ואחרי כל השנים...

חסרתקנה

New member
ואחרי כל השנים...

ואחרי כל השנים שלא היית מוכנה להתקרב לנשים
שלא יעוררו בך אף לא חלקיק של כמיהה ומשיכה לדמות אמהית
שקברת ו"השלמת" עם החיים שאין כזו ולא היתה ולא תהיה ,
הגיעה היא , עם האנרגיה המכילה , החיבוק העוטף , המבט הרך והמבין ,
העקשנות שיכול להיות אחרת , ויותר טוב .. והלב שלך הפסיק לפעום .
היית בהלם , וכל כך נלחצת , בכית ואת עדיין בוכה , קשה לך לעכל ,
ואולי מאוד מבלבל , ומרוב שהיא כל הטוב שיש , לא ידעת איך להכיל את זה ,
לא ידעת איך להחזיק ולאחוז בזה , ולכן הרסת את זה .
תמיד כשאת לא יודעת להכיל משהו או שזה משהו מעל ומעבר לקיבולת שלך ,
את פשוט הורסת .. בלי כוונה , אבל הורסת . לכן לא טוב לך להיות ליד אנשים כמוהה.
במיוחד שהיא מביאה לך טעימה של כמיהה שכל כך רצית , שאף פעם לא היה ואף פעם גם לא יהיה , אין לי אפילו מטאפורה כדי להסביר לך את זה .
היא טוענת שזה קיים בתוכך , אבל קשה לך להאמין שאת יכולה להיות אמא של עצמך , וגם אם תצליחי, זה בחיים לא יהיה כמו שצריך להיות .
המוח שלך עמוס בכל כך הרבה מחשבות , עליה , על הקשר איתה , על הכמיהה המכוערת הזאת .
למה את לא יכולה להיות נורמלית ?
למה את לא יכולה לשמור על קשרים בריאים וטובים ?
למה אין לך חברות ?
באלך רק לטבוע עמוק ולא לצאת , להפסיק להרגיש , להילחם , לשרוד ...
 
שלום
מניסיון לומדים. גם אני איבדתי אהבה מאד חזקה שהייתה לי וחמקה ממני לגמרי. חשוב להשתדל להיות ככל האפשר עדינים וטובים לאנשים, בעיקר למי שאוהבים. ככל שתיתני יותר אהבה כנה, יוכלו החברויות להצליח יותר.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
זה אפשרי, אל תאבדי תקווה


היי יקירה,
נראה כי הכמיהה הזו לדמות אימהית בחיים מלווה אותך..דמות שחיכית לה כל חייך וכשהיא מגיעה חמה ומכילה היא חומקת מבין האצבעות...קשה בלעדיה וקשה איתה...
וכשהיא איננה - ממתינים לה בלי אמונה שאפשר להגיע לתחושה הזו שוב.
וכמו שהגיעה פעם היא יולה להגיע שוב...כבר חווית זאת ואת יודעת למה לצפות.
הכמיהה הזו אינה מכוערת, הכמיהה הזו היא טבעית ומובנת.
מאחלת לך לילה טוב ושקט, אל תאבדי תקווה.
מתנדבת סה"ר
 
למעלה