שרשור "היתי בהופעה"

[החבר תפוחוני]

נהניתי, אבל לא יותר מדי...

כיף שהוא בא לארץ וכיף שזכינו לראות את האליל הדגול, אבל ההופעה עצמה לא היתה משהו... מלחתחילה היו לרוג'ר שתי אופציות: לחדש את המוזיקה של פינק פלויד ולהסתכן בזה שהקהל לא יאהב את זה, או לשחזר לחלוטין את המוזיקה של פינק פלויד ולשמוע 50 ישראלים שרים את another brick in the wall. הוא בחר באופציה שניה ואין לי שום בעיה עם זה. הבעיה שלי היא שאם כבר לשחזר את פינק פלויד אז לעשות את זה טוב, אבל עם מתופף שלא מגיע לרמה של מייסון, שני קלידן לא מורגש שלא מתקרב לקצות האצבעות של רייט ושני גיטריסטים שביחד לא מסוגלים להזכיר את גילמור אי אפשר לשחזר את פינק פלויד. חלק גדול מדי מהביצועים היו צולעים (אני אפילו לא מדבר על אלה שבהם רוג'ר לא שר או שהיה בהם פלייבק) סולואים של גיטרה היו חסרים ובכלל היה חסר עוקץ בכל ההופעה הזאת. שלא תבינו אותי לא נכון, מאוד נהניתי בהופעה. נהניתי לראות את ווטרס, נהניתי לשיר ביחד עם 50 אלף איש את המוסיקה שאני כל כך אוהב, אבל ההופעה שלעצמה לא היתה משהו וחבל. חבל שגילמור לא בא. הוא היה נותן הופעה טובה מעבר לעצם הגעה לשדה חומוס, כי גילמור יודע גם לחדש מעבר לסתם לשיר שירי פינק פלויד. נקווה שגם הוא עוד יגיע... (אז אני, חושב שאני, הייתי רוצה, ללכת להופעה...)

 

[dfl]

בדיוק מה שהרגשתי

לי אמנם לא היה כזה כיף לשיר עם עוד 50 אלף איש, זה לא הקטע שלי, אבל שמחתי להיות במחיצתו של ווטרס ולדעת שהספקתי לראות אותו על במה. חוץ מזה, לא היה שם כמעט כלום.

 

[עוקץ10]

עזרה דחוף...

מדוע דילגו על סולו הגיטרה המדהים בתחילת Shine On You Crazy Diamond ? חוץ מזה היה חלום!!!

 

[ציףציף1000]

אולי בגלל שאחד, ד. גילמור, לא היה

שם?

 

[itaikuskus]

כל התלונות האלה

מוציאות לי את החשק לכתוב כאן תגובה עניינית. נראה כאילו אנשים חיפשו בכוח איך לא להנות.

 

[vegetable man]

אתה כ"כ צודק

כמה כבר אפשר לקטר? אנשים יכלו לבטל את הכרטיס בכל שלב ולקבל את כספם חזרה, דבר חסר תקדים שלא קיים בהופעות אחרות. כשאני חושב על זה, נשבר לי הלב על זה שעכשיו כשווטרס הלך לא יהיה על מה ליילל - הפוליטיקה, הקול שלו...איזה כבדות

 

[Alf42]

בגלל שזה הייתה גרסא מקוצרת לשיר...

 

[עוקץ10]

חלום

הי,לא קיטרתי,אמרתי שהיה חלום אשר עדיין לא התעוררתי ממנו!!!

 

[Shakty]

תחילת הסוף - אין לפני ואין אחרי.

Awake...​

ההתרגשות אצלי התחילה ביום שFLEETING GLIMPSE אישרו את השמועות בדבר ההגעה של ווטרס לארץ, 10 שניות אחרי זה בטלפון עם קסטל שומר כרטיסים. אין עדיין שום כרטיס פיזית אבל אני מבטיח את מקומי במה שבדיעבד נהיה קונצרט הרוק הכי טוב שאי פעם היה בישראל. אז זה נראה כמו נצח לחכות וככל שעברו השבועות רק התחזקה אצלי ההרגשה שבזום אאוט על האירוע – המדינה תתחלק ל2 – אלו שהיו בהופעה ואלו שלו (אני מייד ארחיב ואנמק) ביום שבו פרסמו שיש גם כרטיסים בישיבה – ידעתי שאני הולך לקנות ולא משנה מה המחיר, לא מיצמצתי לרגע כאשר נפרדתי מ 700 השקלים וגם לא חברתי הטובה (לה עוד הייתה את הפריבלגיה לראות את השלישיה הנותרת בסיבוב של PULSE בטקסס (שם היא ישבה שורה שנייה ושילמה 200 דולר).

Shake dreams from your hair, my pretty child, my sweet one.​

שבוע לפני ההופעה ואני חולם כל לילה על ההופעה שהולכת להיות. הופעת הפתיחה של הטור בליסבון כבר אצלי בבית בDVD ואני מודע לPLAYBACK וזה לא מזיז לי כהוא זה – זה רעיון מעולה שאותו DVD מההופעה לא כולל את הביצוע של DARK DISE. יום שלישי ה20 ביוני 2006, אני כבר לא ישן באותו לילה, הכל נראה נראה מטושטש ורחוק רק נווה שלום היא המציאות – רגע אחד במישור החלל-זמן, אין לפני ואין אחרי! אני מודיע לחברתי הטובה ועוד חבר מהעבודה שהחליט באותו יום לבוא שלמרות ההמלצה לצאת מחיפה ב16:00 אנחנו עדיין חיים במדינת ישראל והפקקים שיווצרו אני לא אתפלא אם תקום וועדת חקירה בנושא (אני בטוח שהם יודו לי על ההחלטה הזו עוד שנים רבות).

Choose the day and choose the sign of your day, the day's​

divinity. יום חמישי ה 22 הגיע – אני מהבוקר עם חיוך שכבר דבוק לפנים וטובי המנתחים מכל העולם יזדקקו לשעות על מנת למחוק אותו. מזמזם לי להנאתי את Julia Dream עד לאוטו באוטו כבר הכנתי את כל הדיסקים לנסיעה... אני פותח בוטלג של ההופעה מפומפי... הצמרמורת מתחילה (ואיזה קול קטן בראש אומר – תשמע פומפי לא תקבל פה היום אל תבנה ציפיות ולא תתאכזב – בכל זאת מדובר בארץ ישראל ארץ הבאלגן הבלתי מוגבל והחאפר שמועלה כאן לדרגת אומנות) בעבודה אין לי ראש להתרכז בכלום ומחכה ל 14:00 בצהריים להתחיל את שארית חיי... כביש 6 נוסעים חלק בינתיים אין שום סימן לפקק, בתחנת אלון היחידה בכביש שש עומס מטורף של חברה צעירים מוסיקה של הפליוד מכל המכוניות – איזה כיף. יורדים מכביש 6 במחלף נשרים ומשם בעקבות השלטים ... 20 הקילומטרים האחרונים עשינו bumper to bumper אבל משום מה אף מכונית לא ציפצפה (מלבד נהג אוטובוס אחד שלא היה קשור לכלום) בדקתי ב GPS עם אנחנו עדיין באיזור חיוג 972... פקקים שלא נראו באיזור מעולם ואף אחד לא צופר חותך או מזגזג ? פה ? בארץ אבות ? למזלנו הגדול הפנו אותנו לחניון הצמוד למתחם ולכן אמנם עמדנו שעה וחצי ביציאה בפקק – אבל לא הזדקקנו לשום שאטל\ארמפ\צעידה בסיום... 18:30 נכנסים למתחם – איזה כיף, אווירה מדהימה : לאיפה שאתה לא מסתכל אנשים יפים חיוכים מאוזן לאוזן (שוב Reality Check אנחנו עדיין בישראל) דבר ראשון רכישת חולצה של הטור (הרגל שלי מזה שנים – כל מופע שהלכתי) והלכנו לנשנש אבטיח קר... כשהתחיל להיות צפוף עלינו לטריבונה שלנו ולמקומות שלנו – מלמעלה עשרות אלפי ראשים קטנים עומדים זזים חיים – והכל בשקט ובסדר מופתי, פשוט לא ייאמן. ברוזה התיש עם מ"תחת לשמים" אבל יהיה טוב משום מה ריגש אותי הפעם – כנראה להופעה הזו לבשתי תחתונים ורודים – כל טיפת ציניות נשארה בבית. האמת עשו לי חיים קלים להתיחס רק לטוב – אנשים יפים אווירה טובה – וודסטוק זה כאן ועכשיו! אני עם חיוך מאוזן לאוזן ודילן ויאנג עוד יותר מכניסים אותי לאווירת החווה של יגר מאותו קיץ. שוקי עולה ומבקש מאיתנו לחכות עוד קצת שכל הקהל יוכל להיכנס... חיכיתם כל הרבה שנים מה זה עוד כמה דקות... האמת התגובה הראשונית שלי הייתה – מי שיצא ב5 6 שלא יתפלא שהוא מאחר – בחייאת קצת לחשוב מראש... אבל את הציניות השארתי בבית – יאללה תפתחו שערים מצידי וכל מי שרוצה שייראה את ההופעה – מגיע לנו חוויה כזו.

 

[Shakty]

חלק ב'

A vast radiant beach in a cool jeweled moon Couples naked race down by it's quiet side And we laugh like soft, mad children Smug in the wooly cotton brains of infancy The music and voices are all around us.​

9:30 האורות נכבים... זה קורה כאן ועכשיו הגענו לנקודת האל-חזור. In the flesh pt. 2 : איזו התפוצצות אנרגיה... אני מרגיש לחלוחית בעיניים –רוג'ר פאקינג ווטרס עומד מולי 60 מטר ממני, חלום של כמעט 20 שנה מתגשם. למרות שאני ביציע הVIP כולם מחיייכים ושרים את השיר ענני עשן מתוק מכסים את היציע ובזווית העין אני קולט את אביב גפן הRebel Wannabe הזה שר עם כולם (לא שזה חוויה נעימה במיוחד לשמוע אותו שר) ומעל כמה שורות מיקי גבריאלוב ולמטה יאיר ניצני עוד ועוד שמות – לא שזה משנה – מה שכן משנה – כולם שרים כלום זזים כולם קהל שבוי של אמן אחד ענק. Mother : כאן כבר הלחלוחית בעין הפכה לדמעה אוף איזו צמרמורות אני והחברה שבאה איתי להופעה מחזיקים אחד את השני מלייבב... (אני כבר ראיתי את ה DVD של ההופעה בליסבון – כך שידעתי מה הסט ליסט פחות או יותר... STCFTHOTS : כבר הכנתי את עצמי מראש לביצוע הזה – אך הוא היה כאן יותר מוצלח מההופעה בליסבון – האילתורים של סקסופון הסופרן היו יפים והוידאו ארט מטריף – אני כבר דימיינתי את רוג'ר עם יד אחת על האוזן לשמוע את המוניטור כשהוא שר את זה בפומפי. למרות שידעתי שזה השיר היחידי שהוא ייעשה מהתקופה המוקדמת שלהם הפתיע אותי העובדה שגם כאן רב האנשים הכירו את השיר ומספר לא מבוטל גם ידע לפחות חלק מהמילים ושר... SOYCD : כבר מהצלילים הראשונים של הסינתי המטפטפים לתוךהתודעה שלנו – ראיתי סביב חיוך מתפשט על פניהם של אנשים – גם כאלו שבמודע עוד לא זיהו את השיר הפתיחה הזו הזיזה אצלם משהו בתת מודע – זה הכניס אותם למצב wish you – למרות הפתיחה המקוצרת של השיר – הביצוע מרשים וקילמינסטר נזהר כשהוא דורך במקומות של ענקים – הוא מנסה וגם מצליח לעיתים לתת לנו גילמור על הגיטרה. Have A Cigar : מרגישים את הפלייבק אבל זו לא הפתעה – כולם יודעים ומדברים על זה כבר זמן מה – הבן אדם בן 60 פלוס – ולא שהיה לו קול של זמיר לפני 10 שנים אבל לא פרפקציוניסט כמו רוג'ר ייתן לקהל ביצוע שהוא לא מוסגל לתת – הפליייבק מעולה ונסלח. הטור דה פורס של החלק הראשון של המופע – הוידאו ארט סופני – יד באה ומסובבת את חוגת התחנות בדיוק כמו בפתיחה של השיר – It's wish you time – אני כבר מרחף 10 מטר מעל האדמה – ורוג'ר נותן ביצוע לשיר שרעדתי בכל הגוף בסופו... החיוכים שהוא דופק כל הזמן מזכירים לי שהוא נהנה ומתקשר עם הקהל – ווטרס הוא אמן שממעט אם בכלל לדבר עם הקהל שלו – איזה כיף לראות שהוא מבסוט מאיתנו כפי שאנחנו מבסוטים ממנו. שאגות הקהל בסוף השיר מזכות אותנו בהתרגשות כנה מצדו ואני כבר מחכה לסט של TFC... קשה לו לפתוח את Fletcher Memorial – הוא לוקח אוויר מתנשף קצת (סבתי שתחייה קוראת לזה באידיש קרעאחץ) ועולה הכי גבוה שהוא יכול – תודה רוג'ר על המאמץ, יש אמנים גדולים שבאו לארץ ואמרו יאללה אפשר פה לחפף במקום שכוח אל הזה – הם בטח אסירי תודה על עצם שאני פה (ראו מקרה קולינס וסטינג האחרונים) מה שמבחינתי היה הפתעת הערב היה לאחר הסט הנוכחי – רוב הקהל הכיר את PERFECT SENSE וגם אם לא את כל המילים – הייתי בטוח שרוב הקהל יהיה מורכב מאנשים שידקלמו את החומה Wish you וAnimals אולי גם את TFC אבל Amused to death ? הביצוע לשיר פנומנלי – פי פי ארנולד נותנת לנו את הכל – איזה קול איזה רגש... הוידאו ארט גם מדהים – פשוט תענוג. כמו רבים אני חושב שהשיר הזה מאוד חלש ולמרות הנאום המרגש של רוג'ר לפניו למעט האפקטים והוידאו ארט בשיר – אין משהו ששווה לכתוב עליו. Sheep – ביצוע מעולה שוב למרות השימוש בפליי בק.

 

[Shakty]

חלק ג' ואחרון

Choose they croon the Ancient Ones The time has come again Choose now, they croon Beneath the moon Beside an ancient lake Enter again the sweet forest Enter the hot dream​

אמנם אין כאן ליד לטרון אגם עתיק – אבל חלום חם מתרחש לנו מול העיניים – the time has come again. לא יודע איך שמעו האנשים שהיו מאחורי הרמקולים של ה Surround הענקיים שהיו תלויים מהמנופים – אבל ביציע ה VIP רמקולים תלויים מאחורה ומאיך שזה הרגיש – גם כמה סאב וופרים עצבניים מתחת לטריבונה – את פעימות הלב של הפתיחה הרגשנו דרך כל העצמות שלנו בגוף. לא היה מעולם פה בארץ שום הופעה אפילו לא באולם סגור שאיכות הצליל התקרבה בכלל למה שהיה באותו יום חמישי בלטרון – זה היה כמו לשבת בסלון עם מערכת SURROUND מדהימה ולשמוע רק בהופעה חייה עם כל האנרגיות והטירוף – לא ידעתי כבר מה לעשות עם כל האושר הזה – לא יכלותי להכיל אותו יותר – לא עניין אותי שקילמינסטר שר כמעט את כל האלבום, גם לא עניין אותי שסנואוי ווייט כמעט לא נתן סולואים, מבחינתי אם ווטרס בחר אותם לטור – ככה הוא הרגיש ש DSOTM צריך להישמע היום. הביצוע לאלבום היה בהחלט שיא המופע עם כל הכבוד ל CN שהיה בהדרן. הקהל כולו היה בטירוף – ווטרס דפק חיובים לכל עבר... I was cruising fro bruising הדהד מאחורי מצדדי ואני הוא העומד אחת שתים שלוש – אם למות אז כאן ועכשיו. אחרי הלמות הלב ו there is no dark side of the moon really, as matter of fact it's all dark הכל באמת היה חשוך – פעימות הלב האחרונות היו מרכז הייקום וכל השאר רעשי רקע. אין מחר אין שבוע הבא אין כלום – יש רק את החלל העצום שנוצר. הדרן – אין שיר ראוי ממנו לסיום ההופעה, אבל אני מסרב בתוקף להכיר בסוף – גם ככה הפקקים יהיו מטורפים בזמן הקרוב – מה בוער לנו להתקפל... בילינו עוד כחצי שעה במתחם – נשנשנו נקניקיות ובירה בהתעלמות מוחלטת מהחוויה שעברנו זה עתה – Let it sink... לפתע זה היכה בי – לשמוע עכשיו את DSOTM בדיסק ? זה כבר לא יהיה אותו דבר – למרות הקול והכל – לשמוע את חי ובועט כמו שעכשיו שמענו זה מגמד את הכל – שום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה... לא הייתי מסוגל להכניס אף דיסק שלהם לאוטו בנסיעה חזרה... אני לא יכול להסביר את זה – אתם לא תבינו...אני לא באמת כזה... במשך סוף השבוע לא יכולתי לדבר כי נגמר לי הקול בהופעה אז שתקתי הרבה וחשבתי הרבה – ככל שיעבור זמן מי שהיה בהופעה יבין שהוא היה בהופעה – ומי שלא – שילך לקלי קלארקסון. רציתי מאוד ללכת לדפש מוד, שקלתי הרבה כי קניתי כרטיס ל VIP ולהוציא עוד 400 שקל זה כבר כבד – אבל אני לא אלך לדפש מוד גם אם אזכה בלוטו בשבוע הקרוב – יש לי יותר מידי חוויות וזיכרונות טובים מהופעה בארץ – אני לא רוצה לקלקל לי את הזיכרון.

 

[oribarak]

סיכום נפלא שקטי

בעיקר ה ghost song פה ושם ואני חשבתי שמי שישב בוי איי פי, פחות נהנה... אין יותר כיף מלהיות עם הקהל ולעמוד ולהתרגש ולזוז... אני לא היתי בעד לשבת על כיסא

 

[צינו התותח]

פשוט מקסים ../images/Emo13.gif

כתבת נהדר ואני שמח שנהנת, באמת שהתרגשתי לקרוא כל שורה.

 

[ציףציף1000]

יפה כתבת!

לא חוויתי התרגשות כמו שלך לפני המופע, אבל עכשיו לאחר שראיתי אותו, אני אתחיל לחלום על איחוד של הפלויד על החומה בירושלים.... זה יכול לקרות!!

 

[drummer is in the ho]

זה מה זה נכון!!!

אני גם לא מסוגל לשמוע שום אלבום של אף להקה זה מוזר לי לשמוע את זה ככה אחרי החוויה העצומה הזאת!! ואני גם בחרתי לא ללכת לאף הופעה בזמן הקרוב ולוותר על דפש מוד ואיאן אנדרסון רק כדי לא לשכוח את ההופעה הזאת ולהשאיר את החוויה הזאת בוערת בתוכי לעוד הרבה זמן!

 

[holo]

כל הכבוד שאקטי,

אחלה סיכום!

 

[NOBLESSE99]

צפלינגים מעופפים בשדות החומוס

יצאנו אני וחברה שלי בחצות היום מאושרים,כאשר באוטו יש לי את כל הדיסקים של הפלויד רק למקרה הצורך,למרות שהיה לי כרטיס וי אי פי רציתי לצאת מוקדם רק כדי לספוג את האוירה. הגענו בסביבות אחת לאזור בלי שום פקק וכאב ראש כזה או אחר השמש בערה בשמיים הסתובבנו קצת במתחם ברגל ואפילו זיהיתי קצת חברי פורום עם בלונים ליד השער הראשון. היות והיה לנו הרבה זמן עד לפתיחת השערים עלינו למעלה ליישוב לטייל קצת בדרך למעלה פגשנו כמה ילדים שירדו ברגל מהיישוב שהם שמעו את אקוס מתנגן בפול ווליום מהרכב הם סימנו לי כזה עם הידיים והרגשתי שזה הולך להיות היום המאושר בחיי. בדרך למעלה עצרנו אצל ערפי נחמד ובלסנו לבנה בפיתה וצילמנו קצת מלמעלה את כל המתחם הענק למרגלות המנזר. היה נחמד אם היו שמים לצפלינג אוזניים וזנב קטן ומתגלגל וצובעים אותו בכתום כזה.. נכנסנו לתוך היישוב וחיפשנו את האבן ונכנסנו לחנות מזכרות נחמדה וביזבזנו קצת לירות . בדיוק ב17:00 ירדנו למטה וחיכינו שיפתחו השערים כאשר נכנסנו לשדה..חשכו עיניי המתחם של הוי אי פי מימין לבמה נראה רע! לרגע חשבתי לוותר עליו ופשוט להשאר על הדשא משנכנסנו למתחם הייתי הראשון שנכנס לשמה הגעתי לכסאות שלנו ומשם זה נראה יותר טוב רואים הכל והכי חשוב הסאונד היה מושלם. לידי ישב צחי בוקששטר הזה זה עם האוכל אני לא זיהיתי אותו בכלל אבל הוא לא הפסיק לדבר במהלך כל המופע.. על אוכל!!!! רוג'ר עלה חברה שלי מחזיקה לי חזק את היד ואני מתחיל לעכל איך טסו שלושה חודשים מאז הזמנת הכרטיס... הוא סופר בגרמנית כל הוי אי פי על הרגליים רואים מצויין שומעים מצויין אני בשמיים,בשיר אמא שלדעתי היה מאוד מרגש ראיתי ילדה קטנה שישבה כמה שורות מתחתי מחבקת את אמא שלה הרגשה מוזרה עברה בי... בסט דה קונטרול כבר עברו בי צמרמורות שלא עברו בי מאז שמעתי לראושנה את הדרק סייד.. שהתחילה המנגינה המרגשת של שיין און ניתקתי עצמי מהסביבה ומכל ה800 איש בוי אי פי וה55000 במתחם והתרכזתי רק על המסך ועברו בי כל המחשבות בראש על סיד ועל געגועים למישהו יקר...ואז הודתי לעצמי על הוי אי פי הסאונד היה יותר ממושלם. בסיגר.. מישהו כמובן הדליק סיגר משובח וי אי פי או לא???{בעוד אני מעשן נובלס} Fletcher Memorial- אני לא כל כך מכיר את השיר אבל הודות להופעה זכיתי להכיר שמו לב שהוא נתן את כל כולו וקולו.. Sheep -לשמוע את שיפ בשדה כזה אחרי שראיתי איך הוא נראה באור יום וסאונד משובח לא צריך להוסיף יותר.. ניצלתי את ההפסקה להשתין ותוך כדי אני חושב אוי שיט כבר נגמר הגענו כבר לדארק סייד לאאאא... איך שהתישבתי האורות כבו והפעימות שלי התחילו לפני הפעימות ברמקולים שישבו לי בדיוק על האוזן! שום מערכת ושם תקליט ויניל לא יגיע לרמות האיכות של הסאונד ששמעתי באותו יום הצלילים חדרו במודע לתוך האוזן ולא רצו לעזוב כל אקורד כל תו כל צלצול פעמון כל טרח של מכונת הכסף פשוט עוצר נשימה סאונד בלתי ניתן לעיכול ואני בכלל לא מגזים יסכימו איתי יושבי הוי אי פי. ההדרן היה משובח מאוד ואפילו בני זוג מבוגרים שישבו לידנו צעקו אנחנו לא צריכים חינוך... הלהבות שחיממו לי את הלב תרתי משמע בקומפרטבלי נאמב הודיעו לי זהו נגמרה החוויה המדהימה הזאת של פעם בחיים יצאנו מהמתחם ואני ששונא עד מאוד פקקים העדפתי לחכות עד שתזרום רוב התנועה בנתיים הלכנו ברגל לכיוון המנזר מצאתי מקום נחמד דיי גבוה שמשקיף על התנועה עישנו סיגרייה שהכנו בבית מבעוד מועד בעוד אני אומר לחברה שלי אם גילמור יבוא זה יהיה אחרת......

 

[ים רגשות משוגע]

תדמיין איך האוכלוסיה מסביב

הייתה מגיבה למראה של חזיר מעופף...

 

[NOBLESSE99]

צודק!!

 

[NOBLESSE99]

משהו קטן ששכחתי..

עכשיו אני צריך לראות איך אני מסיים את החודש הזה בלי כסף 1400 ש"ח הלכו לי אבל את האמת היה שווה גם אם אני הולך לאכול עד המשכורת הבאה לחם וריבה ולשתות מים!