו את הכלכלה והרווחה, אך זה לא כל הסיפור
חוקרים ועיתונאים עיראקים עסוקים מתמיד בזהות העיראקית, שהכילה מגוון הולך ונעלם, ושכיום אף מאיימת על המיעוטים הנותרים. די בלהזכיר שמספר הנוצרים ירד ממליון וחצי לרבע מליון בעקבות הטבח בקהילה זו. רבים מכים על חטא הגירוש המאורגן של יהודי עיראק בתחילת שנות החמישים, כאשר נשללה האזרחות העיראקית של מעל 130 אלף יהודים, ורכושם הוחרם.
את סוגיית תיקון העוול ההיסטורי ואת שאלת הזהות ומשמעותה פרשה לפנינו בקול בהיר עיתונאית עיראקית שאת שמה לא ניתן לחשוף, שענתה לשאלות בראיון טלפוני מאולתר בסיום הדיון, לאוזניהם של הנוכחים שאולי עדיין פקפקו בהתפתחות יחסם של העיראקים בעיראק ליהודים. ד"ר אריאל דלומי, חוקר ומנכ״ל משותף של אג'יק – מכון הנגב, שהנחה את הפאנל בו השתתף גם פרופ׳ אמציה ברעם מאוניברסיטת חיפה, סיפר על מפגש מרתק בין חוקרים מהגיל השני והשלישי של יוצאי עיראק עם חוקרים עיראקים צעירים באיסטנבול לפני שנתיים, המשקף את השיח האקדמי המתמשך בין ישראל לעיראק.
פרופ׳ ברעם סיפר על מפגשים חשאיים בין שליחים עיראקים וישראלים לפני הפלישה לכווית ב-1991, בנסיון לברר אפשרות לשינוי קו העוינות וליצירת אופק לקשרים מסחריים. גם המוסיקאי יאיר דלל תרם, בנוסף לצלילים עיראקים אותנטיים, אנקדוטה מרתקת על ההצעה שקיבל בשמו של הרודן סדאם חוסיין להשתתף בפסטיבל מוסיקה בעיראק.
ההתרחשויות הפיסיות והמפגשים האנושיים בין עיראקים וישראלים מצטרפים לתנועה העירנית שמתנהלת ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרט רשמיים של ישראל בערבית. אותן רשתות מהוות תשתית לדו-שיח עירני, בין אם באתרים ישראלים רשמיים כמו ישראל מדברת בערבית, בקבוצות של משמרי השפה העיראקית בפייסבוק או באתרי חדשות כמו אילאף ואלחואר אלמותמדן, שממשיכים לפרסם מאמרים של כותבים ישראלים בערבית. כך שעל אף הגלים הסוערים באזור והשיח על התפרקות עיראק, אני ממשיכה לטפח את המחשבה שיום יבוא ואעלה על חליפת שגרירתנו בעיראק.
לינדה מנוחין היא עיתונאית ופרשנית המגשרת בין ישראל והעולם הערבי ומתמקדת בהארת פעילות חיובית, שאיננה במוקד ההתעניינות של המיינסטרים, במטרה להרחיב את שטח המגע בין האוכלוסיות השונות והדומות כל כך. על פועלה זכתה בפרס לקידום השלום מטעם The Next Century Foundation. היתה האישה הישראלית הראשונה שפרסמה מאמרים בערבית באתרים בעולם הערבי.
http://www.haokets.org/2016/02/16/על-קו-התפר-ירושלים-בגדאד/
ספרים בעברית מתורגמים לערבית בעיראק, חוקרים עיראקים שבים לחקור את גורלם של יהודי ארצם, אתרי חדשות בערבית מפרסמים מאמרים של כותבים ישראלים. האם ייתכן שאנחנו על סיפו של שינוי ביחסי ירושלים-בגדאד, דווקא כשנדמה שאלימות וניתוק פושים בכל?
לינדה מנוחין
סוף סוף שמעתי עדויות שתומכות במה שקורה בזירה הוירטואלית בין ישראל ועיראק. לא שהייתי לא משוכנעת' מאז צאת הסרט הדוקומנטרי "צל בבגדאד" (בימוי: דוקי דרור), שמלווה את מסע החיפוש שלי אחרי גורלו של אבי שנעלם בעיראק, המפגש עם עיראקים ברחבי העולם מרגיע את סערת נפשי. אולי סוף סוף סגרתי מעגל, אחרי שהגליתי את זהותי העיראקית והטלתי חרם על שפת אמי.
במפגש עם חוקרים ישראלים מן השורה, שהתקיים לאחרונה במוזיאון מורשת יהדות בבל תחת הכותרת ״בין עיראק לכאן: על אפשרות לדיאלוג ישראלי-עיראקי״, נפעמתי לשמוע על חוקרים עיראקים המבקשים לשתף פעולה עם עמיתיהם הישראלים. הפאנל נערך בעקבות פרסומו בערבית בבגדאד של הספר ״עיראק בין הכיבושים״, בעריכת אמציה ברעם, רונן זיידל ואכים רודה.
ד"ר רונן זיידל מאוניברסיטת ת"א סיפר שסוף סוף נעשה מאמץ לתרגם שלושה רומנים של סופרים עיראקים לעברית. בנוסף, צרור של ספרים בעברית מתורגמים לערבית בעיראק, בנוסף למחקרים עצמאיים על יהודים ממוצא עיראקי ועל נסיבות הגירתם.
במהלך השנתיים האחרונות נקרו בדרכי מפגשים עם אנשים פרטיים ונושאי תפקידים עיראקים בחו"ל. לפני שנתיים ניצלתי את נוכחותי באו"ם לצורך מתן עדות אישית על גורלו של אבי על מנת להיפגש עם המשלחת העיראקית באו"ם. בעזרת חברים הצלחתי להסתנן למליאה בשעה שהתקיים דיון על מצב הפלסטינים. ניגשתי לחבר המשלחת העיראקית באו"ם והצגתי את עצמי כיהודיה-עיראקית שמחפשת את אביה. מיד אמר לי הדיפלומט שיש לעיראקים זכרונות טובים מהחיים לצד היהודים ועל כך הוא שמע גם מאביו. הוא קיבל בשמחה את המכתב ששתלתי בידו והבטיח למסור לראש המשלחת.
הופתעתי מהיחס הרציני בו התקבלה הבקשה, שנופלת בתחום סמכותה של השגרירות העיראקית בוושינגטון. לימים ניהלתי שיחה עם אחד הדיפלומטים בשגרירות ובחביבות רבה התלוצצתי ושאלתי האם יש טעם בכלל להמשיך במסלול. אחרי בירור עם משרד החוץ העיראקי, הוא הציע שאעבור בדיקת די-אן-איי שתישלח לעיראק כדי לנסות ולאתר את עקבות אבי. בסופו של דבר החלטתי לוותר.
באירוע אחר העניק מרכז תרבות עיראק בלונדון חסות להקרנת "צל בבגדאד".
בארצות הברית התקיים ערב מחווה לאחים אל-כוויתי, שוב בחסות מרכז תרבות עיראקי – הפעם בדטרויט, בנוכחות שלמה אל-כוויתי. גם ספרים על יהודים שיצאו בחסות משרד התרבות העיראקי מרמזים לנו על שינוי בכיוון, גם אם בשקט. בשטח ההפקר הפרטי והציבורי נפגשים רצונותיהם של יהודים, נוצרים ומוסלמים – עיראקים, שרב המשותף על המפריד ביניהם.
כולם מוכים, משני צידי המתרס. כאן בארץ מרביתם השתקמו וכעת מבקשת לגעת בשורשים ובתרבות, להשלים את החלק החסר בזהות המדוכאת. לאחרונה נוסף למדפים תרגום לערבית של ספרו של אלמוג בהר, ״צ'חלה וחזקל״ (עוד על כך באתרנו בערבית), המנכיח את דילמת הזהות והשפה שנפרדו אחרי המפץ וכעת מנסות להשלים זו עם זו. על פי אלמוג, שנכח בפאנל המדובר, ספרות מזרחית וערבית-יהודית מעוררת עניין רב במצרים בעשור האחרון. מנחה הערב סיפר לנו שגם ספרו של אלמוג עצמו זוכה לעניין רב בקהיר ונמכר שם לאחרונה כחלק מיריד הספרים הבינלאומי.
לאדם מן השורה, ההתעניינות העיראקית בנושא היהודי מאז 2003 ודאי נדמית מנותקת מהמציאות, בתקופה בה דאעש ממשיך לאיים על שלמותה של עיראק ומאות אנשים ממשיכים למות בצורה זו או אחרת בכל חודש. ישנו פתגם בערבית עיראקית שאומר: אם רע לך – זכור את ימי החתונה שלך! נכון שיש כאן מידה של נוסטלגיה לימים מפוארים בהם תרמו יהודי עיראק לבניית מולדתם במשך מעל אלפיים וחמש מאות שנה והניעו את הכלכלה והרווחה, אך זה לא כל הסיפור.
הפסיפס העיראקי, המורכב ממיעוטים רבים שצובעים את המרקם האנושי, הלך והתערער בעקבות הטיהור האתני של היהודים, אותו טיהור בניצוח מפלגת הבעת' בשנות השישים והשבעים, הן בהעלאת יהודים לגרדום והן בחטיפתם ובחיסולם של עשרות יהודים, כפי שקרה עם אבי.
לאדם מן השורה, ההתעניינות העיראקית בנושא היהודי ודאי נדמית מנותקת מהמציאות בתקופה בה דאעש ממשיך לאיים על שלמותה של עיראק ומאות אנשים ממשיכים למות. ישנו פתגם בערבית עיראקית שאומר: אם רע לך – זכור את ימי החתונה שלך! נכון שיש כאן מידה של נוסטלגיה לימים מפוארים בהם תרמו יהודי עיראק לבניית מולדתם במשך מעל אלפיים וחמש מאות שנה והניעו את הכלכלה והרווחה, אך זה לא כל הסיפור
חוקרים ועיתונאים עיראקים עסוקים מתמיד בזהות העיראקית, שהכילה מגוון הולך ונעלם, ושכיום אף מאיימת על המיעוטים הנותרים. די בלהזכיר שמספר הנוצרים ירד ממליון וחצי לרבע מליון בעקבות הטבח בקהילה זו. רבים מכים על חטא הגירוש המאורגן של יהודי עיראק בתחילת שנות החמישים, כאשר נשללה האזרחות העיראקית של מעל 130 אלף יהודים, ורכושם הוחרם.
את סוגיית תיקון העוול ההיסטורי ואת שאלת הזהות ומשמעותה פרשה לפנינו בקול בהיר עיתונאית עיראקית שאת שמה לא ניתן לחשוף, שענתה לשאלות בראיון טלפוני מאולתר בסיום הדיון, לאוזניהם של הנוכחים שאולי עדיין פקפקו בהתפתחות יחסם של העיראקים בעיראק ליהודים. ד"ר אריאל דלומי, חוקר ומנכ״ל משותף של אג'יק – מכון הנגב, שהנחה את הפאנל בו השתתף גם פרופ׳ אמציה ברעם מאוניברסיטת חיפה, סיפר על מפגש מרתק בין חוקרים מהגיל השני והשלישי של יוצאי עיראק עם חוקרים עיראקים צעירים באיסטנבול לפני שנתיים, המשקף את השיח האקדמי המתמשך בין ישראל לעיראק.
פרופ׳ ברעם סיפר על מפגשים חשאיים בין שליחים עיראקים וישראלים לפני הפלישה לכווית ב-1991, בנסיון לברר אפשרות לשינוי קו העוינות וליצירת אופק לקשרים מסחריים. גם המוסיקאי יאיר דלל תרם, בנוסף לצלילים עיראקים אותנטיים, אנקדוטה מרתקת על ההצעה שקיבל בשמו של הרודן סדאם חוסיין להשתתף בפסטיבל מוסיקה בעיראק.
ההתרחשויות הפיסיות והמפגשים האנושיים בין עיראקים וישראלים מצטרפים לתנועה העירנית שמתנהלת ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרט רשמיים של ישראל בערבית. אותן רשתות מהוות תשתית לדו-שיח עירני, בין אם באתרים ישראלים רשמיים כמו ישראל מדברת בערבית, בקבוצות של משמרי השפה העיראקית בפייסבוק או באתרי חדשות כמו אילאף ואלחואר אלמותמדן, שממשיכים לפרסם מאמרים של כותבים ישראלים בערבית. כך שעל אף הגלים הסוערים באזור והשיח על התפרקות עיראק, אני ממשיכה לטפח את המחשבה שיום יבוא ואעלה על חליפת שגרירתנו בעיראק.
לינדה מנוחין היא עיתונאית ופרשנית המגשרת בין ישראל והעולם הערבי ומתמקדת בהארת פעילות חיובית, שאיננה במוקד ההתעניינות של המיינסטרים, במטרה להרחיב את שטח המגע בין האוכלוסיות השונות והדומות כל כך. על פועלה זכתה בפרס לקידום השלום מטעם The Next Century Foundation. היתה האישה הישראלית הראשונה שפרסמה מאמרים בערבית באתרים בעולם הערבי.