אבא אני רוצה לבקש ממך סליחה

אבא אני רוצה לבקש ממך סליחה

אבא אני כותב לך בדמעות ואתה יודע שאני אף פעם לא בוכה אתה לנדת אותי לא לבכות מי שאני ילד , אבא סליחה על הכל סליחה נל מי שלא היייתי על מי שלא היה , סליחה על הצרות סליחה על הבלאגנים , סליחה אני לא התכוונתי להיות כזה , זה לא מבחירה שלי אני לא רציתי בחיין האלו ש אני נולדצי חוחה כמו שאתה אומר משלול פרס , נכה במוח , זה מכתטב אבא זה גרוח אני רציתי אהבה אני רציתי שתאהב אותי אף פעם לא יכולת סלייה אבא סלי לי , אני זוכר שהייתי ילד חכתי מאחורי הדלת לך שתחזור עד איד בליחה וחא חזרת , אף פעם לא אמרתי לי כלום טוב , רק קללת אותי והרבצת לי, אבא סלעחה שהייתי רע, אתה צודק אתה צודק אבא לא הייתי צריך לבוא על העולם לא מגיע לי , היו צרכים חהטביע אותי באמבטיה נכון אבא , סליחה אני אוהב אותך , רק רציצי חדעת שאתה אוהב אותי , זה החלום שלי רציתי משפחה רציתי אהבה עולמית רציתי אהבה אבל אני חוחה , סליחה אני מבקש סלעחה על הכל
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
סערה

נתנאל יקר..

בהמשך להודעת ה" טריגר" שפרסמת.. אני שומעת כמה אתה מוצף.. כמה היחסים עם אבא גורמים לך לסערת רגשות.. שביום אחד אתה מרגיש כל כך פגוע וכועס, כי איך יתכן שאבא, הבן אדם שהכי צריך להיות קרוב, מתנהג בצורה כזאת? וביום אחר אתה רוצה כל כך שהוא זה שיסלח לך, שאולי אתה הבעייתי, ואתה זה שעושה דברים רעים, שהם לא בסדר.. ואני רק יכולה לדמיין כמה בטח המצב הזה מכביד עליך ומתסכל כל כך.. ואולי בכלל כל מה שאתה רוצה זה פשוט להיות "הילד הטוב", רוצה את היחס שמגיע לך, יחס ראוי ומכבד, ופשוט להרגיש כמו ילד אהוב של אבא..

נתנאל יקר,רציתי שתדע שמותר לך לזעוק, מותר לבכות ולספר על מה שכואב ואפילו רצוי.. שמחה שבאת לספר לנו את מה שעובר עליך, בשום אופן אינך צריך להמשיך לספוג התנהגות פוגענית שכזאת..

רציתי להזמין אותך אלינו לצ'אט של סהר, צ'אט שפעיל כל ערב מתשע עד חצות.. תוכל לבוא ולספר לנו קצת יותר, בצורה אנונימית לחלוטין כמובן, על ההתמודדויות היומיומיות עם אבא, על התחושות שמלוות אותך ועל כל מצוקה שאתה חווה..

מחכים לך..
 
תודה אכן אני נע בין מצבי רוח

או תחושות זה חלק ממני קשה להכיל אדם שיכול הכי הרבה לאוהב אותך ואס הכי לשנוא אחרי רגע זה קשה מאוד אבא גם ככה במידה כזו או אחרת אבל אצלי זה הרבה יותר קיצוני . ולא צפוי
 
נתנאל יקר

כואב לקרוא אותך ועצוב כל כך
האשמה שמלווה אותנו כמו יד או רגל ....
אתה לא אשם אתה לא אשם אתה לא אשם .. ...!!!!!!!!!!!!!!
ואתה לכ צריך לבקש סליחה ...
בטח לא לפחד שדיברת
היה לי קשה הטריגר למטה קשה עד מאוד ויחד עם זה אני שמחה שהוצאת שכתבת .וגם אם לא הגבתי לך שם אני עדה לכאב לחולי של אבא לטרוף של חייך ..
תמשיך להוציא את הרעל הזה שזורם לך בגוף ...ותשתחרר מהרגשת האשמה .אתה לא ,לפחות לו מול אבא ...
אין ספק שיש מקומות שפגענו בעקבות הפגיעה אבל לא מולו ..וזה שחיכית לו זה כי חיכית לאבא כמו כל ילד לא למפלצת שיצאה ממנו ...אתך בלב שולחת חיבוק אם נכון לך ...
 
תודה רבה

אכן קשה לא להרגיש אשמה אני מבין רציונלית אבל הרגש מקשה , תודה לך ומאחל גם לך כל טוב
 
למעלה