הַתְּרוּפָה לַגִּמְלַאי
הַתְּרוּפָה לַגִּמְלַאי מֻנְחָת בַּמְּלַאי
מאת דוד אשל
אֲנִי שָׁב הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה
וְהִיא שׁוּב בַּטֶּלֶפוֹן, בְּשִׂיחָה,
נוֹכְחוּתִי אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת
וְהִיא נִסְעֶרֶת וְנִרְגֶּשֶׁת,
אוֹתִי הִיא מַשְׁמִיצָה
וְאֶת הַקֶּצֶב מְאִיצָה:
"מֵאָז שֶׁהוּא בְּפֶּנְסְיָה
נִגְמְרָה לִי הַקָּדֶנְצְיָה,
חַיַּי הָפְכוּ רָעִים
חַיַּי אֵינָם חַיִּים,
נִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ אֲהָבוֹת
כִּי גַּם אֵין לוֹ יְשִׁיבוֹת,
וּמֵאָז שֶׁהוּא בְּגִמְלָאוֹת
לְפֶתַע הוּא הֵחֵל לִרְאוֹת,
פִּתְאוֹם אֲנִי שָׁמַנְתִּי
וְהוּא נִהְיָה רוֹמַנְטִי,
וּמָה רוֹצֶה הַפֶּנְסְיוֹנֶר?
לֶאֱכֹל אִתִּי לְאוֹר הַנֵּר,
וּבְכֵלִים הֲכִי נָאִים
הַתַּבְשִׁיל יוֹתֵר טָעִים,
אֲנִי כִּמְעַט לֹא מְגִיבָה
כִּי יֵשׁ בִּי עוֹד טִפָּה תִּקְוָה
שֶׁיִּמְצָא מַהֵר שׁוּב אַהֲבָה.
בֵּינֵינוּ, הוּא בֶּאֱמֶת צָעִיר
אָז מוּטָב שֶׁיִּסְתּוֹבֵב בָּעִיר,
אִם אֶת לִבּוֹ יֵשׁ שֶׁתַּסְעִיר
לִי יַפְסִיק הוּא... לְהָעִיר.
הוּא בְּיוֹמוֹ וּבְלֵילוֹ
חוֹשֵׁב אוֹתִי שְׁבוּיָה שֶׁלּוֹ,
לוּ רַק יָדַע אֶת הָאֱמֶת
לִפְנֵי הַפֶּנְסְיָה... הָיָה מֵת.
אַתָּה זָקֵן וְלֹא עָשִׁיר!
עוֹד אוֹמֵר לוֹ זֹאת יָשִׁיר,
וְגַם עוֹלִים בִּי הִרְהוּרִים
שֶׁמּוּטָב, תָּשׁוּב אֶל הַהוֹרִים!
הוּא יַחְשֹׁב זֹאת לִבְדִיחָה
אֲבָל זֶה אֶצְלִי מִשְׁפַּט פְּתִיחָה,
אֶתֵּן לוֹ בְּכָל יוֹם עֵצוֹת
שֶׁיַּחְשְׁבַן כִּמְלִיצוֹת
עַד שֶׁאוֹתָן, יַתְחִיל לִרְצוֹת.
יֵשׁ אֶצְלִי הַעֲדָפָה
וְלֹא אֶכְעַס עַל מַחְלִיפָה,
רַק מָה? שֶׁמִּמֶּנִּי לֹא תִּהְיֶה יָפָה
וְשֶׁתִּהְיֶה קְצָת מְכַשֵּׁפָה!
מָה פִּתְאוֹם? לֹא קָרָאתִי לָךְ מְכַשֵּׁפָה!
מָה??? אַתְּ הַמַּחְלִיפָה???
אֲבָל אֶת מַמָּשׁ מַמָּשׁ יָפָה
מִמָּתַי אַתְּ אִתִּי בַּחֲפִיפָה?"
כְּשֶׁמֵּעֶלְפוֹנָהּ הִתְעוֹרְרָה
קָרְאָה שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה:
"שָׁלוֹם אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה
אָנָּא הַמְשִׁיכִי בַּשִּׁגְרָה,
חָזַרְתִּי אֶל הַנְּעוּרִים
לֹא חָזַרְתִּי לַהוֹרִים,
הָרוֹפֵא הִמְלִיץ לִי כִּתְרוּפָה
לְהַחְלִיף מְכַשֵּׁפָה!"
הַתְּרוּפָה לַגִּמְלַאי מֻנְחָת בַּמְּלַאי
מאת דוד אשל
אֲנִי שָׁב הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה
וְהִיא שׁוּב בַּטֶּלֶפוֹן, בְּשִׂיחָה,
נוֹכְחוּתִי אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת
וְהִיא נִסְעֶרֶת וְנִרְגֶּשֶׁת,
אוֹתִי הִיא מַשְׁמִיצָה
וְאֶת הַקֶּצֶב מְאִיצָה:
"מֵאָז שֶׁהוּא בְּפֶּנְסְיָה
נִגְמְרָה לִי הַקָּדֶנְצְיָה,
חַיַּי הָפְכוּ רָעִים
חַיַּי אֵינָם חַיִּים,
נִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ אֲהָבוֹת
כִּי גַּם אֵין לוֹ יְשִׁיבוֹת,
וּמֵאָז שֶׁהוּא בְּגִמְלָאוֹת
לְפֶתַע הוּא הֵחֵל לִרְאוֹת,
פִּתְאוֹם אֲנִי שָׁמַנְתִּי
וְהוּא נִהְיָה רוֹמַנְטִי,
וּמָה רוֹצֶה הַפֶּנְסְיוֹנֶר?
לֶאֱכֹל אִתִּי לְאוֹר הַנֵּר,
וּבְכֵלִים הֲכִי נָאִים
הַתַּבְשִׁיל יוֹתֵר טָעִים,
אֲנִי כִּמְעַט לֹא מְגִיבָה
כִּי יֵשׁ בִּי עוֹד טִפָּה תִּקְוָה
שֶׁיִּמְצָא מַהֵר שׁוּב אַהֲבָה.
בֵּינֵינוּ, הוּא בֶּאֱמֶת צָעִיר
אָז מוּטָב שֶׁיִּסְתּוֹבֵב בָּעִיר,
אִם אֶת לִבּוֹ יֵשׁ שֶׁתַּסְעִיר
לִי יַפְסִיק הוּא... לְהָעִיר.
הוּא בְּיוֹמוֹ וּבְלֵילוֹ
חוֹשֵׁב אוֹתִי שְׁבוּיָה שֶׁלּוֹ,
לוּ רַק יָדַע אֶת הָאֱמֶת
לִפְנֵי הַפֶּנְסְיָה... הָיָה מֵת.
אַתָּה זָקֵן וְלֹא עָשִׁיר!
עוֹד אוֹמֵר לוֹ זֹאת יָשִׁיר,
וְגַם עוֹלִים בִּי הִרְהוּרִים
שֶׁמּוּטָב, תָּשׁוּב אֶל הַהוֹרִים!
הוּא יַחְשֹׁב זֹאת לִבְדִיחָה
אֲבָל זֶה אֶצְלִי מִשְׁפַּט פְּתִיחָה,
אֶתֵּן לוֹ בְּכָל יוֹם עֵצוֹת
שֶׁיַּחְשְׁבַן כִּמְלִיצוֹת
עַד שֶׁאוֹתָן, יַתְחִיל לִרְצוֹת.
יֵשׁ אֶצְלִי הַעֲדָפָה
וְלֹא אֶכְעַס עַל מַחְלִיפָה,
רַק מָה? שֶׁמִּמֶּנִּי לֹא תִּהְיֶה יָפָה
וְשֶׁתִּהְיֶה קְצָת מְכַשֵּׁפָה!
מָה פִּתְאוֹם? לֹא קָרָאתִי לָךְ מְכַשֵּׁפָה!
מָה??? אַתְּ הַמַּחְלִיפָה???
אֲבָל אֶת מַמָּשׁ מַמָּשׁ יָפָה
מִמָּתַי אַתְּ אִתִּי בַּחֲפִיפָה?"
כְּשֶׁמֵּעֶלְפוֹנָהּ הִתְעוֹרְרָה
קָרְאָה שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה:
"שָׁלוֹם אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה
אָנָּא הַמְשִׁיכִי בַּשִּׁגְרָה,
חָזַרְתִּי אֶל הַנְּעוּרִים
לֹא חָזַרְתִּי לַהוֹרִים,
הָרוֹפֵא הִמְלִיץ לִי כִּתְרוּפָה
לְהַחְלִיף מְכַשֵּׁפָה!"
