לי היית ילדות טרגר

לי היית ילדות טרגר

ילד מתחת לשמיכה ענן שחור מעליו .
ידים מסביבו עין שחורה סורקת כל פניה
ילד עכבר בתוך נייר מקומט גוף כבד צעקה
אחת לא שם לא שם תינוק עם עין פצוע ננשך
על ידי הזאב גופו תחת שיניו שערו מכסה כל
לילה אפור היה הוא לילי בו ההוא שבר את גופי .
ילד הייתי רך בשנים ריח מנטה מבשם עורי שבריר כמו מקל
וההוא בחש בקלפיות ויצא השטן נהיה נתנאל המקולל
ילד מותר לאסור ילד קפוא על חזהו השעיר
מלקק בתשוקה גוף ילדותי גופי לא שלי.
אתה הוא אני ואני הוא אתה שופטי
 

קרנף לבן 1

Well-known member
מנהל
אתה לא מקולל- להפך אלוהים לדעתי חושב איך

לרפא אותך והרבה מתמודדים כמוך. ויבוא יום והוא יצליח.
השיר כמובן בתור שיר הוא טוב מאוד
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
רק ילד


ילד. תינוק. ילדותי
צעקה. פצוע. שטן

ערבוב של מילים טהורות עם מילים מלאות סבל שקשה למצוא בניהן את הקשר..
ומתוך כך, שומעת את הכאב העצום שעולה ממך, את התחושות והמראות שמציפים אותך.. נראה שהערפל איננו לוקח חלק באותה תקופה איומה, שכן הזכרונות בועטים בך כל כך ואתה מיטיב לתאר לפרטים את מה שחווית..
אתה מתאר את תחושת הקיפאון שאחזה בך מפני אותו זאב, את חוסר השיוויון המוחלט בכוחות שהיה נוכח אז, כמשהו שאינך יכול לשכוח...
ונראה שאתה מרגיש עכשיו שמילד תם ורך, הפכת למי ש"קללה" מרחפת על ראשו.. ושבעצם אותה קללה נשארה עד היום, וזאת על אף שהאשמה כלל איננה צריכה להיות מנת חלקך..

נתנאל יקר, המילים שלך חיות כל כך ונוגעות, ואנחנו כאן כדי להקשיב לך תמיד ולהוות לך מקום של פורקן ואוזן קשבת.. מאחלת ומקווה שתמצא גם אתה מקום לעצמך, פחות שיפוטי, ויותר מקבל


חיבוק וליל מנוחה יקר,
מתנדבת סהר
 
למעלה