אבא

[בודלר]

אבא

אבי התקרא בשמי?
התשמע קול ילד
עזוב? כי ירבה שחתי עמך והחרשת.
ותאמר ילד ארור הסתלק ממפתן ביתי קח חפצך
ולך לך לדרכך בעולמך כי עולמי לא עמדך.
והבטי בעינך ויזלגו דמעותי לפניף וסלקני מביתך
ועת ערב ירד וחשכה מכסה דמעתי נשפכה ואמרתי ללבי
אין ישועה ואבי שהכה בסלע שניפץ ידי שחרט בגופי אותות ויהפכם
לדם הנשטף לא אתונן כי.באני עד הלום ויפסע ברחובות לבי לבדי.

 

[בודלר]

מכות

הכו אותי עם חגורה היום ץ
אך גם הכו. אתמול וגם לפני כן ואחרי כן .
ואני ילד עוד אחד מהמון עוד תופעה מוכרת.
עוד עצם מזוהה עם שם וכתובת, אך אין פתרוןץ
למדו אותי לשתוק את המוות ולדחות ריקוד עם החיים.
ולהקבר בתוך אבני ביתך הוי השתיקה, הקוד כן הכל בנינו.
בתוכנו תעלה באש הצורפת , תחרך בשרך עלה עלי הרוח הסותמת.
המפתה והכריחי אותי לבלום פי לתת לדם לרקד והם בסדר כן ההם בסדר
. ואתה מת מבפנים ושותק לעד.

 

[קרנף לבן 1]

כואב ומרגש

תמשיך להוציא החוצה את הכאב

 

[בודלר]

תודה

ואמשיך לכתוב זה משחרר.

 

[צומחת מכאב]

מצמרר וכואב

שומעת את קולו של הילד ושולחת לו חיזוקים
מזכירה לו לילד שהוא בסדר ,
שהוא ילד מקסים וטוב
ויש לו לילד כוחות ויכולות
להתמודד עם הקושי הכאב והרוע
הילד יוכל להם ....

ולילד שבך ולך https://www.youtube.com/watch?v=jOTSvTsAVzQ

 

[בודלר]

תודה רבה.

 

[סהר-תמיכה]

באין מי שיגן

בודלר יקר,
מעציב כל כך לקרוא על הילד שבך, הילד הנטוש
הילד השקוף, הלא נשמע,
ילד שנעלם, נאלם, בתוך עצמו..
הילד שכה כמה לשמוע את מוצא פיו של אביו,
כה קיווה למילה של התייחסות, למילה של הכרה
אך במקומה קיבל אב שלא רק התבצר בשתיקתו, אלא אף משך ידיו ממנו, התנכר והפנה את הגב,
אטם את ליבו, חסם את עצמו, והותיר אותך בתחושת בדידות ופגיעות איומה,
בתחושה שאין אף מקום בטוח, אם אפילו הבית אינו כזה..
הילד שכה רצה להרגיש שייך, נאהב,
אך במקום זה עורו העדין, הרגיש – פולח בחגורה, בהשפלה..
הילד שהרגיש איך אט אט, הוא זולג מתוך עצמו, מתפוגג..
מתנדף אל תוך הסטטיסטיקה האיומה, מתפורר בתוכה..
יקר, נשמע שהקשר הזה היה, משחר ילדותך - קשר פוגעני ורעיל, קשר נוראי שלא מגיע לאף אדם לחוות, קשר שמעלה את התהייה, האם עדיף לבד מאשר עם כזה סוג של ביחד..

 

[בודלר]

תודה על התגובה

והפגיע. הפיזית בעיקרה הייתה על ידי אמי והנפשית על ידי אבי שהפגיעה שלו הכי הכיבה לי.