סיפור מטורף...
אני לא קניתי כרטיס להופעה, לא היה לי כסף וגם היתה לי בעיה אידיאולוגית ללכת להופעה של אותו אומן ששר את money ואת welcome to the machine ן- have a cigar ולשלם לו 400 שקל בשביל מפגן פירוטכניקה יוקרתי, אבל אין מה לעשות- גיבור ילדותי מגיע לארץ ואני לא יפספס את זה. הצלחנו לדלג על הפקקים דרך שבילי עפר והליכה בשדות החומוס, ולמבה הפלא בכניסה לא נתנו לנו להיכנס בלי כרטיס... אז עמדנו בחוץ, מצאנו מקום טוב וכשהוא עלה כמעט השתנתי במכנסיים מרוב התרגשות. עמדו איתנו בחוץ עוד כמה עשרות אנשים שנראו קצת מתוסכלים אז ניסיתי להלהיב אותם ולהגיד להם שאנחנו המעריצים האמיתיים של פינק פלויד והוא בגד בכל הערכים שלו ושהתאוות בצע הצליחה לנצח אפילו את רוג'ר ווטרס האומן האנרכיסט. אבל ההופעה התחילה, והיה מדהים. אחד הקטעים הקשים ביותר בהופעה היה כשב- soycd הוא שם תמונות וסרטים של סיד על המסך- איך הוא לא מתבייש להתמש במניפולציות האלה ולנצל את סיד כגימיק מסחרי, כעוד אפקט לצד הלפידים והזיקוקי דינור?! לי, בתור מעריץ גדול של סיד היה קשה עם זה. באיזה שהוא שלב הגיעו מראיינים מערוץ עשר וראיינו אותנו, צעקתי את כל מה שאמרתי לפני זה (שאנחנו המעריצים האמיתיים וכו') ואז כולם מחאו כפיים.... אני מקווה ששידרו את זה. ואז קרה הנס הגדול של החיים שלי- באמצע דארק סייד, ולמרבה האירוניה בדיוק כש-money התחיל, יצאה אישה אחת החוצה, רצתי אליה ושאלתי אותה אם אפשר את הכרטיס, שומר אדיוט אחד התקרב ובגיחוך ציני ומרוצה מעצמו אמר "זה לא יעזור לך" כמעט הורדתי לו סטירה ואז היא אמרה "אה, אולי יש לנו כרטיס שלא השתמשנו בו" כמעט בכיתי, אמרתי לה שיש לה סיכוי לשנות לי את החיים עכשיו ואז... היא הוציאה כרטיס... רצתי מהר על פני השומר ההמום ושחיתי בין האנשים עד שהגעתי קרוב לבמה ואחר כך אני כבר לא זוכר כל כך... אכסטאזה מטורפת... לא הייתי בתוך הגוף שלי... גם היה ממש נחמד ללכת אחרי ההופעה, פול פריקים מסתובבים עם חולצות פרחים, בחורות יפות, כאילו אנחנו על מדשאות וודסטוק! זהו, עוד לא יצאת מהשוק...- שבת שלום!