ניסיון למצוא מקום של הקשבה
פישר יקרה,
אני שומעת את הצעקה שלך, את הזעקה שנואשה ממענים
שייתכן ואינם הולמים את מה שאת זקוקה לו..
משקט שיש בו שמיעה, אבל לא הקשבה..
אני משערת לעצמי כמה תסכול ודאי את מרגישה, כמה בודדה
מסחיבת מסע כבד של אשמה,
מסיפור שרוצה לספר את עצמו
אבל אולי עוד לא מצא את הדרך המתאימה לו,
את המילים
ואת הנמענים..
ואולי גם את הקצב הנכון – בין שתיקה לצעקה,
בתקווה שאז השקט יהיה מקום למנוחה,
מזור לנשמה,
מזמינה אותך להמשיך לשתף פה,
למצוא את הקול שלך, על גווניו ועוצמותיו
להשמיע אותו בצעקה או בלחש,
בכל דרך שתרצי,
ובינתיים שולחת לך חיבוק חם