אני מתחילה לחשוב שאין תקווה
הלכתי לראיון עבודה רק בשביל לשמוע את זו שמראיינת אותי מנסה להתחמק מהראיון מולי, כי בראש שלה היא מעדיפה כבר מישהי אחרת, כמו הסטודנטית שהגיעה.
ואני יושבת שם משתפת פעולה עם הראיון כי מי יודע אולי היא תשנה את דעתה וכל הזמן היא בכלל לא בעניין של לקבל אותי לעבודה, בסוף גם אמרתי את מה שהיא הייתה צריכה להגיד "אתם תהיו איתי בקשר.." שלום וביי.
מרגישה שהייאוש שלי פשוט יוצא מכל החורים, ודי נמאס לי בגדול לחיות.
הדיכאון רק הולך ומעמיק, איך קמתי מהמיטה אני בכלל לא יודעת.
הלכתי לראיון עבודה רק בשביל לשמוע את זו שמראיינת אותי מנסה להתחמק מהראיון מולי, כי בראש שלה היא מעדיפה כבר מישהי אחרת, כמו הסטודנטית שהגיעה.
ואני יושבת שם משתפת פעולה עם הראיון כי מי יודע אולי היא תשנה את דעתה וכל הזמן היא בכלל לא בעניין של לקבל אותי לעבודה, בסוף גם אמרתי את מה שהיא הייתה צריכה להגיד "אתם תהיו איתי בקשר.." שלום וביי.
מרגישה שהייאוש שלי פשוט יוצא מכל החורים, ודי נמאס לי בגדול לחיות.
הדיכאון רק הולך ומעמיק, איך קמתי מהמיטה אני בכלל לא יודעת.
