שיר לאהבת חיי הנכזבת

שיר לאהבת חיי הנכזבת

ילדונת, הכרתי אחת שמה ילדונת
אופייה פוצץ עליי, לבי שוצף גלים לעד
ילדונת, הכרתי אחת שמה ילדונת
עיני זהב אליי, ביער של מלים אצעד
ילדונת, הכרתי אחת שמה ילדונת
אושרה מילא צליליי, מעדינות נר תום תמעד
 
הי פילוסוף

עצוב לדעת שזו הייתה אהבה נכזבת.....אתה חושב שתוכל לכתוב מה אתה מרגיש מול האכזבה ....את הכאב התסכול העצבות.....ואז לצמוח משם ולצאת לדרך חדשה ,למצוא אהבה שתהייה אמיתית וטובה ......
 
אני מאד עצוב שהיא לא רוצה קשר

כי אני כבר הרבה שנים מרגיש שהיא אהבת חיי ואני אוהב אותה אהבה עצומה. כתבתי עליה הרבה יצירות, גם לפני כמה זמן כתבתי סיפור ארוך עליה ועל מה שקרה לי אתה ודברים מוזרים וקשים שקרו לי בשנים האחרונות בהקשר לסיפור אתה. אני חושב שעברתי את התהליכים הנפשיים הכי קשים שיש, אבל זה חישל אותי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
לא עובר

נשמע שעל אף הזמן הרב שחלף, הכאב עדיין שם.
אולי החוויה הקשה חישלה וחספסה, ואתה מתייחס אליה כשיעור לחיים, אך נשמע שזו עדיין מעיקה ומעציבה אותך.
כי מצד אחד, כמה נפלא לאהוב, ומן הצד השני- כשזה לא הדדי, הכאב והאכזבה כאילו מפלחים את הלב, ממש קורעים אותו לחתיכות.
ישנם הרבה מקרים שנדמה כאילו לכאב ולעצב אין מועד תפוגה, הם פשוט שם, חלק מהזמן רדומים יותר ובחלק האחר עולים שוב ומכים.
ואם כואב ועצוב,
אנחנו כאן,
מקשיבים, מנסים להקל מעט...

שלך,
מתנדב סה"ר.
 
תודה סהר

אני חושב שפרסמתי בעבר את הסיפור הארוך על האישה שאהבתי ורק אדם אחד הגיב עליו. היא הייתה מטפלת שלי לפני כעשרים שנה במשך ארבע שנים, ואהבתי אותה אהבה עצומה, יותר מכל אישה אחרת שהכרתי בחיים. במשך שנים ניסיתי ככל יכולתי לשכנע אותה וליצור אתה קשר ואף התחננתי בפניה כמה פעמים, וסירבה לי. זה סיפור עצוב מאד.
 
היא הייתה

חמודה, עדינה ומלאה שמחת חיים ורגשות, וכל זה התפרץ ממנה בעוצמות שאי אפשר שלא להבחין בהן, וידעה לשלב מעשיות ורגשיות בדרך מאד עדינה ויפה. אישה מאד מיוחדת.
&nbsp
 
למעלה