יום אחד זה יקרה

חסרתקנה

New member
יום אחד זה יקרה

יום אחד זה יקרה , העולם יתחיל להישרף ,
אני אהיה על הקצה , על פיסגת העולם כדי לקפוץ
לצעוק להתפוצץ . כי עד אז הכל סגור , מופנם ורקוב בלב .
וכשזה יקרה , הבכי יתפרץ , ישטוף הכל , ויראו את הצלקות ,
עמוקות , מכוערות , כאלה שאפשר ליפול לתוכם ואין במה לאחוז .
ביום הזה יהיה אפשר להרפות , כי בסוף אעלם ואעזוב .
ולא ישנה לי , אם יראו או ישמעו , יצחקו או יזלזלו בכאב .
כי יום אחד העולם יתחיל להישרף , ואני הראשונה שאהיה שם , על הקצה .
כדי לשחרר , את כל הכאב שבי , את הצער , לפצוע את הלב ,
לחתוך את הקשרים , וליפול לאויר נקי.

לא אובדני.
אבל אין לי כח יותר.
 
יום אחד זה יקרה .....

https://www.youtube.com/watch?v=WFGfTnrVTT0&list=PLlg4uFsHni4qNJMY5JnSCX36mUM-7DB8B

את יודעת אהובה גם אני לא האמנתי שזה יכול לקרות....זה תהליך אבל זה לאט לאט קורה .....השקט ....תני לכאב שלך לצאת כי מגיע לך רגיעה , אל תאחלי לעצמך להשרף....לדעתי היום את על הקצה ,הייתי שם תנסי להביט ולראות שיש עוד מקום בעולם הזה עבורך מעבר לקצה .....

אוהבת ומחבקת
 
עוד דבר

נקרא מדברייך שמה שמתרחש אצלך מבולבל ומפוזר ולכן צפוי להתפרץ כל רגע. חשוב שתעשי סדר במחשבות ובמעשים, תתכנני את המשך צעדייך בחיים ואז יהיה לך קל יותר להמשיך כמו שתכננת כי תדעי יותר טוב את העתיד ואת מה שאת רוצה. אם את במצוקה ואין לך כוח ופנאי רגשי לתכנן, אולי תצליחי למצוא דרך לנוח כמה זמן מהפעולות, לעשות דברים שנעימים לך ולאסוף כוחות מחודשים, אפילו זמן קצר. בזמן המנוחה תוכלי לתכנן יותר בקלות את מעשייך הבאים, ואחריה תוכלי מיד להתחיל בהם. אני מציע שתשתדלי לתכנן הגיונית ושכלית, בשקילות דעת, בלי יותר מדי רגש כי רגש מעיק ומפריע לך בגלל סערת רגשות ותחושות. לעומת זאת, יחסים עם אנשים עדיף לפתח בעזרת רגש.
 
תחושותייך מדאיגות

בחיים יש כל מיני קשיים, אבל חשוב לאהוב את עצמנו ואת חיינו ולא לוותר. לאדם יש הרבה שליטה במצבו ובמה שיקרה. מי שמספיק מאמין בכוחות אישיותו לשנות, יכול להתגבר על הרבה דברים. אהבי והעריכו את עצמך ואת חייך, היי חשובה מאד לעצמך, אולי יותר משכל דבר אחר חשוב לך. רק טבעי שקודם נפעל ככל האפשר לטובת עצמנו ורק אחר כך נפעל לטובת האחרים. יש סדר בעולם, אין סיבה אמתית לחשוב על אובדן. עוד דבר: ברור שחשוב אם ידעו ואיך יגיבו על המעשה ועל מצבך. אם את חושבת שלא, כבר סימן שאינך מספיק אוהבת ומכבדת את עצמך. ככל שתיתני אהבה לעצמך ולאחרים, האחרים ייתנו לך אהבה בחזרה. חשוב להיות אדם טוב וככל שתיטיבי לאנשים ייטיבו ויעזרו לך. אבל לפני שניעזר באחרים, חשוב להשתדל לעזור לעצמנו ואז יעריכו אותנו יותר.
 

חסרתקנה

New member
תודה לכם , אבל אני מדברת על מוות

ללא ספק זה יקרה . רק מתי ... לא יכולה כבר לחכות ליום הזה .
אני לא אובדנית , כי אם היתי , לא הייתי כותבת את זה כאן .
 
המוות וודאי לכולנו

אבל לא צריך לחשוב על המוות וגם לא יובן. צריך להשתדל לנצל את החיים עד שנמות. החיים מטרה עליונה בפני עצמה. אחרי המוות יש ריק נצחי, לעולם לא נוכל לחזור ליהנות מהחיים ומהעולם הפנימי והחיצוני של מעשים, מחשבות ורגשות. לא יישאר מאתנו כלום. חשוב להעריך את עצמנו למרות הקשיים הרבים. חבל שתרצי למות, חשוב מאד שתישארי עם תקווה ותשתדלי לפעול באמונה לשיפור מצבך וחייך. אם יש אפשרות שאצליח לעזור לך לפחות קצת, אשמח ואני בטוח שגם אחרים ישמחו לנסות לעזור ככל יכולתם.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
הנפש מתמודדת


יקרה שלנו,
נשמע מדבריך הכאב החזק הסגור בלב, הצער העוטף את כל כולך והרצון לא להרגיש את הפגיעות מהסביבה: הזלזול, הלעג וחוסר ההבנה לכאב...את מתארת תהומות איתם הנפש מתמודדת והצורך להוציא ולשחרר את מטען הכאב. ואנחנו כאן איתך, אנחנו מקבלים אותך כמו שאת, אוחזים את ידך ומחכים איתך לימים טובים וקלים יותר...
שולחת לך חיבוק ואיחולים ללילה שקט, מתנדבת סה"ר
 

חסרתקנה

New member
סהרית ..
אבל לא באלי ימים טובים וקלים

באלי שזה הכל יגמר . הכל , כל ההתקימות שלי .
לא רוצה להתמודד , לא רוצה לנשום , לא רוצה שהלב שלי יפעם .
לא רוצה יותר כלום .
בבקשה כבר די , אמאלה .. אני לא רוצה יותר ככה .
אני לא רוצה בכלל ! שום דבר וכלום .
אני בלתי נסבלת , לא יכולה להכיל את עצמי .
העולם התייקם לפניי , ובטוח שישמיך אחריי .

-לא אובדנית-
כותבת את זה מתוך פחד שלא יבינו נכון .
 
אהובה שאת

מאוד מבינה
אשקר ואגיד שעדין לפעמים אין לי את הימים האלה
אבל לרוב אהובה אני כבר יכולה לשחרר ולשכוח....
יש תקווה תאמיני לי זה כואב בטרוף זה קשה אבל יש תקווה
לשקט הזה המיוחל לאין פחאשבקים לאין זכרונות אפשר אהובה
ובנתים אנחנו כאן אתך את לא לבד ולא שם יותר
 

חסרתקנה

New member
אני שם . אני תמיד שם

לא משנה איפה אני נמצאת , זה רודף אותי .
זה חלק ממני . חלק לא רצוי . אבל חלק שלא יעזוב ולא עוזב .
חלק שאי אפשר לרפא אותו .
 
מבחינה מסוימת את בעצמך העולם

כל אדם הוא העולם, כל יצור חי מודע הוא העולם. כל אחד מאתנו עולם שלם בפני עצמו. אהבי את עצמך, את חשובה ולנו וחשוב מאד שתהיי חשובה גם לעצמך. את תפחדי, העולם מוגן והחיים מוגנים וצריך רק לדעת להיזהר כדי לא להגיע לסכנות. אל תחשבי על המוות אלא על החיים. ודאי שאת נסבלת, אהבי את עצמך. תמיד יימצאו אנשים שיאהבו אותנו וידעו לגלות את מעלותינו הטובות. מה זה להכיל את עצמך? הרי את את בעצמך. את הדבר הכי קרוב לעצמך ואמורה לאהוב ולהעריך את עצמך יותר מכל דבר אחר.
 
למעלה