הילד שבפנים
אופירה יקרה,
אני קוראת את כאבי הילד, שאומנם כבר הפך למבוגר,
אך למרות שבגר, הכאבים ההם עדיין מלווים אותו,
עדיין נוכחים בתוך הילד שבתוכו, שבתוכך,
הילד שבתוך כל אחד מאיתנו..
 
ילד שגדל על הפנמות עמוקות, כואבות,
שהפכו ליסודות עליהם הושתתו יתר חייו
כאבים שנמצאים לפעמים בבסיס הגדרתנו,
חלק כל כך בלתי נפרד ממי שאנחנו, ממי שהפכנו להיות..
 
ובמקומות האלו, שבהם נפגענו כילדים,
למקומות האלו כנראה נשוב גם כמבוגרים
כדי שאולי הפעם, אפשר יהיה אחרת
לחזור שוב, עד שנצליח לתקן
 
ואולי,הילד לא צריך לעבור,
אולי הוא חלק מאיתנו, לטוב ולרע
ואולי אם נוכל, בעדינות וחמלה, לחבק את אותו הילד,
יוכל הוא, סוף סוף, לחזור ולגדול
ואיתו, גם אנחנו..