העין של ציקלופ

העין של ציקלופ

שלדים שלדים
מארונה יוצאים
שלדים שלדים
מסתובבים
חגים
סביב גופה
סביב נפשה
מטיחים אשמה
מפיצים בושה
העין של ציקלופ
הכל רואה
שלדים שלדים
מותקף מוחה
שקט מבקשת נפשה


עוד לילה בלי שינה
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
שייכות

צומחת מכאב יקרה,
השלדים הללו, אותם מאורעות עבר מוסתרים, מוכחשים אפילו, יוצאים מהארון, ונדמה אולי שאין לך שליטה על מה שיוצא, מרגע שזה יוצא. מהשיר אני מבינה שהשלדים הללו מציפים אותך ברגשות של אשמה ושל בושה. ואני שואלת: האשמה הזו – היא שלך? הבושה – שלך? למי שייכים באמת השלדים הללו, היוצאים מהארון של תוככי נפשך? מי שם אותם שם? ושל מי העין של ציקלופ, שרואה הכל? מה מסמל עבורך אותו ענק אגדי בעל עין אחת? מי הוא שרואה את כל סבלך, ולא נותן למוחך מנוח? האם זו המודעות שלך, שצמחה, לכל מה שקרה? ואולי זו גם עין של מישהו אחר, שהיה ענק לעומתך? והאם, לכשיצאו השלדים מהמקום שבו אוחסנו בתוכך, לא תהיה איזושהי התקלפות מהם, איזשהו סוג של שחרור? אולי, כשיש הצפה של ביוב, אפשר לפתוח את הסתימה, בעזרתו של "שרברב" מומחה, לנקות, ולצפות לעתיד בהיר וטוב יותר, כשאת, ולא אנשים אחרים, תהיי אחראית על הארונות שלך, ותצרי לעצמך זכרונות חדשים, יפים יותר. ובהדרגה את תוכלי לקחת את השליטה בחייך בחזרה לידיים שלך, ולילות ללא שינה יהיו מעטים יותר ויותר. אמן.
 
וואוו וואוו .....

נפלא , מדייק ומרגש באמת
אלו מילים שיצאו מהלב מבלי שהות או מעצור ככה גולמיות
באמת התקשתי להבין על עצמי על מהותו של העין של ציקלופ ...בטיפול הבנתי יותר
ואת כל כך דייקת את זה "אולי זו גם עין של מישהו אחר, שהיה ענק לעומתך? "..
עצוב , עד כמה הוא מושרש בתוכי . תודה היה שווה לחכות לתגובה
 
למעלה