שׁוּבִי

כנרת לי

New member
שׁוּבִי

לָרוֹב
אֲנִי אַדְווֹת
עַכְשָׁיו
אֲנִי גַּלִּים פְּרוּעִים
גְּבוֹהִים
סוֹחֲפִים אֶל הַסּוֹפִים
מַכְחִילִים אֶל סִימָנֵי
הַשְּׁאֵלָה שֶׁבַּתְשׁוּבָה
מִתְנַפְּצִים אֶל סֶלַע הַבְּרִיאָה.

עַכְשָׁיו
הַגַּלִּים
הָרִים
אוֹתִי,
וַאֲנִי נוֹצֶקֶת מֵחָדָשׁ
בְּאֶשֶׁד הַבְּחִירָה
בַּסִּימָן שֶׁהוֹתַרְתָּ
שֶׁהֻתַּר
 
בגלים...בגלים...


אוקיינוס החיים...
לעיתים מחריד מפחיד...
אולם,
הגלים הקשים לא לנצח !
מגיעים גלים טובים ...
זמנים טובים....נעימים....
אדוות...
רוגע...
שלווה...
שמחה...
תחושת חיות...
&nbsp
חבקי את עצמך...
את ראויה לזה בכל קנה מידה !
&nbsp
איתך בגלים...
 

כנרת לי

New member
כתבת מרשים :)

ניכר שאתה שוחה באומץ באוקיינוס החיים, ער לכיווני הגלים
ולמקומות הנעימים שהם סוחפים :)

אכן, חיבוק חשוב לכל שחיין ~~

מאד אהבתי את הכתיבה היצירתית שלך, גם בתוכן וגם בצורה


יומעולה :)
כּנרת נושבת~~
 

כנרת לי

New member
לגמרי :)

יפה לך לִצְפות מצפת על הכינרת,
שהיא סוג ימה אוהבת ומחבקת

ממני רחוקה היא קילומטרים מאות
מן המכתש אותו אוהב מאד


בארור איש, להמשיך ולא לחדול

~ִּ~ֶּ~ֶ~
 
חן...

חן חן הצפיה הדרומית,
מימין הירדן, ומשמאל התיכון, הימית...
צפיה וזכירה של היפה והנעים מאמש
תתן לנו קרנים מלטפות וחיוך משמש...
 

כנרת לי

New member
איך בשלוף

אתה מביא אותה בחרוזים, אז אולי תגלה את
מקום המסתור של השירים שלך? ;)
 
שירת הלב...

"ויפח באפיו נשמת חיים"
זה משותף לכל האנושות
אדוות הגלים, המים...
הכמיהה לטוב, לחיים, זה עצם הישות...
&nbsp
בדיוק עכשיו אני בהשראה של חרוזים
אז זה איכשהו יוצא לא רע, די טוב, ברך השם,
אבל אנו צריכים לעמוד על המשמר להיות זריזים
לא להיסחף למחשבות הפוכות - לא מידי להתרשם,
&nbsp
להשתדל להטות תמיד את המחשבה לכיוון השמחה
הרי יש זמנים של תקווה, יש זמנים של פריחה, של אדווה נעימה...
בשביל זה כולנו פה, כאן בפורום תחת ניקך או ניקו, שמך או שימך,
בדיוק בשביל שיתוף הלבבות של כולנו יש כאן את זו הבימה.....
 

כנרת לי

New member
יפה שירת ליבך :)

זו הפרטית וזו היקומית.
גם אזהרות בין לבין אתה יודע להשחיל ;)
אתה מיטיב לקרא בין פסיקים ונקודות
ואין ספק שבטוב אתה יודע לבחור חחחח אני לגמרי לא חורזת בשירה שלי
אבל כנראה השפעת עלי מרוחך הטובה


ערביים קסומים
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
לחזור לעצמך

כנרת לי יקרה,
כעוף החול שבורא את עצמו מחדש, באש הלהבה,
בתהליך של בריאה מחדש, של התחדשות, של בחירה
במילים שנולדו מתוך גלים, ומכות גלים גם בלבבות שסביבך,
כך נשמע שעכשיו את בוראת את עצמך. נבראת בתוך עצמך.
נוצקת ויוצקת, את תוכן משמעותך, את משמעות קיומך,
בחשכה העמוקה ביותר שלפני עלות השחר,
בסערה הפרועה ביותר שלפני היות הים שלו
במין תמהיל של כורח ובחירה, של עשייה והיעשות,
צומחת ועולה, מהכאב המצלק,
הופכת אותו, באומץ רב,
לכוח.
 

כנרת לי

New member
מה זה הדבר הזה
:)

נדהמת אל מול ההתייחסות, ההתבוננות והתובנות.
גמני רוצה. איפה לומדים לקרא ככה? מעבר לגלים, למלים...
 
למעלה