זקוקה...

[צומחת מכאב]

זקוקה...

זקוקה לשקט
לאויר לנשמה
זקוקה ליד תומכת
זקוקה לחיבוק , למילה רכה
זקוקה למיכל שיכיל את הכל
זקוקה למישהו שיראה אותי

לספר ולדברר את הסיפור שלי
הסיפור של אז
הסיפור הכואב ההוא
הסיפור שלא סופר
הסיפור שלא יכולה לשמוע
הסיפור הזה שהופך את נשמתי
הסיפור שאני לא מאמינה לו
הסיפור שאני יודעת שהוא נכון ואמיתי
הסיפור הזה שלא נותן לי שקט
הסיפור שלא נותן לישון
הסיפור שלה /שלי שלנו
הסיפור הזה שלא מרפה ...
הסיפור הזה שהוא אני
שהוא חלק מחיי

זקוקה לחסד
זקוקה לשקט לחיבוק להכלה
למילה טובה , עוטפת
זקוקה לנחמה ...
וכל מה שיוצא ממני זה צעקה אחת שקטה דוממת וכואבת

 

[כנרת לי]

כולנו זקוקים לחסד...

הזכרת לי את נתן זך:

כולנו זקוקים לחסד,
כולנו זקוקים למגע.
לרכוש חום לא בכסף,
לרכוש מתוך מגע.
לתת בלי לרצות לקחת
ולא מתוך הרגל.

כמו שמש שזורחת,
כמו צל אשר נופל.
בואי ואראה לך מקום
שבו עוד אפשר לנשום...

מקוה שבמהרה, ידך המושטת תמצא יד אחות...

ימי חג שמחים ונדיבים בטובם

כּנרת~~

 

[צומחת מכאב]

תודה יקרה שלא השארת אותי לבד

אכן שיר קסום ונפלא תודה

 

[סהר-תמיכה]

לוחמת

שלום צומחת מהכאב היקרה,
אני מרגישה שהסיפור הכואב שלך משאיר אותך לפעמים במן כלא, בתא צפוף וחונק גם כאשר את כל כך רוצה לשאוף אוויר צח ונקי.. אוויר לנשימה ולנשמה,שחרור מהכבלים שסיפורך קשר סביבך ....
אני שומעת את הצורך שלך שיראו אותך למרות הסיפור הקשה והכואב שלך, להרגיש שאת לא מה שעברת אלא שאת מי שאת בגלל ובזכות מה שעברת.. אני מבינה שאת זקוקה למי שיוכל לגרום לך להרגיש עטופה בחמימות ובעדינות, יעזור לך לעמוד במשקל העבר, בקושי של המציאות, ויתן לך תחושה שאת יכולה להרגיש בטוחה.
נראה שלרוב, הסיפור שלך לא נותן לך מנוחה, הוא נמצא איתך ובתוכך ולא תמיד נותן לך לשכוח, להתקדם ולצמוח, או סתם לנוח. לפעמים הוא חוזר אליך בלופים בלתי נגמרים כאשר את כל כך רוצה לשים נקודה וסוף פסוק לחלק ההוא של סיפורך ולעבור לפרק הבא.
אני מרגישה שאת נלחמת כאן... נלחמת כדי להעביר את כל זה חזרה לעבר ולהשאיר אותו שם, רוצה להפוך את כל החוויה הכואבת לנכס שלך, כחלק ממה שהפך אותך למי שאת, גם בחלקים הטובים שיש בך.
דרוש הרבה אומץ כדי לקבל את החוויה ההורסת שעברת ולהלחם כדי להפוך אותה לאבן בניה של החיים שלך.
את נשמעת כאישה חזקה ולוחמת, ועם זאת אני מרגישה שאת כרגע עייפה, עייפה מאד ... זקוקה להפסקה, הפסקת אש... לאסוף כוחות כדי להמשיך במלחמה...עד הניצחון..
בשביל זה, נראה שאת זקוקה לחיבוק חם ואוהב, לדמות חזקה שתוכל להחליש ביחד איתך את אש הכאב לתקופה ותיתן לך תחושה שאת יכולה להוריד את המגינים וששום דבר רע לא יקרה.
אנחנו כאן איתך ובשבילך, צומחת מהכאב יקירה, מוכנים להיות לך כתף למילים ולסיפור שלך, שולחים חיבוק וירטואלי אך מהלב, ותקווה שכאן את יכולה להרגיש בנוח ובטוחה.. אנחנו כאן, אם, כאשר, מתי ואיך שתרצי.

 

[כנרת לי]

מ-ד-ה-י-ם !

מזה שלא ענית לי פעם קודמת על שאלתי, איפה לומדים לקרא ככה,
אני מבינה שזה סוד השמור רק לך/לכם/לסה"ר
או למי שנולד עם יכולת כזו. אז אין לי אלא לשמוח שיש דברים נפלאים כאלו,
ואולי אם אתמיד ואקרא כאן עוד טקסטים משתפים ועוד תגובות סה"ר,
אולי אולי אלמד להבין את עצמי

חג מקסים ובהיר
כּנרת~~

 

[צומחת מכאב]

מקסימים שכמותכם...

אכן לוחמת אכן קצת עייפה ובטח לא מוותרת וממשיכה .....