האלבום האחרון - סיבוב 9

FuryUri

New member
בלב כבד.

בס"ד. The Piper at the Gates of Dawn. (כל הנאמר מבוסס על אירועים אמיתיים. הכל פה אכן קרה) אלבום מופת. אני זוכר שהצלחתי לחסוך לי מספיק כסף בשביל לקנות אלבום אחד. חסכתי משם ומשם ויצא מספיק לאלבום אחד. אחד ויחיד. הממממממממ. לאיזו להקה נרחיב את המאגר? פינק פלויד? אבל אחרי AHM שנקנה לפני כמה שבועות, אני לא יודע. לד זפלין? קינג קרימזון?או משהו אחר? נו טוב! נקנה את piper at the gates of dawn !!! כי מה לעשות, מבין הלהקות האהובות עלי ביותר, זו הלהקה היחידה שאין לי את האלבום הראשון שלה. ואלבום ראשון זה אלבום ראשון... הממממפ. מגיע לחנות. לוקח את הדיסק בלי היסוס קל שבקלים(ובשקלים). מגיע למוכר. המוכר אומר:"אוהו! אלבום מופת! בדיוק דיברנו על זה לפני כמה דקות אני והמוכר השני. בחירה טובה..." קונה ומתחיל ללכת, והמוכר מדבר עם המוכר השני "שמת לב ללסת הענקית שיש לרוג'ר ווטרס בעטיפה?"... בהתלהבות, אני רץ הביתה כדי לשים את האלבום ולשמוע אותו. ה"אוהו! אלבום מופת!" הזה הקפיץ אותי! אני שם את האלבום. ואומר לעצמי שאני לא מדלג על שום שיר, ולא מתעסק במשהו אחר. שמיעה ראשונה זו שמיעה קדושה. אך, אבוי ואבוי. איזו שמיעה ראשונה קדושה ואיזה בטיח... הכל נשמע כמו עיסה של חומר בלתי מזוהה שנכנס לגופו של אדם ויצא בדרך לא דרך... ולא התעכל כמו שצריך... אבוי ואבוי! זה הדיסק הראשון? זה לא הפינק-פלויד שאני מכיר!!! מה זה??? שתי ארכזבות רצופות!!! לא קונה יותר שום אלבום... The wall, Animals, WYWH,DSOTM,Meddle כנראה שזה כל מה שפינק פלויד שווה... התקופה הזאת...AHM ו Piper איכזבו.(כמובן שלאחר כמה זמן הראייה השתנתה... והתווספו שאר האלבומים
) כמובן לאחר כמה שמיעות נוספות(כי צריך לתת לאלבום מופת כמה הזדמנויות פעם בפעם) הבנתי את הגאוניות. גאוניות שלא ניתנת לבטא במילים! הצליל הכל-כך מיוחד הזה! המבטא הבריטי החמוד. המילים הכל-כך משעשעות. המנגינה הפשוטה, אך ממכרת!!! השימוש במוטיבים ילדותיים שמעלים נוסטלגיות עבר... הכל פשוט כל-כך כיפי!!! אבל, בצער רב. אין מה לעשות. אבל הוא עכשיו מתחרה עם הגדולים... WYWH- למה לא להעיף? בגלל חמש סיבות: *Shine on - כי הסולואים. כי השירה. כי האווירה. כי הארבע תווים הקסומים האלה. כי הסקסופון!!!! הסקסופון!!!!! *WTTM- כי המילים. ה"סולו" נקרא לזה, הכל-כך פשוט אך כל-כך יפה. הסינטיסייזר הניסיוני הזה.כי רייט פשוט תופס אותו ומשתגע
*HAC- כי הריף המשגע. כי השירה המגניבה של רוי. כי הסולו המטורף הממש underrated שיכול להגיע לרמות אפילו של CN ו Shine ואני לא יודע למה לא מוערך מספיק *WYWH- כי המילים. כי המנגינה הנוגה. כי הסולואים. כי השירה. Shine on-כי הסליידר. כי הבאס. כי המילים. כי השירה. כי המנגינה. למה לא meddle? כי זה האלבום שצריך לנצח. נתחיל בצד ב'. הכי פשוט להתחיל פה. echoes- 23 דקות ומשהו של וואוו! והגירסא של פומפאיי, עם הבאס הבאס הזה!!! פשוט לשמוע ולהשתגע... את השיר הזה באמת אי-אפשר לתאר... השיר הכי טוב שאני מכיר... צד א': אני לא יודע למה. אבל כמו שכבר נאמר לפני, הצד הזה ממש underrated. ממש כמו הסולו של HAC. יכול לעמוד מול כל צד אחר של כל אלבום מופת אחר בלי פחד. מתחיל בטירוף! בשחרור עצבים, שמתאים בדיוק בשביל הרוגע שלאחריו. מוציאים את העצבים המיותרים ועכשיו נרגעים. השירים הרגועים המדהימים. שכל אחד מדבר על משהו אחר, אבל הכל מתחבר לאחד,פשוט כיף. ושיימוס. אני לא מבין למה מזלזלים בזה... קטע מצחיק, קטע מבדר. קטע הכנה לקראת הגאונות... וחוץ מזה, המפוחית כל-כך טובה!!! ולמה לא DSOTM? כי אם לא meddle ,אז זה היה DSOTM. נאמר כל-כך הרבה על DSOTM לפניי, ומה אני כבר יכול לחדש? אבל הוא פשוט לא טוב כמו meddle... וחבל שאני רואה שרוצים להוציא פה את meddle... אבל לא נורא...הוא עוד יזכה
 

Adidason326655

New member
Piper

הגיע הזמן כבר פייפר לנקמה על מה שעשית ל-AHM סיבוב קודם. לא רואה את פייפר כאלבום האחרון אז זה הזמן לסלק אותו לצמיתות.
 

Jason2

New member
The Piper at the Gates of Dawn

אל תתחילו עכשיו עם meddle תנו להשתתף קצת יותר במשחק.
 

The Walrus

New member
Wish You Were Here

קשה, קשה, קשה... על דארק סייד אין מה לדבר בכלל, הוא לא יעוף. פייפר... איך אפשר להוציא אותו לעזאזל!! מה נשאר? Shine On You Crazy Diamond. ארבעה תווים, לא יותר, שסיפקו לי השראה יותר מכל קטע מוזיקלי אחר ששמעתי. הסולואים שבאים אחר כך... מדהימים, גאוניים, גדולים... גם בקלידים, גם בסקסופון - וכמובן, הגיטרה. שירה גאונית, מילים מרגשות. מהצד השני, Echoes, יצירה שיש בה הכל, פשוט גאונות. יש לי סיפור מאוד אישי עם היצירה, אחד הרגעים הכי מרגשים בחיי, ב2 באוגוסט בכיכר קדושה בפירנצה. אי אפשר להכריע בין השניים, ובכל מקרה יצירה אחת לא מחזיקה דיסק שלם. לכן נבחן את שאר הדיסק... לגבי הצד השני... pillow of wind זה שיר של תקווה, שיר יפה ומרגש, שמשתווה בערך ברמתו לwish you were here. עוד תיקו. מה שנשאר הוא פשוט - הצד המתכתי של wish מעולם לא עשה לי את זה יותר מדי. הסינטיסייזר בwelcome to the machine די מגעילים, וhave a cigar... לא יודע, לא אוהב אותו. מצד שני, one of these days הגאוני, הלא-נעים לאוזן בערך כמו wttm, אבל רק שבootd נהנים מזה!! פירלס זה אגדה, ושיימוס שיר משעשע. יותר טובים מhave a cigar לטעמי. מסכנה - למרות שwish לא יעוף הסיבוב במילא, אני עשיתי החלטה, שזה כבר מאוד מאוד חשוב לי. ציף, לא דיברנו על תה במקרה...?
 
אכן, דיברנו

מה העדפתך, Earl Grey או English Breakfast (שזה אוסף של כמה סוגי תה ביחד, די מתקתק), או שמא תה צמחים, עם לימונית ולואיזה? או משהו יותר מפולפל - Chai כאילו-הודי?
 

CrazySheep1

New member
Meddle

אוהב את כולם. מעריץ את Echoes שגאוני בהרבה משאר האלבום, ואולי זאת הסיבה שאני משאיר את האלבום הזה בחוץ. עבורי דארק סיד הוא אלבום מופת והגאוני ביותר ששמעתי וההישארות שלו בתחרות אפילו לא קרובה למעוררת. אין צורך להרחיב הרבה. את WYWH המון זמן שלא יצא לי לשמוע מלבד השבוע האחרון שהרגשתי מחויב לעשות לעצמי לרענון, גם בגלל התחרות. הוא היית ההכרות הכמעט ראשונית שלי, אחרי החומה. אבא שלי קנה אותו כמה ימים אחרי. התאהבתי בו, אני חושב שהוא אחד משיאי המוזיקה שפינק פלויד כתבו. shine on מצמרר, welcome to the machine עבורי הוא אחד מהשירים הטובים ביותר שפינק פלויד כתבו (ושאני אומר אחד מהשירים, אני מתכוון ללפחות לשביעיה הראשונה)..ואני יודע שנהוג יותר לדבר על WYWH אבל השיר הזה פשוט מפוצץ אנדרלנין. האלבום הזה עבורי ממשיך לפחות עוד סיבוב! הגעתי לסיד...הגאונות שלו...היצירתיות שלו והמקוריות שלו שנכתבה בצורה מושלמת...לקח לי הרבה זמן לקבל את זה ולאהוב את זה. כי לא כל מה שיצרתי ומקורי הוא בהכרח טוב! ההתאהבות שלי באלבום הזה קרתה רק השנה...(2006). אפילו במחצית השניה של השנה. אני מאמין שזאת התבגרות מוזיקלית. לא היה לי קל להפתח לפסיכודליה המשונה הזאת. העדפתי את הבאסים והדיסטוורשן של ווטרס. אבל הבנתי שקיימת מוזיקה שאולי פחות מפוצצת אבל הרבה יותר מצמררת. מוזיקה שאתה לא יכול להסביר במילים מה קורה לגוף שלך שאתה שומע אותה. ושאני שומע את piper אני כולי מרותק למוזיקה, כל תו ותו גורמים לי לכווץ אגרופים ולהנות. אני מבין לגמרי את כל מי שבחר להוציא את פייפר בשלבים המוקדמים. בהכרות הראשונה שלי עם פינק פלויד, אחרי החומה וWYWH כששמעתי אותו, אחרי השמיעה הראשונה הכנסתי לקופסת דיסקים שלי, והוא לא יצא משם לפחות שנתיים. הרושם הראשוני שהוא השאיר עלי גרם לי לחשוב שאין סיכוי שאני יאהב אותו. היום הוא אחד האלבומים שאני יותר אוהב וסוגד להם. כל מי שהעיף אותו וכבר לא זוכר איך flaming נשמע, אז להוציא אותו ולשמוע אותו כשאתם מרוכזים רק במוזיקה. תאמינו לי זה שווה, ובסוף אתם תתאהבו בו. גם אם זה לא יקרה אחרי הפעם הראשונה. זהו. לצערי למדל לצד שלושת אלה אין מקום.
 
לצערי MEDDLE

ולא בגלל שחוץ מאקוס הוא לא משהו. למעשה הוא אלבום מצויין. אבל הרעיון פה שכולם אלבומים מצויינים. רובם אפיל באותה מידה. האלבום הזה בניגוד לאחרים לא השפיע עליי המון ולא שינה בי הרבה. הוא פשוט אוסף של שירים טובים
 

eliavtu

New member
Meddle

שוב, אם אני אשמע את שאר האלבומים כאלבום אחד אני אהנה מהם יותר מאשר אם אני אשמע כל שיר בנפרד.. השלם גדול מסכום חלקיו! ובמדל - לא. והאמת שהתלבטתי בין מדל לבין דארק סייד, אבלדארק סייד ניצח בהפרש קטנטן בגלל הסיבה הנ"ל ובגלל שדארק סייד <שאפשר להגיד שהוא רצועה אחת> טוב יותר <בקצת> מכל הרצועות במדל.
 
דארק סייד

טוב, זה באמת קשה! אבל איזה יופי איך שאתם כותבים על האלבומים האהובים עליכם, כיף לקרוא את זה, בסוף יצא מהמשחק הזה משהו טוב. דארק סייד: הפלויד פיתחו רעיון שעבדו עליו כמה שנים אחורה, בThe Man and The Journey - "האיש והמסע", שהחלק הראשון שלהם מתמקים בה"איש" והחלק השני ב"מסע", הלהקה לקחה את מה שהיא עבדה עליו בסוף שנות השישים ועיבדה את זה למשהו באמת מושלם, מגובש, אלבום קונספט. - התחנה בין "האיש והמסע" ל-"צד האפל של הירח" גישרה בין שני האלבומים והשלימה את החלקים החסרים בפאזל, השיגעון של סיד, השאיפה לחיים הטובים במובן אימפיוולנטי, הלחץ מההופעות הרבות, הכסף הגדול שבא בעקבותם, רגעי התהילה, וכל חוזר לשיגעון אבל לא רק של אחד אלא של כולם. התחנה הזאת היא Meddle, הכעס על חוסר ההערכה של העיתונאי, חלומות הנעורים והאהבה הראשונה, חברי ילדות שאיבדו בדרך ושירת הברבור, חיי החופש ואהבת הטבע, הציניות , והדים חזקים שמבעבעים מקרקעית האדמה, איפה שהכל ירוק ותת-ימי, עד ליציאה ללא נודע, לחופש, לאדמה, ולהגשמת החלום. סיד חי ונושם באלבום הזה, אפשר להרגיש את זה בכל פינה באלבום, בכל צליל! תשמעו את הקלטות ה-TOP GEAR של השדרן האגדי ג'ון פיל, ואולי תצליחו להבין למה האנשים סוגדים לMeddle ולתקופה שלפני - זה כבר הצליל הפלוידי האמיתי. לתשומת לב אוהדי 'החומה': "הגענו לארבעת הגדולים. ארבעת האלבומים הכי מזוהים עם הפלויד" מעניין מה אומרים על זה?! - אישית מסכים איתה.
 

Jason2

New member
מה אני אומר?

ארבעת האלבומים האלה מייצגים את דעת האנשים בפורום בלבד, אין כאן אמירה מסויימת לכלל העולם ואפילו לאדם הבודד שבונה את רשימת האלבומים האהובים עליו (בדיוק כפי שסיימת את הודעתך בנימה אישית). וגם כמשחק אני בטוח שאצל רוב אנשי הפורום הרשימה שונה במקצת גם אם מסכימים לגבי האלבומים שנשארו, אני למשל לא הצבעתי לאף אלבום מלבד השניים הראשונים שיצאו והפייפר ובכל זאת אני מסכים עם השלושה שישארו (אם meddle לא יצא הפעם).
 

CrazySheep1

New member
../images/Emo45.gif

אני לדוגמא מסכים שכל האלבומים בשלב הזה ראויים לכבוד ומגיע להם. אבל אם אישית הייתי מכין רשימה החומה ללא ספק נכנסת לשלושה הראשונים שלי. והרי ידוע שהחומה היא האלבום הכמעט הכי אהוד של פינק פלויד.
 

flowerboy69

New member
meddle

אומנם הוא הביא לנו את אקוס אחד הקטעים המדהימים שנעשו וגם את one of the days אבל כאלבום הוא לא מתחבר ולא יכול להשוות אותו ליד piper למשל.אז צריך לסבול קצת ולאמר meddle
 

bscom

New member
The Piper at the Gates of Dawn

אין לי כבר כח לרשום למה הוא נשאר ונשאר בסוף הוא ישאר עד הסוף . בכל אופן אני חושב ש Meddle פחות טוב אבל בגלל Echo מגיע לא להגיע לפחות עד למקום שני .
 
למעלה