מכתב ה... כבר הפסקתי לספור, אליך

Paintbox

New member
מכתב ה... כבר הפסקתי לספור, אליך

אני כותבת
כדי לדעת שזה קרה
אני מקלידה ומציירת
וסימני העיפרון על היד
אני בוהה בעיניים הכחולות שלך
כאילו ראית את האסון שעומד להתרחש -
הן מבוהלות,
לא משנה כמה ארגיע אותן
ואני צורחת במלוא הגרון
וזה לא יוצא מהגוף
ואני מזנקת את זינוק האומץ
ומגלה שזינקתי למלכודת
אני כותבת,
כדי לדעת שזה קרה
טיפסתי מהתהום החשוכה
ומרוב הידיים שדחפו אותי
יש לי סימנים על הגב
אני ממשיכה ללכת
כאילו כלום לא קרה
אז אני כותבת
כדי לדעת שזה קרה.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
תחושת ממשות וקיום

לכתוב,
כדי להרגיש שזה קרה
כדי לתת משנה תוקף, זכות קיום וממשות
כדי לזכור, ולא לשכוח, את אותו היום
כדי שמה שקרה, לא יחמוק אל השכחה, אל הנשייה, אל התהום
לא יטשטש וייעלם כאילו כלום, כאילו לא היה..
&nbsp
פיינטבוקס יקירה, ברצון שלך לזכור, במאמץ שלך לתעד כדי להרגיש את הנוכחות והקיום של הדברים שקרו, תוכלי לספר לנו עוד על המאורע הזה, על המאורע עליו את כותבת כדי לדעת שהוא אכן קרה?
אנחנו כאן, מקשיבים לך, שולחים חיבוק גדול ורוצים לשמוע עוד, כמה שתיהי מוכנה לשתף

&nbsp
 

Paintbox

New member
...

זיכרון יכול כל-כך להטעות
בעיקר כשכדי לעבור את הרגע צריך
לנתק את הראש מהכתפיים.
הולכת לישון רועדת ובוכה
והמיטה מחבקת אותי
אחרי שהוא עשה לי מה שהוא עשה,
כשהייתי נעולה איתו
התפללתי שתרגיש שמשהו קרה
היית שובר את הדלת, קורע לו את הצורה
כמעט ארבע שנים אחרי
ואני עדיין מחכה.
 

תאום2

New member
פיינטבוקס קראתי

וזה כואב ואני מתפעל מכשרון הביטוי שלך ביצירה מוחשית ועצמה
 

Paintbox

New member
תודה

לדעת שאני יכולה להוציא משהו טוב ממשהו כל-כך מגעיל, זה מאוד מנחם... תודה רבה!
 
למעלה