הכאב

[מתוסכלת 30]

הכאב

כבר תקופה עברה, הכאב נשאר
ממאן ללכת והלב נשבר
כולם אומרים זו רק תקופה
אך אצלי הנפש כבר עייפה
יום רודף יום זה לא עובר
וזה רק הופך ליותר קודר
המחשבות מובילות לפתרון קל
אך האומץ מקולקל
עוד כמה אפשר לסבול
כשהבפנים רק רוצה ליפול
התקווה נעלמת וכך גם עצמי
האם אי פעם אשמע את הקול הפנימי???

 

[מתוסכלת 30]

זיווג משמיים???

בבריאת העולם זוג הושלם
זכר ונקבה בראם
חבל טבור נוצר ונקשר
זהו טבעם של בני בשר.

אל אותו עולם הוכנסתי
ולתומי חשבתי
שקסם הטבע עלי יישרה
ואת חצאי השני אלי יפנה

אך בטבע מכשולים
שמפזרים את אבקת הקסמים

מסע חיים מפרך
שעל האגו דורך
שקר החן והבל היופי
והשפעתם על האופי
כעס ואכזבה מהמין השני
שהרחיקו אותו ממני
ידיעה שכל חבל טבור סופו להינתק
גורם לפחד משתק

הרגשת עוף מוזר מתפשטת בליבי,
כולם בוהים ושואלים מה איתי
ואיך אסביר שאצלי הטבע נעלם
כאשר זכר ונקבה בראם....

 

[סהר-תמיכה]

קריעה..

בשקט כולנו יכולים ביחד לשמוע את צליל הקריעה , ההתפרקות .... העולם של בחוץ משקף את העולם הפנימי והעייפות כול כך גדולה ...
לכאן כולם שייכים, כולם אחרים וזה בסדר.
חדר בטוח, מרחב מוגן. אפשר מעט לשחרר את החגורה , לפתוח כפתור או שניים, לחלוץ נעליים, לנשום עמוק .
עכשיו אפשר להוריד פרופיל ולנוח , לאסוף כוחות .
לדחוק את השיפוט העצמי והביקורת החוצה.
הפורום ואנחנו מגביהים את הסכר עוצרים את שטף המים...
לימים אחרים.