זה לא עובר

[מילקי91]

זה לא עובר

כלום לא עוזר , המילים הקשות לא

יוצאות לי מהראש . וגם יש געגוע לתקופה כן

ליחס , למגע . זה לא עובר , לא עובר .

זה לא עובר . ואף אחד לא מבין , אף אחד .


המילים הקשות מהדהדות .כמה שלא אשכנע את עצמי

ואנסה להוציא מהראש זה לא עובר.


יודעת מה הטעויות לו יכולתי הייתי עושה דברים אחרת .

 

[אקראי10]

געגועים...קשיים...

הזדהות מוחלטת עם הקושי מהמילים הקשות...
עם הקושי מהגעגועים....

וואי כמה שזה קשה...
מייסר...

אבל מחזיק לך אצבעות על הניסיון להתמודד בכל זאת עם הקושי,
זה לא מובן מאיליו, בכלל,

חבקי את עצמך,
את ראויה לזה בכל קנה מידה !

עוד יבואו זמנים טובים...
בהחלט !......
אוהו כמה טובים...
תופתעי כמה טובים...

קחי נשימה עמוקה,
תמשיכי לשתף...

 

[מילקי91]

אדם רומס וממשיך בחייו

אדם רומס אנשים חלשים וממשיך בחייו ,

אין לי ספק שכבר יש מישהי חדשה , הולך מבלי להביט לאחור

געגוע כן , געגוע , מצד אחד סלידה מהצד השני געגוע .

כל מה שניסיתי לא צלח . למרות שאני אשמה כי התנהגתי כמו

אידיוטית , מההתחלה ועד הסוף

אני גרמתי לך לשנוא אותי בהתנהגות שלי .



** יבואו זמנים טובים ?? אני בספק , כל החיים האלה הם קושי

וסבל לא קטן .

תודה בכל מיקרה

 

[אקראי10]

מזדהה מאד...

 

[סהר-תמיכה]

זמן שנתקע ומייסר

שלום מילקי יקרה,

אני מרגישה כמה את עצובה וכואבת כרגע , זה נשמע כמו תקופת אבל, כאשר הדמעות זולגות ללא סוף בנסיון להבין איך ולמה זה קרה...ואולי כאשר את היום נמצאת מכורבלת ועטופת כאב, הבדידות גם מכה אותך:, מול הכאב של הפרידה , נראה שאת מרגישה לגמרי לבדך כי הוא כבר הפך את הדף.
נראה שעבורך, הרבה ממה שהביא לפרידה קרה באשמתך , ושבנוסף לעצב הקשה מתלוות גם חרטות כבדות ורגשי אשם .
נשמע שאת מנסה לחזור אחורה ונתקעת בתוך לולאה של שאלות ללא תשובות ,מחשבות ללא מוצא....ויכול להיות שאת מייחסת את אי ההצלחה של הקשר הרבה יותר לך מאשר לו, למרות שבסיפור הזה הייתם שניים.

איש חכם אחד אמר פעם :״בחיים,אין כשלונות...יש הצלחות ויש שיעורים ״ , ונראה שאת מרגישה שיש כאן שיעור ללמוד, כהכנה לפרק הבא בחיים שלך.

אני מבינה שהיום את חשה בודדה, אבל חשוב לי שתדעי שאנחנו כאן , עד כמה שיכולים , ותמיד מוכנים להיות איתך ובשבילך...גם אם זה יטשטש את הלבד רק לכמה רגעים.
חיבוק....

 

[מילקי91]

תודה סה"ר

ממש כך זמן שנתקע ומייסר , הגדרתם את זה יפה ,

ואכן הבדידות היא קשה .המחשבות עולות בעיקר כאשר אני לבד

למשל עכשיו בבית , החום היה יום ארוך וכמעט ולא חשבתי על זה .

ועבר זמן ועדיין , לא מבינה גם למה זה תקוע, סה"כ זה לא משהו טוב עבורי

ועדיין הראש לא משחרר , ואני לא יודעת למה .

בהתחלה אגב היה טוב ונחמד , התחלות הן תמיד ככה אבל אכן גרמתי לבן אדם

לשנוא אותי . קשה לי כן .אנשים לא מבינים .. כי מעטים האנשים שהם לבד ..

 

[אופירA]

זמן שנתקע ומילים שנתקעות

אני חושבת שהמילים נתקעות כי נחתו במקום של אמונה בהן.
האמונה בהן קיימת עוד לפני שהגיעו. הן הגיעו אל המוכן, והתיישבו שם כמובן מאליו, ויציב...
ואז קשה מאוד להוציא אותן משם. כמו גיזת צמר שנכנסה לשדה קוצים, והיא תקועה שם היטב. מי יכול להוציאה? כמו גוף שנקלע לגדר תיל סבוכה וכל תנועה שהוא עושה מסבכת אותו יותר וקורעת בו עוד ועוד.
כך אני מבינה את המילים שנתקעו. וקשה מאוד לעקרן משם.

אולי לעקור מה שנתקע כך לא נצליח. וצריך ללכת הלאה בלית ברירה, כשאנו סוחבים מה שתקוע.
אבל יש עבודה שאפשר לעשות על שדה הקוצים, על גדר התיל, לפני המילים הבאות שייתקעו שם חס ושלום. לנכש את הקוצים לאט לאט, לפנות את התיל בשיטתיות מקצועית. איזה ברירה יש.
הקוצים והתיל הם האמונה שלך במה שנאמר לך. צריך להחליפם באמונות אחרות, בקרקע חדשה. להתחיל להאמין למילים האחרות שנאמרות לך, היום, כשאת בוגרת, ויכולה להתבונן בקפדנות ובתשומת לב בנתונים החיוביים שיש לך, במה שאנשים שמפרגנים לך רואים. לבחור להאמין במילים העדיפות. שלהם.

אם נצליח לנכש את הקוצים ולפנות את התיל - ראה זה פלא: גם גיזת הצמר התקועה תתפנה יחד איתם!

 

[מילקי91]

כן אבל זה לא קל

לא קל להוציא את המחשבות מהראש , ובעיקר את המצב

וגם את ההוא .שאלות של למה ?? וכו'.

נאמרות לי אכן גם מילים חיוביות אבל הן לא חודרות , הן נחמדות

אבל הראש מלא בדברים השליליים ובמצב .

ובהוא ואיך זה יכול להיות ?? שזה לא יוצא לי מהראש תקופה ארוכה , לא רק המילים .

וזהו .עבודה עצמית וכו' ...כן ... כן ... כבר לא מאמינה בכלום .