לא הרביתי שלום בפורום. חרטות והרהורים. לאי בי ולכולןם

לא הרביתי שלום בפורום. חרטות והרהורים. לאי בי ולכולןם

לא הרביתי שלום אתמול בפורום
באופן הכתיבה שלי.
נכון שכתבתי גם ממקום שוחר טוב, כלפייך אי בי,
אבל נכון גם שהתנסחתי בחלק מהמקומות באופן אגרסיבי בעצמי.
אני חושבת שנפלתי במלכודת עליה הוכחתי אותך -
את לא נגדי
לא נגד אף אחד
את בסך הכול למען עצמך.
אבל אני חווה אותך נגדי.
קל לי מאוד לחוות אנשים נגדי.
אני צריכה מילים רכות אלי.
אם לא, מייד עולים לי שחזורים.
לאחר שנת לילה והתעוררות עם מועקה, אני מבינה שאת לא נגדי.
באמת מאוד לא פשוט לי, לשתינו אני מניחה, להרגיש חלק מהעולם.
ולי כל כך קל להרגיש שאנשים נגדי.
גם כשמאירים לי פנים.
אני חווה את זה בעוצמה עכשיו עם האישה שהתחיל לי איתה קשר רומנטי.
אני כל הזמן שואלת את עצמי מה לא בסדר איתה שהיא נדלקת עלי. מה דפוק בה.
אני יודעת שזה נשמע מצחיק, אבל בכל הרצינות.
יש בי חלק, גרעיני גרעיני, שבו אני מרגישה כל כך אפס, כל כך לא ראויה, כל כך לא שווה - ואף גרוע מזה.
קצת חמלה ורכות....
אלה מילים שהפניתי אלייך אי בי,
ואני לגמרי מבינה את עצמי,
מהמקום שבו אני מגיעה אני כל כך זקוקה לרכות,
אבל עכשיו אני מפנה את המילים האלה אל עצמי.
ואומרת לעצמי,
לא רק -
תני רכות החוצה,
אלא -
שירה, שכחת לתת רכות פנימה, אל עצמך.
תני רכות אל עצמך שוב,
תני חמלה לילדת האפס הזאת
שהיא כל כך מוכשרת ומוצלחת
והיא כל כך מרגישה אפס,
תלטפי לעצמך את ראשך
בעדינות.

שבת שלום באמת שתהיה, אי בי אם את קוראת, וכולןם
 

devil duck

New member
ואת לא אפס!

 
לא נעים להיות מראה פלוס מסר לאי בי

שחר, בשורה התחתונה, אי בי הפסיקה לכתוב פה.
אולי זה לטובתה, אולי זה לרעתה.
קשה לדעת איך להתנהל בעולם.
במיוחד בפורום, כשלא רואים עיניים ומחוות גוף וניואנסים קטנים.
אי בי, אם את קוראת אותנו, אני מקווה שתחזרי לכתוב.
האמת שחשבתי לכתוב לך גם באישי, אבל דמיינתי את תגובתך ונרתעתי.
מקווה שתצליחי שוב לחפש ולמצוא כאן את מקומך.
אולי קשה לך להאמין, אבל אני בעדך.וגם האחרים.
 
לי אין בעיה עם שיטת המקל

לפעמים היא נחוצה עדיף "כאפות" קטנות מכאפות גדולות שיבואו אחר כך בחיים.
מה שכן אם האוזניים חרשות אין טעם לטרוח גם אם שיטת המקל ויש לתת לאדם ללמוד לבד שיקבל כאפות מהחיים באופן טבעי
אם קשה לך אפשר לנקוט בשיטת האי התערבות ולתת לאדם ללמוד לבד או להשאר כמו שהוא כל החיים או פשוט לשקף את הרגשות שלך בלי להאשים שזה גם חצי לימוד רק יותר בשיטת הגזר.

מה שכן וזו נקודה חשובה רב האנשים שבאים לפורומים אולי רוצים שמצבם ישתנה אבל הם לא בהכרח רוצים להשתנות אן לקבל שיקוף את צודקת שעדיף לחיים שלהם ללמד אותם לבד את הלקחים רב הזמן ורק אם הם מוכיחים שהם פתוחים ורוצים לשמוע אפשר לטרוח לענות אחרת זה די בזבוז אנרגטי משווע.
;)
 
אני גם החלטתי לאחרונה

שפחות מעניין אותי לעזור לאנשים
אז תסמכי עליהם שהם ילמדו לבד
או מקסימום יסבלו ולא ישתנו לטובה
אבל זו תהיה בעיה שלהם ולא שלך
;)
 
קוסמת יקרה, אכתוב לך משהו שיהיה לך כנראה קשה איתו

לדעתי, וזאת רק דעתי כמובן, אולי אני טועה,
ובכל אופן אני מכירה אותך דרך הפורומים האלה כבר יותר משלוש שנים,
לדעתי,
בניגוד לאופן שבו את מתארת את עצמך,
את אדם איכפתי.
איכפתי מאוד.
ויש לך המון להעניק.
יש דברים שכתבת לי בזמנו שהדפסתי והכנסתי לקלסר הוורוד שלי [הקלסר שבו אני קוראת כדי להיזכר איך להיות טובה אל עצמי].
מאוד מאוד אכפת לך.
כל כך אכפת לך, שאת לא מסוגלת לשאת את הכאב של מי שלא מקשיב, שלא מוכן להקשיב וממשיך להתייסר
כואב לך גם מהמקום הפרטי האישי, שאת מרגישה דחויה כשלא מקבלים את עצותייך ופרשנויותייך
ולכן את אז מתנתקת רגשית, ובונה סביב ההתנתקות תיאוריות רציונליות לכאורה שיסבירו אותה.
לדעתי את יצור רגיש וענוג מאוד, כל כך ענוג, שצריך לבנות לעצמו חליפה מחוספסת של אדישות וחוסר איכפתיות.
 
אני פשוט חושבת שמוטב שאדם ישקיע בעצמו

ובקרוביו מאשר באנשים באינטרנט.
בהחלט יש לי יכולות לעזור וככול שאני מחכימה יותר או עוזרת לעצמי אוטומטית התוצאה היא שיש לי יותר חוכמה ודיוק להעניק לזולת אבל אני עדיין מרגישה שהזנחתי את עצמי
ולא מעניין אותי להעניק לאנשים שאינם קרובים אלי .
 
מעניין אותי להפוך לקוסמת עבור עצמי

ולהתחבר לקוסמות אחרות.
שאר האנשים האקראיים הסובלים פחות נוגעים לי ויותר על תקן מרוקני אנרגיה כי נתינה להם זה פחות נתינה לעצמי.
כפי שאמרתי יותר מעניין אותי קשרים שהיחד שלהם מעלה אנרגיה ולא מוריד ואין לי כל כך סבלנות להקדיש כרגע לאחרים יותר מפתה להפוך לקוסמת
 
אני מבינה, קוסמת, וגם לא מבינה

כי בשבילי הרבה פעמים נתינה היא דבר מטעין וממלא.
ממש מצבר עם אנרגיה.
ומבחינתי, אני אדם שהגעתי אל תחתית התחתיות וכל כך נעזרתי בכם, בפורום הזה, לפעמים ממש על תקן הצלת חיים - ואני לא מגזימה - בשבילי האנשים כאן והפורום כאן הם קרוביי.
והשאלה מה מרוקן אותך מאנרגיה.
כלומר, מה הדיבור הפנימי שמתרחש שם שגורם לריקון אנרגיה.
לדוגמא, אני מקווה שכשעזרת לי , זה לא רוקן אותך.....
 
לא

קוסמות משקיעות בעצמן ובונות להן חיים שהן אוהבות מלאים בניסים ובדברים טובים הם אכן הופכות לאור חזק יותר
אבל לא בהכרח כדי לעזור לאחרים מה שכן הן הופכות להשראה בגלל שהן ממש
נהנות מהיצירה שהיא החיים שלהן ומעצמן .
 
הנה הדף שלה ככה בעיני צריכים החיים להראות קסומים ושמחים

[URL]https://m.facebook.com/profile.php?id=765434632&ref=content_filter[/URL]
 
קוסמת, זה נשמע נפלא. תודה ששיתפת בענייני קוסמות,

ואני אכנס לפייסבוק ואקרא.
תודה תודה
 
מה שמרוקן זה כשמנסים לתת למישהו שלא פנוי לקבל.

כשכל מה שנתת הולך לאיבוד בתוך חור שחור, או מתבזבז בחלל לכתחילה, בלי להגיע לנמען בכלל..
 
מבחינתי את קוסמת

אני מאוד מצפה לרגע שתקבלי כלים
שתוכלי להגשים את מלוא פוטנציאל הקסמים שלך .:)
מבחינתי את כבר יותר שם מפעם
 
למעלה