שיר- לב

[קרנף לבן 1]

שיר- לב

שיר

רציתי לכתוב שיר
רציתי לשמוח היום.
השירה היא מתת אל
הלב רוקד איתה
הנשמה מחייכת עימה.
הקצב הוא קצב טוב
האושר צועד במהירות
ואני פוחד מתאונה.
ואני מגרש את הפחד
ופשוט מרגיש טוב.
5.4.17
לב
רסיסי דמעות עפו מלבי המנותץ
ככוס נשברת הוא.
רסיסי אושר עפו אל לבי הנבנה
קרם אור וגידים.
ומתוך דו השיח נברא האושר
לא טוב היות האדם לבדו.
5.4.17

 

[סהר-תמיכה]

השיר שבלב

קרנף יקר,
בשירך הראשון, שיר, אתה מדבר על שמחת היצירה, ועל איך היא עוזרת לך להניס את הפחד. השירה היא מתנה שיש לך, יש לך מוסיקה של מילים ומשמעויות בתוכך, והנשמה יכולה לחייך. האושר צועד במהירות, ואתה מפחד מתאונה. אבל אתה מתגבר על הפחד, לא נותן לו לקלקל את ההרגשה הטובה, והשיר עושה את שלו.
בשיר השני, לב, אתה כותב על כך שהאושר עשוי גם מן האושר עצמו וגם מן הדמעות, מהשבר ומהבניה. שהלב מתרסק ונשבר ונבנה ומתאחה כל הזמן, ובתוך הדו-שיח הזה בין הצער והשמחה, בין הרגעים הקשים לרגעי ההתעלות, נעשה האושר. אולי בעצם אתה אומר שבלי הקושי אין תחושה של הקלה ושמחה, ושלעצב יש תפקיד מהותי במה שאנחנו קוראים 'אושר'.
שני השירים אופטימיים מאד, למרות ששניהם נותנים ביטוי גם לקושי. אני מאחלת לך שהשירה תלווה אותך כל חייך, ותיתן לך כוחות.

 

[קרנף לבן 1]

תודה