תפילה אלגורית

תפילה אלגורית

ממלכת סיגריה כבשה היום 11 ערים גדולות: קודם את בירתה הבלתי מעורערת: "דבר ראשון כשאני קם בבוקר". אחר כך את העיר החשובה: "התירוץ להזיז את התחת ולהוריד את הזבל". זו פתחה בפניה את הדרך למחוז: "הנטיה הכרונית לשכוח דברים אצל ההורים" ואפשר לה לכבוש את "בדרך לאוטו", "מחוץ לבית של ההורים" ו – "בדרך חזרה מהאוטו". אז כבשה גם את העיר החשובה "אחרי ארוחת הבוקר" וזו פתחה בפניה את הדרך למחוז: "הדחף הבלתי נסבל לאכול בחוץ", שם כבשה את "בדרך לתחנת האוטובוס", "בהמתנה לרכבת הקלה", "בהמתנה לאוטובוס חזרה", "בהמתנה לאוטובוס הבא כי בקודם לא היה מקום" ו – "בדרך חזרה מתחנת האוטובוס". אם ספרתם רק 10, זה כי הייתה עוד אחת, שכחתי מתי, אבל הפנקס שלי לא משקר. אני חושש שעלולות ליפול בידיה עוד 9 ערים גדולות: "בדרך לאוטו", "במגרש החניה של מרכז הספורט, לפני ההתעמלות", "שוב באותו מקום, אחרי ההתעמלות", "בדרך חזרה מהאוטו", "בדרך לאוטו", "לפני הפגישה", "עוד אחת לפני הפגישה כי הגעתי מוקדם מדי", "אחרי הפגישה", "בדרך חזרה מהאוטו" ואולי היא תשבור את השיא ותכבוש יותר מעשרים ערים גדולות היום, כמו בביקורים אצל אלון. הדבר היחיד שיכול להציל אותי ממנה הוא "גנרל קיץ בסוף ינואר" שימנע ממני לקחת את המעיל להתעמלות ולפגישה. אלוהים, תעשה שאני לא אתפתה לשים אותן בכיס של המכנסיים.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
דגל לבן

בהרף עין, נראה שהסיגריות משתלטות על כל תחום בחייך, על כל פסגה, כל עמק, מזהמות כל מקור מים רענן..
ואתה, כמו עיירה כבושה, מרגיש שלא נותר לך אלא להכנע בחוסר אונים, להניף דלג לבן ולהודות בנצחונן..
לתת להן ללוות אותך, בכתפיים שמוטות, בכל צעד ושעל, כמו משקולת כבדה שהוצמדה לרגלו של אסיר, שהולכת איתו באשר הוא ילך, מצמצמת את המרחב ואת חופש הבחירה והעצמאות שלו..
&nbsp
 
למעלה