הרבה יותר מאות
צומחת אהובה שלנו,
את כל כך הרבה יותר מאות אחת או מילה,
גם אם לפעמים זה מרגיש כמו כל מה שנשאר,
גם אם רוב הזמן הכלא הנוראי הזה הולך איתך.
והלוואי והכלא הזה באמת לא היה, והוא זה שהיה בו, ולא את..
מקומם ומכעיס לחשוב שזה הפוך, שזה אחרת, שאת זו שמרגישה שכל כולך מתכנסת לתוך האות שהוא כפה עלייך.
 
ואני מתארת לעצמי כמה רגשות זה בטח מציף עכשיו, רגשות של פחד, בלבול ומחנק, תחושה איומה של ריקנות ומחיקה שהמעשים האלו הותירו, תחושות שאת מתמודדת איתן יום יום, נאבקת בהן ומנצחת כל יום מחדש, אוספת מתוך האותיות המפוזרות את עצמך במאמץ ואומץ, ובכל זאת כשיום מעציב ומעליב כמו זה מגיע, בכל זאת זה מרגיש כאילו שוב הוא מפורר את מי שאת לכדי אות..
 
יקירה שלנו, אנחנו כאן כדי לעטוף ולחבק את כל האותיות, כל אות ואות בך, את מה שביניהן, את מה שעמוק וחזק יותר מבעד לאותיות, את המילים השלמות והקול החזק שלך, שאף אחד לא יוכל לקחת יותר, לא יוכל למחוק..
 
צומחת שלנו, אם תרצי לקרוא, אני מצרפת גם שני קישורים לפוסטים אישיים של כותבות שנכתבו בפייסבוק בהמשך לקמפיין האותיות, שבחרו להזכיר שהן גם הרבה יותר מאות, ושהוא זה שצריך לקטון לכדי אות, לא הן. הם עשויים להיות טריגריים ועל כן כותבת את זה כאן מראש
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10204158521017217&id=1051928448
 
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1060563147389518&id=702539066525263
 
מחבקים מעומק הלב, איתך ביום המורכב הזה
 
