קברו של הצדיק שיך יצחק

[shamrockh]

 

[הסייח הרוקד]

לשמרוח', מאוד מודה לך, על שני הקישורים

 

[פואד1946]

היי שמרוח' אצלנו מקובל שמביא המאמר יתרגם ולו.

בראשי תבות מערבית לעברית לאלה שאינם קוראים ערבית כדי לשתפם בדיון ובהבנת המאמר...

וחן חן לך בהבאת המאמרים המתעדים תרבות עשירה של קהילה בת אלפי שנים שנעקרה ממקומה..

בתודה

 

[shamrockh]

עלא ראסי פואד

 

[פואד1946]

תסלאם

 

[DORIY1]

דר מאירי יהושע

תודה על הפרטים בקשר ל"שייח' צחאק" . המקום מוכר לי היטב כי בתקופה מסויימת אי שם בשנות השלושים המאוחרות של המאה הקודמת גרנו בשכנות צמודה לבית הכנסת הזה שהיה ידוע בעיקר כמקום לעיוורים . המקום היה במרכז שכונת חנוני בתוך סימטה צרה שנקראה "סוק אלג'יג'" כי שם מכרו תרנגולות חיות שהוחזקו בתוך קפץ - כעין כלוב. הקרקורים נשמעו מרחוק והגיעו עד לב השמים ואף אחד לא טען שזה מפריע לו . באותו שוק נמצאו שוחטים וכל מי שקונה תרנגולת או תרנגול פונה מייד לשוחט , אלא אם כן הוא מעוניין לקחת הבייתה כדי לפטם אותם בחצרו עד יום ששי ולהביא לשחיטה לכבוד התבית של שבת.
כידוע יהודי עיראק דאגו לשמור בקפדנות על שחיטה כשרה למהדרין ואחד מכללי השחיטה הוא הסכין החדה והחלקה מאוד וללא שום פגם חלילה כי אחרת השחיטה איננה כשרה. לכן היה בודק סכינים מיוחד שמסתובב בקרב השוחטים ותפקידו לבדוק את הסכינים של כל השוחטים אחד אחד ואין לסרב לבקשתו. כידוע בתקופה שבין כסא לעשור היו הכנות רבות לקראת יום כיפור וכל משפחה קונה תרנגולות ותרנגולים כמספר הילדים והילדות במשפחה. אם לדוגמה למשפחה יש 10 בנים ובנות קונים כמספר הזה תרנגולות ותרנגולים חיים ומביאים לשחיטה, כך שידי השוחטים מלאות עבודה .
...והנה פתאום מופיע לו מאי שם הרב הבודק סכינים ( דרך אגב, קראו לו חכם יעקב שאול) ומבקש - דורש מאחד השוחטים לתת לו את הסכין לבדיקה כשהשוחט עסוק מאוד ועומדים מולו אנשים בתור ואיננו ממהר למסור את הסכין כי חבל לו על הזמן היקר שלו. כמובן שהרב לא מוותר ומתחיל לצעוק עליו בנוסח זה שהמילים חקוקות אצלי בזכרון עד היום: " אי מתג'יבה אלסכין בקה דבדקה " = נו, תביא כבר את הסכין לבדיקה!.
בחזרה לשייח צחאק, זכור לי שמשפחות הנפטרים היו מביאים להם ( לעיוורים) בחנוכה חלאווה בשכר עם קוצה ח'בז (פיתה עיראקית) כדי לברך על נשמת המת.
באותו בית כנסת היה חדר מיוחד שבו ישב למנשע' והיו באים אליו גם יהודים וגם מוסלמים כדי לקבל את ברכתו שה' יעניק להם בנים או שיזכו להתחתן בקרוב וכו'.
המנשע' הזה קראו לו מעלם עזרא. היה לו בית בשכונת טטראן ואנו גרנו אצלו בתור נזל (דייר משנה) ואני נולדתי באותו הבית . הוא אהב אותי מאוד, הייתי חבר טוב של בנו סלים ולמדנו באותה כיתה .
היו זמנים ....عهد الطفونة = תקופת הילדות ...

 

[הסייח הרוקד]

לדורי, מרגש אותי מאוד מה שכתבת

אני לא יודע למה זה מרגש אותי כל פעם מחדש, אני בפרוש, רואה מדמיין את התמונה שאתה מצייר לי, אני זוכר שכשהיינו ילדים היינו אוהב לשחק את התפקיד של השוחט, לשחק בכאילו, כאילו מחזיקים תרנגולת ביד, ומקשקשים בג'בריש ומסובבים על הראש של החבר, את החלק של השחיטה עצמה לא היינו משחקים כי זה היה ממש מלחיץ ולא אהבנו מה שעשו לתרנגולת, אני זוכר שהשוחט היה מיד מכסה אותן דלי שחור ענק, כדי שלא נראה אותן.


מאוד מרגש כל התיאור שלך על סוק חנוני.

תודה תודה.

ההרגשה שלי, שיש אזה מוסר השכל ממה שסיפרת, אזה מסקנה שאני אמור להגיע אליה, וחומקת לי מבין האצבעות

ידידי היקר דורי.

 

[הסייח הרוקד]

לדורי, מנשר'= מפיץ ?????

 

[DORIY1]

סייח

כן מפיץ ברכות - מפזר על הראש בתנועת יד מעל לראש עם מלות ברכה.

 

[א ש ר ת]

סייח, מנשר' זה איש מכובד(רב בדר"כ) מברך את

האנשים שבאים אליו כשיש להם בעיות בריאות או נבהלו.
היה שם את ידו על ראשם וקורא דברי תורה וברכה כדי שיבריאו.
ידוע לי גם מוסלמים ומוסלמיות היו מנשר'ין, בתור ילדה אמי לקחה אותי לאישה מבוגרת שקראו לה ( אום עביד) אשה מוסלמית והיא שמה את ידה על ראשי ומלמלה פסוקים מהקוראן ותוך כדי הוציאה אויר מפיה אבל ממש בעדינות אל פני וגופי עד היום אני זוכרת את המעמד המביך הזה.

 

[אוריקו Uriku]

בדרך כלל המנשר היהודי היה מתחיל כך

משנברך לאבות'נו ולנו אברהם יצחק וויעקב....

 

[הסייח הרוקד]

לדורי ואושרת ואורי, תודה על הסיפורים של מנשר

 

[סועד]

הפסיכולוג האולטימטיבי, כשלא היו שירותי בריאות

כמו היום, ילד עם חום היה מגיע ל"מנשע' " מקבל את ברכתו, וראה זה פלא, תוך יום הוא מבריא והכל עובר. כמובן אנו הילדים לא היתה לנו זכות ערעור, הכל היה תמים ונאיבי. בשכונה שלנו המנשע' היה גם רב, שוחט,
ומוהל. בתור ילדה בעיני דמיינתי אותו כאליהו הנביא. אדם נשוא פנים עם זקן לבן שמשרה רוגע ושלווה. אללה ירחמו אבו חיזקאל.

 

[הסייח הרוקד]

לסועד, מאוד יפה מה שסיפרת, בעיראק בשנות ה 60

לא פגשתי מנשר', אבל זה יכול להיות רק אצלינו במשפחה, כי אבי היה נגד כאלה דברים..............

מעניין מה האחיות שלי יגידו על זה, אני בטוח שהן לא מכירות.

האם בתקופת המעברה, היה מנשר'???????

והיום, יש מנשר, ???????????

והאם גם את פגשת מנשר'ית כמו אושרת. חדש לי, אשמח ללמוד.

יש לי תיאוריה, שאומרת, אם נפגשים כ 10 אנשים, שמאוד מאוד יתרכזו ויתמקדו בכך שהכוס תזוז ימינה, לאורך קוו מוגדר מראש.......................אז היא תזוז, בתנאי שמאוד יתרכזו ולא יחשבו על שום דבר אחר.


לכן, ישנה אמת כל שהיא, בכוח החשיבה של אדם מאוד מאוד מרוכז.


יללה, שיהיה לך חג פאצ'א טעים ומשעשע.

 

[סועד]

סייח יקר, אשרת סיפרה על אשה מוסלמית, אצלנו

הכוחות האלה נמצאים אצל הרבנים. בילדותי, לא במעברה אלה בשיכוני העולים כן זה היה הדבר שהכי עזר, כיון שלא היו קופות חולים או רופאים לכן השתמשו בזה. כיום כל הבאבות למינהם עוסקים באותו עיסוק, אשרי המאמין. "כינה עלה נייאתנה" , וזו היתה המציאות.
כל טוב לך.

 

[DORIY1]

סועד

גם בשיכוני הקטמונים היה מנשע' שהיו באים אליו מכל הארץ לבקש את ברכתו.

 

[מונירה האחת]

סועד מתוקה ערב טוב את צודקת היו הולכים למנשר'

ועוד דבר שהיו מאמינים בו , שאחד נבהל היו לוקחים אותו
למקום שנבהל ושופכים מיים באדמה ומורחים לו על המצח , הבטן , הגב , והידיים ,
וזה היה מאוד עוזר , אחדי שלושה ימים מבריא , אים מישהו נבהל תנסו זה לא מזיק,

זה לא אמונות תפילות זה אמיתי ,
שלא תזדקקו אמן ,
גם פה בארץ "הדהן " עוזר ,
רק בריאות חג חנוכה שמח ,
מונירה

 

[שחרזדה האחת]

דורי אוהבת מאד את הזכרונות האלה

ואת הכתיבה הקולרחת שלך..מרגישה כאילו הייתי וראיתי ..

 

[סועד]

דורי, כתיבתך כל כך יפה, חשבת אי פעם לכתוב

ספר זכרונות? אתה כותב בצורה שאינה מביישת סופר מן השורה הראשונה.
כל הכבוד.
שוש.

 

[בנת אלראפדיין]

תודה

דורי לעזיז, לך ו'חשה, נהניתי לקרוא