לבד

[צומחת מכאב]

לבד

לבד בדד לבד עם המחשבות לבד עם הזכרונות לבד לבד עם הפחדים לבד עם הסיוטים לבד לבד עם הכאב לבד עם האשמה לבד לבד עם התוצאות לבד עם הכוונות לבד לבד עם העצבות לבד עם הדמעות לבד מוצאת בתוכי כוחות יודעת שחייבת להמשיך לצעוד כרגע לא יודעת לאן מבולבלת מהדרך שנגמרה מרגישה מובסת אשמה מרגישה מנוצחת ולא מעכשיו מרגישה ששוב קשורה למיטה חבולה ועושים בה כרצונם מרגישה מותשת ויש קול שאומר לקבל שאלו הם חייה ויש קול שנלחם ובועט כמו אז ויש מי שמנסה לאסוף וקשה לה כי כמה שנים אפשר לאסוף את השברים ללקק את הפצעים המדממים ולנסות לקום לקו ההתחלה ויש מי שלא מוותר ושועט קדימה משאיר את כולם מאחור ומנסה ל משוך את עגלת חיוו ולא מוותר כי מאמין שמגיע לי יותר... גם שנגמר היא כועסת עלי בחלום. פורצת גבולות וכועסת עלי שוב ושוב...גם בסיום לא יכלה להיות במקום שרואה את הטוב שבי זה לא הוגן לסיים טיפול בהרגשה שאני מפלצת אני לאאאאא

 

[קרנף לבן 1]

שיר מאוד יפה

את לא לבד לגמרי- כי את כותבת על כאבך. וכולנו מתפללים עבורך.

 

[צומחת מכאב]

קרנף תודה

אכן אני לא לבד ...ובסופו של יום כולנו גם המטפלים שלנו כל אחד עם כאבו לבד .

 

[סהר-תמיכה]

ביחד.

את כותבת וחברי הפורום עונים ומיד את כבר לא לגמרי......
לבד.
ההרגשה שאת מתארת כול כך חזקה שמעוררת ישנים שמקרבת רחוקים שמזעיקה בריצה את כולנו ממרחקים לבוא ולצעוק שאנחנו כאן.
מתיצבים.
בפורום יש מקום מיוחד לכול אחד, גם ואולי בעיקר גם לך.
בואי.