ילדה

[צומחת מכאב]

ילדה

נולדתי ילדה קטנה וחמודה
כמו כל הילדים
אבא אהב קצת יותר מידי
אמא בכלל לא
ואז היינו שתי ילדות
זאת שאוהבת את אבא
וזאת שלא
גדלתי וצמחתי לנערה חמודה
כמו כל הנערות
רק שבי היו כבר שתי ילדות
ואבא המשיך לאהוב יותר מידי
ואמא בכלל לא
ונהיינו שתי נערות
אחת שותקת
השנייה לוחמת
ובכל פעם
שאבא אהב יותר מידי
ואמא בכלל לא
נהייתי עוד ועוד אני
וכולם בתוכי
וכולם שלי
אני

 

[ronia18]

שלום לילדה

נמחקה לי קודם הודעה ארוכה ומתוחכמת ובמחשבה נוספת קצת

אני קוראת את ההודעה שלך
ומתחשק לי להתקרב לילדה החמודה הזו
לחבק אותה ולנשק אותה (אם את לא מתנגדת)
ואחר כך לשבת לצידה להקשיב ללוחמת שבה
ולכל מי שבתוכה
שלא קיבל אהבה
במידה שהיתה נחוצה לו

 

[צומחת מכאב]

תודה יקרה

תודה שקראת ...חיבוק חזרה

 

[סהר-תמיכה]

הילדה שצומחת

צומחת אהובה, הדיוק והעוצמה בתיאור שלך תופסת, כמו אגרוף בבטן, מעבירה בצורה כל כך עמוקה את העוול והכאב, את הפיצולים – בין אבא שאהב יותר מידי לאמא שלא, בין לאהוב בחזרה ללשנוא, בין פחד לתקווה, בין המסלול של כל הילדים למסלול שאת נאלצת לעבור, בין חלקים של עצמך..
אהובה, זה נשמע כל כך מכביד לשאת את החלקים האלו, על הדיסוננסים ביניהם, על הזכרונות הכואבים, על המשקל והכובד שמתרבה עם ריבוי החלקים.
ולצמוח – כמו שאת עושה, בכוחות מעוררי התפעלות, בעוצמות מופלאות, בעיבוד של מה שהיה, בנגיעה בכאב, בהתחזקות המתמדת – זה כל כך לא מובן מאליו, וכל כך מעורר השראה ותקווה.
אני מאחלת לך צומחת יקרה, שהשלום והשלווה בין החלקים השונים ילכו ויתעצמו, שהקרעים ילכו ויתאחו לאט, פיסה אחר פיסה, לכדי אחת שהיא שלמה..

&nbsp

 

[צומחת מכאב]

מדהים

אני באמת מרגישה שהתחחזקתי שאני מקבלת את הפיצולים והחלקים כשלי --שלמה
מפוצלת אמנם אבל כולם אני ...