היום....

[צומחת מכאב]

היום....

עצובה
בוכה
כואבת
מדממת
נפשי
אל תוך
החשכה


●●●●●●●●○○○○
איפה היא
איפה אני
איפה אנחנו
הלכנו לאיבוד
שם בחדר
לרגע היא הייתה
אחר כך היא הלכה
פנים מתוך החשכה
מפלצת
עם שיניים חדות
וידיים רעות
הגיע במקומה
אין מקום
בטוח
איח שקט
בנשמה
כאוס בלאגן
פחד ואימה


איש
לא שומע
קול צעקה
איש לא רואה
את
היד המכה
היד שבוחשת
והורגת
את הנשמה

 

[סהר-תמיכה]

להכניע את המפלצת ...

היי יקרה,
נשמעים מדבריך העצב ,הכאב והבהלה שיוצאים החוצה במסגרת החדר, האם מדובר באותו חדר שעליו כתבת בעבר,חדר הטיפול... כך או כך נראה שהיום בחדר הגבולות אינם ברורים:
איפה היא
איפה אני
איפה אנחנו
הלכנו לאיבוד
שם בחדר
מעוצמת הרגשות שעולים בחדר הבטוח נראה שעולה כמו באוב אותה דמות מפלצתית שגרמה להכל...
המפלצת מפחידה ומאיימת גורמת לכאוס ומשתלטת על הכל עד שהחדר נעלם...
הייתה צעקה ,זעקה לעזרה אבל איש לא שמע ואיש לא ראה והמפלצת עשתה מה שרצתה, מפלצת נוראית עם שיניים חדות ועם ידיים רעות ופוגעות בגוף ובעיקר בנשמה שלא יודעת מאז מרגוע ומנוחה...
אך היום שומעים אותך ורואים אותך ונמצאים כאן כדי להגן עליך כנגד כל המפלצות הרעות...
אני משערת ממה שכתבת שהכל עולה מחדש בחדר הטיפולים ,זו הדרך לשחרר את המפלצת ,להביט בה בעיניים פקוחות ובאור דולק למרות הפחד והאיימה כי זו הדרך בתוך החדר הבטוח לקצוץ לה את הציפורניים וזאת במטרה להקטין ולהכניע אותה ולהתקדם הלאה...
שולחת לך חיבוק וגם שיר של דליה רביקוביץ ומאחלת לך לילה שקט וטוב ,אנחנו כאן בשבילך.
מתנדבת סה"ר

 

[צומחת מכאב]

תודה...

תודה לך ,שלקחת את הזמן לחשוב לבדוק להבין .. לזכור דברים שכתבתי בעבר .. ולדייק כל כך ..
כן זה קשור לחדר ולדברים שקורים שם
וכן זאת אותה מפלצת ...
תודה על הדהוד של דברים והבנה ...
יודעת עד כמה קשה מכמה מילים להבין ולדייק מחשבות ,תחושות ,רגשות של האחר ...
כל פעם אתם מפתיעים אותי מחדש

 

[קרנף לבן 1]

שירים טובים מאוד ונוגעים לב.
מקווה שתתגברי במהרה