פנתרית יקרה

[צומחת מכאב]

פנתרית יקרה

ברשותך מכוון ובעיני זה דיון מעניין העברתי אותו לכאן . לא על השרשור של קיפודה ..
אז ככה מי אמר שאני לא כועסת ..ועוד איך כועסת . כועסת שנהרסו לי החיים כועסת על הפגיעה כועסת על אמא שראתה והתעלמה . כועסת על הבן...שבטעות נחשב לאבי אבל מעולם לא תיפקד כאחד כזה .
זה שאני מבינה מאיפה הדברים באו זה שאני מבינה איך הוא הגיע למקום הזה . לא מצדיק אלימות לא מצדיק לפגוע בי ..אבל אם אני אנהג כמוהו אז אני לא יותר טובה ממנו ...
תיראי מה קורה לנו בימים אלו אלימות גוררת אלימות גוררת אלימות קשה יותר ...מישהו מוכרח לשבור את המעגל הזה ...
ולכן אמרתי לך על ילד שמראה אלימות ששם אפשר לעצור לתקן ..דמייני לעצמך ילד כועס שבועט ורוקע וזורק דברים ..ואב או אם צועקים מענישים נותנים סטירה כדי שירגע האם הוא ירגע ? או ילמד שככה מתנהגים נותנים מכה ..לעומת ילד שבועט וכו' והורה שקול ורגוע אומר לילד אני שומע שאתה כועס אני אוהב אותך גם שאתה כועס אבל יש דרך אחרת ...בוא אני אחבק אותך תירגע ואז נדבר..מה הילד הזה לומד ???
וברור לי שהגבתי לך מהמקום של הילד הזה שלא היה אלים אבל בהחלט פרוע מחוספס ולא תמיד נעים כי לא היה לי נעים כי חטפתי כי לא ראו אותי וככל שלא ראו אני הפכתי מחוספסת יותר צינית ולא נעימה יותר .
היום אחרי מסע לא קטן שעשיתי עם עצמי אני יודעת שבכולנו יש מהכל וכולנו פוגעים ונפגעים ..השאלה היא איך כמה ולמה ...
אני רוצה שבסוף המסע שלי (שיהיה בגיל זקנה מופלג ב.ה ) שאני אדע שהצלחתי רוב הזמן להיות אדם טוב יותר ...בנתיים זה לא תמיד קורה ..
חיבוק יקרה מבינה שהכעס שלך והכאב לא באו סתם מהאוויר מאחלת לך שתימצאי את הדרך לשחרר את הכעס הכאב בדרך שתהיי טובה בשבילך ....