לבד.
הדלקתי את נרות החנוכה לבדי
עשיתי קצת קניות. המון אנשים היו בחנויות והתמודדתי עם ההרגשה הנוראית של החרדה.
סיפרתי למספר אנשים על החרדה שלי
זה לא עוזר כל כך. ולפעמים כשהם מצליחים להבין הם נכנסים לייאוש ולמחשבות אובייקטיביות של מה אני אעשה ואין לי פתרון אז הם יכולים להיכנס לדאגה
ובסוף אני צריכה להסביר להם שהמצב לא נורא.
את המצב אני מנסה לשנות לטובה, התוצאות לא תמיד תלויות בי. את האופטימיות אף אחד לא יקח ממני.
אני מקווה שיצא לי להיות בטיפול מסוים
טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי לא מתאים לי
בינתיים עשיתי כמה טעויות שאני אוכלת את הלב
לקבל מה שרוצים מקופת החולים זה במילא תהליך אז לקחת חלק בעיכוב מיוזמתי?
הכל לוקח זמן
כשלא מדובר בסכנת חיים
אבל עוד יתהפך המצב לטובה
יש דברים שמשתלם לחכות בשבילם
וכשמסתכלים על המערכה, גם כישלון נקודתי הוא לפעמים חלק מהצלחה.
הדלקתי את נרות החנוכה לבדי
עשיתי קצת קניות. המון אנשים היו בחנויות והתמודדתי עם ההרגשה הנוראית של החרדה.
סיפרתי למספר אנשים על החרדה שלי
זה לא עוזר כל כך. ולפעמים כשהם מצליחים להבין הם נכנסים לייאוש ולמחשבות אובייקטיביות של מה אני אעשה ואין לי פתרון אז הם יכולים להיכנס לדאגה
ובסוף אני צריכה להסביר להם שהמצב לא נורא.
את המצב אני מנסה לשנות לטובה, התוצאות לא תמיד תלויות בי. את האופטימיות אף אחד לא יקח ממני.
אני מקווה שיצא לי להיות בטיפול מסוים
טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי לא מתאים לי
בינתיים עשיתי כמה טעויות שאני אוכלת את הלב
לקבל מה שרוצים מקופת החולים זה במילא תהליך אז לקחת חלק בעיכוב מיוזמתי?
הכל לוקח זמן
כשלא מדובר בסכנת חיים
אבל עוד יתהפך המצב לטובה
יש דברים שמשתלם לחכות בשבילם
וכשמסתכלים על המערכה, גם כישלון נקודתי הוא לפעמים חלק מהצלחה.
