האמת
שזה בגלל האקסית..
מאז שהיא אקסית, שום דבר כבר לא אותו הדבר.
הכל השתנה...בחיים שלי שום דבר כבר לא ניצב כמו פעם,
היינו יחד שנה וארבעה חודשים, מתוכם כעשרה חודשים גרנו יחד,
בתקופה האחרונה של הקשר משהו דעך, לי היה קשה לקבל את הצדדים הקשים שלה,
ואני הייתי רך מדי, לא יכלתי לדבר על הרגשות שלי, על מה שאני מרגיש, לא להיות אותנטי..כמו שאני רוצה להיות.
הרגשות שלי תמיד עלו בדיעבד וכמעט אף פעם לא באותו הזמן, ואז נשפכו על הכתב, ואז נעלמו כלא היו.
זה לא היה בריא, אני יודע את זה, ועכשיו אני אוכל את עצמי על שאיבדתי אותה.
האישה היחידה שבאמת אהבתי, ושאהבה אותי גם. וזה כל כך כואב לי. כבר שלושה חודשים.
ואני כל הזמן מחפש דרכים להתקדם, להשתפר, בשביל עצמי. בשביל להיות יותר טוב בפעם הבאה,
אבל אני לא מסוגל לשחרר את האקסית מהמחשבות שלי, ולפני כשבוע נפגשנו בגלל דברים שנשארו ואולי בשביל לטפל בכלב שלה לתקופה מסוימת,
אמרו לי לא לעשות זאת, וזה לא יצא לפועל. הכלב נשאר אצלה. אמרו לי שזה יכאיב לי, במיוחד אם היא לא רוצה לחזור וכנראה שהיא לא.. (זה מה שהיא אומרת)
כך שהחלטתי לא לקחת אותו בכל מקרה. כי זה סוג של ניצול מצידה. אולי.
מאז אני ישן ואוכל פחות, המפגש איתה לא היה קל. כי בפגישה היא הייתה האישה הכי יפה בעולם עם הכי הרבה רוך. והכל היה נעים, ולא רציתי להרוס עם שאלה על לאן אנחנו הולכים מכאן, ועדיין היה חשוב לי לשאול. וזה אולי טיפה הלחיץ אותה. וכל הנסיעה הביתה כעסתי על עצמי שאפשרתי למישהי כמותה לחמוק מחיי..
למרות שבמבט לאחור, לא תמיד היה לי טוב, ומצאתי את עצמי בסטרס מדי פעם, תוהה איך לא להגיד משהו שיעצבן אותה. היא טיפוס חזק כזה, דומיננטי, אומרת כל מה שהיא חושבת, גם אם זה לא נעים. לעתים יכולה לרמוס מישהו בפומבי. לא נעים לאחרים, לא נעים כזה קרה לי.
אני רגיש יותר, אני לא יכול לרמוס מישהו מול אנשים. אני לא יכול תמיד להעמיד אנשים במקום, אני לא תמיד יכול לעמוד על שלי אם מישהו יכול להיפגע או לחוש לא בנוח...
ואלו דברים שהייתי רוצה לשנות בי...
אז בשיחה שהייתה לפני שבוע האקסית שמחה לשמוע שסיימתי קורס בתקשורת בין אישית, ואני חושב על משחק.. שזה עזר לידיד שלה.. קורס משחק עם שחקן ששנינו אוהבים.
אבל משהו בתוכי רוצה לשחרר אותה, ומשהו עדיין רוצה לאחוז בה בחוזקה...
ואני קרוע בין זה לבין זה..
