משתף שיר יפה

[הסופר המתוסכל]

משתף שיר יפה

אל נא תאמר: ראו, אדם צועד זקוף, בטוח
ינוד שמח במישעול.
את נטל יגוניו נשא הרחק הרחק הרוח -
ולא נותר מן האתמול.

אל נא תאמר, כי אנוכי היטב היטב יודע:
שאין מנוס מן העבר...
וכל אחד אך את נפשו מניס אל חוף רוגע,
בלילה אין סופי וקר.

כל אחד ממשהו בורח,
נס בסתר אל השחר, אל האור.
לכאורה בשביל צועד שמח,
אך בתוך חדרי ליבו לעד יזכור:
יום אביב אשר דעך,
צרור תקוות אשר נבל,
קבר - בור בודד, נשכח,
והרע בו מוטל,
ובלב כל איש ישכון
סוד עצוב, עצוב כל כך,
הד של קרב לא אחרון,
יעלה שוב, יתלקח.

אך אין לתהות ואין לשאול לאן האיש בורח
ואת שדהו לא תחרוש.
הלוך ילך לו בדרכו, שותק כמו ירח,
ואת גנו לעד יטוש.

צמא כמו מידבר ינוד האיש, ירצה לשכוח,
לנוס מציפרני הסוד.
אבל סודו כמו דרדר עולה, מוסיף לפרוח,
וגם האיש יוסיף לנדוד.

כל אחד ממשהו בורח...

 

[סהר-תמיכה]

כל אחד ממשהו בורח

אין בכך כל ספק,
אך אין הבריחה מספקת את הבורחים לזמן רב,
אלו מוצאים עצמם עם סודם שמרחף איתם מקוטב לקוטב,
עד שאין מנוס אלא לפגוש את אותו סוד נורא וקשה מנשוא,
ולהוציאו מן הפנים אל החוץ, מהמעמקים אל פני השטח.
לא בשביל שייזכר ויחרוט בכאבו,ייתקע שם ברגע היוולדו המקורי,
ולא בשביל שיישחק וידהה, יישכח ויתכלה,
אלא בשביל שישתכלל מחדש,
ימצא את המקום המואר שלו, בנוכחי,
המקום שבו הוא נח ולא מטריד, קיים ואינו קיים.

סופר מתוסכל יקר- לשנייה הפכת אותנו מתוסכלים לנוכח כשרונך המרובה, אבל בסה"כ גרמת לנו הנאה ומחשבה רבה ואנחנו מאוד שמחים בכשרונך לבטא ככה דברים מורכבים של הנפש, במילים כה עדינות ומיוחדות..

תודה אישית לך !

 

[הסופר המתוסכל]

רגע, זה לא שיר שלי!

מילים: אברהם בן זאב.
לחן: דוד זהבי.
ביצוע: דפנה זהבי.
ביוטיוב אין את הביצוע המדויק שהתאהבתי בו, לכן אני משתף כאן רק את המילים.